לפני בקשה לביטול צו קיום צוואה שניתן ביום 28.10.2007 ע"י כבוד הרשם לענייני ירושה, לקיום צוואת המנוח פלמוני ז"ל מיום 31.10.2002.
הבקשה הוגשה בחלוף שלוש עשרה שנים ממועד פטירת המנוח ומתן צו קיום צוואה והשאלה העומדת להכרעה האם יש בשיהוי הניכר בהגשת הבקשה כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.
רקע
- המנוח פלמוני (להלן: "המנוח") הלך לעולמו ביום 8.8.2007 והותיר אחריו 8 ילדים.
בצוואתו מיום 31.10.2002 ציווה המנוח את עיזבונו לשני ילדיו : אלמונית ואלמוני ז"ל. הבת אלמונית הסתלקה מחלקה בעיזבון לטובת אחיה אלמוני ז"ל (להלן: "אלמוני").
- הנכס העיקרי הנכלל בעיזבון וניצב במוקד המחלוקת, דירת עמידר המצויה ברחוב ******** (להלן: "הדירה"). הזכויות בדירה זו היו רשומות ע"ש המנוח והועברו ע"ש אלמוני ז"ל מכוח צו קיום צוואה.
- הבקשה לביטול צו קיום צוואה הוגשה ע"י ארבעה מילדיי המנוח כנגד אלמנתו של האח אלמוני ז"ל, כאמור רק בחלוף 13 שנים ולאחר פטירת האח אלמוני ז"ל.
- הבקשה הועברה לבימ"ש זה בהתאם להחלטת כבוד הרשם לענייני ירושה מיום 19.10.2020 במסגרתה נקבע בין היתר כדלקמן:
" 5. אין ספק כי בקשה זו מוגשת בשיהוי ניכר, כאשר כל אחד מהמבקשים
יכול היה בקלות לברר אם ניתן צו ירושה או קיום צוואה בעניינו של המנוח באתר הרשם לענייני ירושה. אציין כי במקרה זה עולה כי המבקשים המתינו עד לאחר פטירתו של אלמוני להגשת בקשה זו, דבר אשר עלול להקשות על המשיבה. על פני הדברים, דין הבקשה להידחות בשל השיהוי בו נקטו המבקשים. ואולם, לאור הוראות סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, אין בסמכותי לדחות את הבקשה אלא מצווה אני להורות על העברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. "
תמצית טענות הצדדים
- טענות המבקשים
- המבקשים טוענים כי לא ידעו על קיומה של הצוואה, לא היו מודעים שהוצא צו קיום לצוואת המנוח ולא היו מודעים לפרסום בעיתון שבוצע במסגרת ההליך בבקשה לצו קיום צוואה.
- המבקשים טוענים כי האחים אלמונית ואלמוני ז"ל ניצלו את תום ליבם וגרמו לכך שהמנוח יחתום על צוואה שכלל לא הבין על מה חתם. הם טוענים כי "למרבה הפלא" הבן האהוב על המנוח פלוני (מבקש מס' 2) כלל לא נזכר בצוואת המנוח ונושל מעיזבונו.
- המבקשים טוענים כי הנסיבות החיצוניות שהביאו את המנוח לערוך את הצוואה מעוררות תהיות רבות: מדוע ערך צוואה מיד לאחר רכישת הבית? מדוע נסע לערוך צוואה דווקא בXXXX? מה גרם לאדם שכל חייו לא רצה לרכוש נכסים על מנת למנוע חיכוכים מילדיו, להוריש את עזבונו באופן מפתיע רק לשניים מילדיו ולנשל את היתר?
- לטענת המבקשים דין צוואת המנוח להתבטל, הצוואה מכילה פגם מהותי היורד לשורש הצוואה, כאשר צוין בצוואה כי המנוח קרא את הצוואה בעצמו בנוכחות העדים (עו"ד צחי נשר ועו"ד עמית קמפף) שעה שהמנוח כלל לא ידע קרוא וכתוב.
- טענות המשיבה
- המשיבה מכחישה טענות המבקשים וטוענת כי דבר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ביום 10.10.2007 כאשר מעבר לכך לא קיימת שום חובה שבדין למסור הודעות לבני משפחה שאינם מופיעים בצוואת המנוח.
