החלטה לעניין הוצאות בהליך שעניינו התנגדות נכדיו של מנוח לצוואתו

ההליך שבפני עניינו בהתנגדות נכדיו של המנוח לצוואתו. התנגדות אשר הגיעה לבית המשפט עוד בחודש ינואר 2019.

ביום 12.03.2020, לבקשת המתנגדים הוריתי על דחיית ההתנגדות ובכך, למעט שאלת ההוצאות, נסתיימו ההליכים בתיק.

בבוא בית המשפט ליתן דעתו על שאלה של הוצאות, מביט הוא בדרך כלל בשניים. ראשית בתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעודנו עמנו, וכאשר יוחלפו התקנות בתקנות החדשות, מן הסתם עוד תוחמר לשון התקנה, זו האחרונה מחייבת את בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות, לפוסקן בסכום ריאלי ולטובת הצד אשר זכה במשפט.

אלא שלשון התקנות פורשה בבית המשפט העליון ולא רק שם (וראה בג"צ 891/05), בשלושה:

ראשית, אין עורר שצודק עורך דין בן דרור כשאומר שבית המשפט רשאי שלא לפסוק הוצאות.

שנית, תקנה 512 מאפשרת פסיקת הוצאות לא רק לטובת מי שזכה במשפט, אלא גם לטובת מי שהפסיד במשפט.

שלישית, השימוש בתקנה 512 צריך להיות מחובר גם לאומדנא של בית המשפט מה ראוי לעשות ומה לא ראוי לעשות – לאמור, "תערובת" שיקולים של צדק, שיקולים שהם מעין נזקיים גם שיקולים של הגינות.

אתקדם מכאן לרוחו ולליבתו של בג"צ 891/05 המבקש לאזן בין כמה ערכים: הערך האחד הוא כמובן פיצויו של מי שנאלץ לנקוט הליך או מי שננקט נגדו הליך סרק, לפי התוצאה; השני הוא אי עשיית שימוש בהוצאות ככלי לסגירת שערי בתי המשפט בפני מי שרוצה לפנות אליהם מאימת ההוצאות; השלישי הוא תשקיף התנהלותו של כל אחד מבעלי הדין אגב ההליך והשלב אליו הגיע ההליך תוך הבאה בחשבון גם את קבלת המלצות בתי המשפט על-ידי הצדדים ואי הבאה בחשבון סירוב של צד להיענות להצעת בית המשפט.

לכאורה ואולי גם לא לכאורה, צודקים המשיבים בדרישתם לפסיקת הוצאות, שהרי זכו הם בדין ואין מדובר בהליך אשר הסתיים בישיבה הראשונה או השניה.

תיק הנייר מונה 184 מסמכים, לאמור מאות עמודים; שלב העדויות הראשיות כבר הסתיים שהרי מונחים שלושה תצהירי עדות ראשית; בתיק נמסרו שתי חוות דעת גם אחת אשר בדקה את האותנטיות של הצוואה גם חוות דעת רפואית לעניין מצבו של המנוח; זהו הפרוטוקול הרביעי המתנהל בין הצדדים; רשומות 15 בקשות שונות ו- 60 החלטות. אי אפשר לומר שהמתנגדים החליטו להסיר את בקשתם בשלבים ראשוניים של ההליך, למעשה עד אשר לא התברר להם לחלוטין כי ניסיונותיהם השונים להביא לביטולה של הצוואה צפויים להיכשל.

מנגד עומדים לטובת המתנגדים כמה אדנים: נוכחותם או אי נוכחותם של המשיבים 2 ו- 3, העובדה שעלויות חוות הדעת שולמו על ידם, העובדה שבסופו של יום קיבלו הם את דעת בית המשפט גם אם בשלב מאוחר – כל אלה הם סיבה להפחתה משמעותית בהוצאות, מה גם שמדיניות משפטית רצויה "משדרת" לצדדים למשפט כי הפסקת ההליך אכן תביא גם להפחתה משמעותית בהוצאות וסבור אני כי המתנגדים פיתחו ציפייה כזו.