החלטה בתיק תע"א 4054/10

1.           בפנינו בקשה לסילוק על הסף של תביעה במסגרתה אנו מתבקשים להורות לנתבעת 1 להוציא מתיקה האישית של התובעת, שהינה עובדת במשרד מבקר המדינה, מכתבים ותרשומות מסוימים. לחלופין, אנו מתבקשים להורות על מינוי גורם מחוץ למשרד מבקר המדינה שיערוך בירור בעניין, וכן לפסוק לטובת התובעת פיצוי כספי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה. לטענת הנתבעת, בין הצדדים נחתם הסכם פשרה במסגרת התדיינות קודמת ביניהם, המהווה מעשה בית דין, ומכאן שדין התביעה להידחות על הסף.

התשתית העובדתית

2.           ביום 7.3.10 הגישה התובעת לבית דין זה כתב תביעה (עב 4054/10) במסגרתו התבקש בית הדין להורות על הוצאתם מתיקה האישי של התובעת של כל המכתבים והתרשומות שנכתבו בעניינה על ידי הגב' תמר מנס, וכן להורות על מחיקת כל המידע בעניינה של התובעת שנכתב על ידי הגב' מנס. לחלופין, התבקש בית הדין להורות על מינוי גורם מחוץ למשרד מבקר המדינה שיערוך בירור בעניינה של התובעת. דהיינו, הסעדים שנתבעו בתיק הראשון זהים לחלוטין לתיק שבפנינו. זאת, למעט התביעה לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש, שלא נכללה בתיק הראשון.

3.           ביום 13.10.10 התקיים דיון בתיק הראשון בפני כב' הנשיא מיכאל שפיצר. בדיון זה הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, שקיבלה תוקף של פסק דין:

"אנו מקבלים את המלצת בית הדין ולפיה ההליכים הקשורים במכתבים המצורפים כנספח א4 לכתב התביעה אותם עותרת התובעת להוציא מתיקה האישי יתנהלו על פי הוראות התקש"יר, בפני מבקר הפנים במשרד מבקר המדינה. ככל שהחלטה בסופו של יום לא תהיה מקובלת על מי מהצדדים, הרי שסלולה דרכו לבית הדין, ובלבד שלא תועלה טענה בדבר סמכותו של מבקר הפנים לעסוק בנושא. אנו מבקשים ליתן תוקף של פסק דין להסכמה האמור".

4.           בהתאם להסכם הפשרה, פנו הצדדים למבקר הפנימי כדי שידון במחלוקת (ראו נספחים 3-5 לכתב התביעה). ביום 21.12.10 שלח רו"ח שמואל רוזנבלום, המבקר הפנימי (הנתבע 2) מכתב לבא כוחה של התובעת (נספח ב' לכתב התביעה) שבו נאמר כך:

"לצורך בירור העניין שנמסר לטיפולי, בכוונתי לפעול לפי המתווה כדלקמן:

בשלב ראשון, הפונה מוזמנת למשרד, כדי שאקבל ממנה באופן ישיר וגלוי את העובדות ואת הטענות, במידת האפשר תוך צירוף מסמכים רלבנטיים ככל העולה בדעתה. לאחר מכן, אשמע את עמדת הנהלת המשרד וכן אקבל מהן מסמכים רלבנטיים הנוגעים לעניין (לא אעביר חומר למשרד). פגישה זו תהיה ללא מחיצות ובה תוכל הפונה לטעון את טענותיה באופן כן וגלוי.

אין מקום בשלב זה לזמן עובדים נוספים. בכוונתי לנסות ולגבש המלצה על סמך הדברים שאשמע ועל סמך התיעוד שיומצא לי.

ככל שיהיו בקרבי ספקות, אשקול להזמין עובדים אחרים הנוגעים לעניין. 

הבירור וההמלצה ייעשו גם בהתחשב בהוראות התקש"יר הנוגעות לעניין".

5.           התובעת התעלמה מהאמור במכתב זה. היא לא השיבה למבקר הפנים, לא בכתב ולא בעל-פה. הפעם הבאה שבה "שמעו" ממנה הנתבעים בעניין המחלוקת שבין הצדדים הייתה עת הומצא להם, קצת למעלה מחודשיים ימים מאוחר יותר, כתב התביעה בתיק זה, שהוגש ביום 28.2.11.

6.           בכתב התביעה טוענת התובעת שמתגובת מבקר הפנים היא הגיעה למסקנה שהוא אינו מסוגל ו/או אינו מוכן ליישם את הסכם הפשרה ולקיים הליך הוגן. למסקנה זו הגיע התובעת מכך שבמכתב נאמר כי בכוונתו "... לנסות לגבש המלצה... " בלבד, להבדיל מלקבל החלטה. בכך, לשיטת התובעת, כפר מבקר הפנים בסמכותו לנהל את ההליך ולקבל החלטה אופרטיבית. עוד מוסיפה התובעת וטוענת שמבקר הפנים אינו מפרט "את הנימוקים שהביאוהו לכפור בסמכותו" להכריע במחלוקת. עוד היא מוסיפה שמבקר הפנים סירב לפעול בהתאם להוראות התקש"יר, ובין היתר סירב לקיים בירור עובדתי מלא במסגרתו ישמע עדים וינהל הליך בנוכחות שני הצדדים. עוד לשיטת התובעת, מכתבו של מבקר הפנים "חותר תחת זכותה החוקתית להליך הוגן" (סעיף 23 לכתב התביעה) נוכח כל האמור, עמדת התובעת היא שנוצרו נסיבות בהן "לא ניתן עוד ליישם את הסכם הפשרה" (סעיף 26 לכתב התביעה). לפיכך היא מבקשת מאיתנו לקבוע שהסכם הפשרה בתיק הראשון אינו ניתן עוד ליישום ו"לדון בתביעה כפי שהוגשה מלכתחילה" (סעיף 27 לכתב התביעה).

הבקשה למחיקה על הסף

7.           הנתבעים מבקשים מאיתנו למחוק את התביעה על הסף. לשיטתם, יסודה של תביעה זו בהחלטתה החד צדדית של התובעת לסגת מהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וזאת אף מבלי להודיע או להתריע בפני מעסיקה או בפני מבקר הפנים על השגותיה הדיוניות ביחס לבירור בפני מבקר הפנים. לדידה של המדינה, במקרה שלפנינו עומדות לה שורה של עילות התומכות בבקשתה למחיקה על הסף: אי-מיצוי הליכים מינהליים אל מול מבקר הפנים, ניצול לרעה של הליכי משפט בחוסר תום לב, וכן קיומו של מעשה בית דין.

התובעת בתגובתה (ראו עמ' 2 ש' 11 ואילך לפרוטוקול) כופרת בטענת הנתבעים שהיה עליה לפנות אל מי מהנתבעים בטרם פנתה והגישה את התביעה בתיק זה. היא חוזרת על טיעוניה בכתב התביעה, לפיהם הסכם הפשרה אינו ניתן עוד ליישום, ולפיכך חוזרת ומבקשת מאיתנו לקיים דיון בתביעה לגופה כפי שהוגשה מלכתחילה.

דיון והכרעה