- המשיבה טוענת כי כלל המשיבים ידעו על דבר קיום הצוואה ועל מתן צו הקיום. לטענתה, עוד במהלך השבעה על מות האב התעוררו ויכוחים בענין זה ובעלה ז"ל סיפר לאחיו על צוואת האב ועל הנכס שירש ביחד עם אחותו.
- המשיבה מציינת כי המשיבים ידעו כי הנכס נרשם ע"ש בעלה אלמוני ז"ל, ידעו כי האחות אלמונית הסתלקה מעיזבון האב המנוח לטובת אלמוני ז"ל מאחר וביקשה לסייע לו כלכלית עת התגלתה אצלו מחלה חשוכת מרפא.
- לטענת המשיבה, המבקשים ידעו גם כי במהלך 13 השנים לאחר פטירת המנוח, הנכס הושכר לצד ג' ושכר הדירה הועבר לחשבון הבנק של אלמוני ז"ל, כמו גם ידעו כי תקופה ארוכה התגוררו בנכס ילדיו של אלמוני ז"ל.
- המשיבה אינה מכחישה טענת המבקשים כי המנוח לא ידע קרוא וכתוב על אף שצוין בצוואה כי המנוח קרא את צוואתו בעצמו וטוענת כי מדובר בטעות קולמוס.
המשיבה צרפה תצהיר עו"ד נשר אשר ערך את צוואת המנוח, המצהיר כי זוכר את פרטי המקרה ומאשר כי המנוח לא קרא את הצוואה ומדובר ב"טעות סופר", כאשר מזכירת המשרד ביצעה הליך של "העתק הדבק" מפורמט הצוואות הקבוע במשרד.
- לתשובת המשיבה צורף תצהיר האחות זהבה התומך באמור בתשובה ומבהיר כי הנכס נשוא המחלוקת נרכש בזמנו על ידה וע"י אחיה אלמוני ז"ל.
דיון והכרעה
- צו ירושה או צו קיום צוואה, כמוהו כפסק דין והוא למעשה מכריע ומסיים את העניין נשוא הדיון בו. עם זאת, קבע המחוקק חריג לכלל בדבר סופיות הדיון, וניתנת האפשרות במקרים מסוימים "לפתוח" מחדש את צו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן ע"י ביהמ"ש, וזאת בהתקיים תנאים מסוימים (ר' פסק דינה של כבוד השופטת שפרה גליק בבש"א 15126-07 מ.ג נ' ח.ח, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
חריג זה מצוי בסעיף 72 לחוק הירושה תשכ"א 1961 ו(להלן: "חוק הירושה") הקובע:
" 72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום
(א) נתן רשם לענייני ירושה או ביהמ"ש, צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, ואולם, ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאם לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן, ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה, יעביר את הבקשה לביהמ"ש. "
- הפסיקה קבעה כי בית המשפט רשאי שלא להידרש לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה [ראה: ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי פ"ד ל"ו(4) 337; ע"א 601/88 עז' המנוח רודה נ' שרייבר פ"ד מ"ז(2) 441 ; ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן פ"ד מ"ט(5) 353].
כפי שנקבע בהלכת טורנר (ע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר פ"ד מ"ז(2) 436) (להלן: "פסק הדין בעניין טורנר"):
" התשובה לשאלה מתי יפעיל ביהמ"ש את שיקול הדעת כדי לשים מחסום לדיון מחודש, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, אולם כעיקרון ניתן לומר, כי על ביהמ"ש לתת דעתו בין היתר למהותה, לטיבה ולמשקלה הלכאורי של העובדה או הטענה החדשה, וכן לגורמים עליהם עמד השופט בך בע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב לשינסקי... דהיינו:
א. מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני ביהמ"ש.
ב. מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה.
ג. האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד, האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעזבון, בהבאת חומר ראיות לפני ביהמ"ש לביסוס טענותיו... "
- השיהוי נמדד מן המועד שבו נתגלתה למבקש העובדה החדשה המצדיקה את ביטול הצו.
(ראה ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן פ"ד מ"(5) 373).
