1. בפני שתי בקשות להארכת תוקף תפיסת חפצים שנתפסו בחצריהם ובמשרדיהם של המשיבים, למשך 180 יום נוספים, מכח סעיף 45(ב1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 (להלן: "החוק").
2. השאלה המרכזית המתעוררת היא
האם מוסמך בית משפט השלום לצוות על הארכת תוקף תפיסת החפצים, גם כאשר תכלית ההארכה אינה לשם נקיטת הליכים פליליים והגשת כתב אישום, אלא לשם מיצוי הליכים לקראת קביעת הממונה בדבר קיומו של הסדר כובל, מכח סעיף 43 לחוק והליכי השגה אפשריים עקב הקביעה.
בשל השאלה והחקירה המשותפות לגבי שני המשיבים, ניתנת החלטה אחת בשתי הבקשות.
רקע: הליכים ובקשות
3. במסגרת חקירה בדבר היות המשיבים (וגופים אחרים) צד להסדרים כובלים, נתפסו בחצריהם מסמכים רבים בשנים 2004 - 2005.
מעת לעת ניתנו, בהסכמה, החלטות בדבר הארכת תוקף תפיסת המסמכים. ההחלטה המוסכמת האחרונה האריכה את תפיסת החפצים עד ליום 30.6.2008 ועם הגשת הבקשות להארכה נוספת, הסכימו באי כח המשיבים להארכה עד למתן החלטה בבקשות שבפני.
4. המשיב 1 ביקש לקיים דיון בע"פ בבקשה - וזה התקיים ביום 3.7.2008.
המשיב 2 ביקש להגיב בכתב ותגובתו הוגשה ביום 14.7.2008.
5. הטעם לבקשה הובהר בסעיף 3 לכל אחת מהבקשות, כלהלן:
"ביום 19.3.2008 פתחה רשות ההגבלים העסקיים בהליכי שימוע לפני קביעה כי המשיב ובנקים נוספים היו צד להסדר כובל. קביעה אותה שוקלת הממונה על ההגבלים העסקיים לפרסם מכח הסמכות הנתונה לה בסעיף 43 לחוק. המסמכים אשר נתפשו בחיפושים אצל המשיב נדרשים לצורך הליכי השימוע; לצורך הליכים נוספים הקשורים לקביעה הנ"ל, היה ותפורסם כזו (כגון ערר לבית הדין להגבלים עסקיים וערעור לבית המשפט העליון); וכן לצורך קבלת החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, אם לנקוט הליכים נוספים בקשר עם החשדות שנחקרו".
אם כן, הבקשה מתייחסת לשני סוגי הליכים:
· הליכי שימוע והליכי השגה בעקבות קביעה אפשרית של הממונה בדבר הסדר כובל, מכח סעיף 43 לחוק;
· קבלת החלטת הממונה אם לנקוט הליכים נוספים בהקשר החשדות שנחקרו (סעיף 43(ו) לחוק קובע כי אין בשימוש או באי השימוש בסמכות הממונה להוציא קביעה בדבר הסדר כובל, כדי למנוע גם העמדה לדין של מי שעבר על הוראות החוק).
6. מהדיון בפני ומהמסמכים שהוגשו, עלה כי השימוע מתייחס לנושא המרכזי שנחקר: חשד לתיאום/העברת מידע לגבי עמלות קיימות ועתידיות בין הבנקים, שהמשיבים ביניהם.
עוד עלה כי בנושא זה אין כוונה של ממש לנקוט בהליכים פליליים.
יחד עם זאת, הובהרה האפשרות של שקילת הליכים פליליים בחשדות אחרים, למשל חשד לתיאום אי מתן אשראי לרשויות המקומיות או לתיאום סגירת סניפים.