- הגישה הרווחת היא כי הסבריו של המבקש לענין השיהוי הינם השיקול העיקרי של בית המשפט, ואילו למידת השיהוי נודעת חשיבות משנית בלבד. גם כשמדובר בשיהוי של שנים רבות, ניתן לרפא את הפגם ולקבל את הבקשה לתיקון אם ישוכנע בית המשפט שהסבריו של המבקש הם סבירים והגיוניים, וכן גם להיפך: לפעמים גם שיהוי קצר יחסית יחסום את המבקש כשאין לו הסבר סביר והגיוני (ראה לעניין זה: דיני ירושה ועיזבון, שוחט גולדברג ופלומין, מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת, תשס"ה – 2005, עמ' 161; וכן, ת"ע (ת"א) 7181/01 בושארי נ' חרזי; פס"ד אלוני, לעיל; פס"ד רוזן, לעיל; ומנגד, ע"א 671/88 בנדה נ' שצ'רנסקי, פ"ד מה(1) 288).
יחד עם זאת, ברור על פני הדברים כי ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי לכבד יותר.
(ראה פסק דינו של כבוד השופט בן ציון גרינברגר בתע' (י-ם) 41880/07 עיזבון המנוחה .. נ' אלמונים, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
- כך או אחרת הפסיקה דחתה על פי רוב בקשות לביטול/שינוי צווים קודמים עקב שיהוי.
כך היה אף בשיהוי קצר ביותר של 30 וכן כך היה בשיהוי של שנה וחצי (בש"א (חי) 14394/07 עז' המנוחה ברכה ירימי ז"ל נ' לשכת הבונים החופשיים פורסם במאגר "נבו"), כך היה בשיהוי של 3 שנים (ע"א 341/78; ע"א 336/80 צילה פרימן נ' סלקה אסט ואח' פ"ד ל"ד(4) 304) , כך היה בשיהוי של 6 שנים (בש"א (חי) 11239/03 עז' פומרנץ נ' האפוטרופוס הכללי, פורסם במאגר "נבו") וכך בשיהוי של 7 שנים (ע"א 516/80 לשינסקי נ' שפירט פ"ד ל"ו(4) 377).
- בתיק זה שוכנעתי כי המבקשים נהגו בשיהוי קיצוני ובלתי מוצדק של שלוש עשרה שנים, כאשר ההסבר שלהם בדיון חושף גרסה הסותרת את הנימוק שאותו ציינו בבקשה בענין השיהוי.
עולה מטיעוניהם בדיון כי למעשה בניגוד לאמור בבקשתם, במהלך כל השנים ידעו דבר קיום הצוואה ודבר מתן הצו ולא פעלו בענין זה.
עובדה זו, נוכח פרק הזמן הארוך שחלף ממועד מתן צו קיום הצוואה, שעה שהזוכה על פי הצוואה (האח אלמוני ז"ל) הסתמך על צו הקיום והם למעשה פעלו בענין צו קיום הצוואה רק לאחר פטירתו אינה יכולה לאפשר בירור הטענות ומביאה לסילוק התובענה לבטול צו קיום הצוואה על הסף.
- המבקשים לאורך שנים היו ערים לשימוש שעושה אלמוני ז"ל בנכס, לרבות בעצמו תוך השכרת הנכס לצד ג' או תוך שהוא מאפשר לילדיו להתגורר בנכס ואין לומר כי לא היו מודעים למצב דברים זה . במהלך כל אותם שנים לא פעלו לדרוש הסברים מאלמוני ז"ל, גם לא כאשר החזיק בנכס, שיפץ והרחיב אותו וכאמור נהנה מפירותיו.
- המבקשים כאמור אישרו בפה מלא בפני בית המשפט כי במשך שנים רבות ידעו דבר קיום הצוואה ואף לטענתם ביקשו לקבל העתקה של הצוואה ואולם לא פעלו בענין זה כנדרש, אלא רק לאחר פטירת אחיהם אלמוני ז"ל.
הובהר על ידי המבקשים בדיון כי דבר קיום הצוואה היה ידוע להם כבר בסמוך לפטירת אביהם המנוח ודובר בין האחים אפילו במהלך ימי השבעה ואולם לא הובא בפני ביהמ"ש כל נימוק מדוע לא פעלו במשך החודשים, או במהלך השנים הראשונות לאחר פטירת אביהם לקבל מידע רשמי בענין זה, אלא רק בחלוף 13 שנים.
- לא יכולה להיות מחלוקת כי דבר לא מנע ולא צריך היה למנוע מהם לפנות כנדרש לרשם לענייני ירושה ולקבל מידע זה (בלחיצת כפתור למעשה נוכח האפשרויות הדיגיטליות באתר הרשם לענייני ירושה ) ולפעול ככל שהיו סבורים שיש לפעול, נגד אחיהם עוד בחייו ולא להמתין 13 שנים.
- יתר על כן, גם אם היתה נכונה טענת המבקשים כי לא ידעו דבר קיום הצוואה בשנים הראשונות לאחר פטירת אביהם, הרי שהמבקשת טענה בדיון כי למעשה לכל המאוחר, כבר לפני שנתיים וחצי בעת ששוחחה עם חברה במקום עבודתה אמרה לעורך דין שהשתתף בשיחה כי יש במשפחתה סכסוך והיא יודעת הרבה זמן שיש צוואה, אך גם אז למעשה המבקשת לא פעלה כנדרש והמתינה עוד מס' שנים עד שפעלה להוצאת העתק צו קיום צוואה ואת הבקשה עצמה כאמור בחרה להגיש רק לאחר פטירת אחיה .
לענין זה ר' מפי המבקשת עצמה בדיון:
" המבקשת:
אנחנו 6 אחים מגובשים בענין הזה שהאשה הזו ואחותי עשתה קומבינה.
אם בן אדם עשה דבר שהוא נכון וישר והוא אמת, הצוואה נעשתה 5 שנים לפני שאבא שלי נפטר. גילינו את זה ובואי אספר לך, אני יושבת בעבודה וחברה מספרת סיפור ואמרתי לעורך דין יש לנו בעיה במשפחה, היה לנו בית של אבא שלי, אנחנו מבקשים שנים לראות את הצוואה והם אומרים שיש ואף פעם לא ראינו.
שנים הם אומרים יש , אין ואנחנו מבקשים לראות ואין. "
(ההדגשה לא במקור, ר.ק.ע, ראה עמ' 4 לפרוטוקול דיון 5.4.2021, שורות 2-6).
- גם המבקש אינו מכחיש כי נושא הצוואה עלה כבר במהלך השבעה של אביו המנוח לפני 13 שנים ובמענה לטענת ב"כ המשיבה בקדם המשפט כי לאחר השבעה בוצעו אפילו שיחות באמצעות מתווכים שניסו לתווך את עניין הצוואה, המבקש מעיד בעמ' 3 לפרוטוקול שורה 17: "מטעמי אני הפניתי אותו שידבר אתכם".
- המבקשים לא מוסרים הסבר כלשהו לשיהוי הניכר שבו נקטו במהלך שלוש עשרה שנים וההסבר היחיד שניתן ע"י המבקשת להמתנה נוספת לאחר שכבר קיבלה את צו הקיום קשור להתפשטות נגיף הקורונה : "שנה של קורונה שלא עבדתם" (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 8).
בכל הכבוד משבר הקורונה ארע במהלך שנת 2020 ודבר קיום הצוואה היה ידוע למעלה מ-10 שנים קודם לכן.
- כאמור, בנסיבות שהובררו, שעה שהמבקשים הבהירו כי האמור בבקשתם אינו נכון וכי ידעו גם ידעו, הן את דבר קיום הצוואה והן כי אחיהם אלמוני ז"ל נוהג בדירה מנהג בעלים במשך שנים רבות ואולם הם בחרו להגיש בקשתם לביטול צו קיום הצוואה רק בחלוף 13 שנים ורק לאחר שאלמוני עצמו הלך לעולמו, אני מוצאת כי מידת השיהוי בעניינם של הצדדים היא קיצונית ובלתי סבירה ולא הובא כל הסבר שיצדיקה.
עוד לכך יש להוסיף את המובן מאליו כי אכן יש ממש בטענת בא כוח המשיבה כי כי נגרם למשיבה נזק ראייתי נוכח הגשת הבקשה רק לאחר פטירת בעלה המנוח אשר היה הזוכה על פי צו קיום הצוואה שניתן כבר לפני 13 שנים.
- לאור האמור הבקשה לביטול צו קיום צוואה נדחית על הסף.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 6,000 ₪ בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.
- החלטה זו מסיימת את ההליכים בתיק.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
- מתירה לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"א, 24 מאי 2021, בהעדר הצדדים.