ת"פ
בית משפט לנוער פתח תקווה
|
6547-10-14
10/07/2018
|
בפני השופטת:
שרון פ.הלוי
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל- שלוחת תביעות נוער פתח תקווה עו"ד רויטל גרמה
|
הנאשם:
פלוני עו"ד יזהר קונפורטי
|
החלטה בעניין נאשם 2 |
בפניי בקשת הסנגור להורות על צירוף ת"פ 36495-12-17 אשר מתנהל נגד הנאשם בבית המשפט השלום בפתח תקווה (להלן: "התיק הפלילי החדש") לתיק זה. יובהר כי העבירות המיוחסות לנאשם בתיק הפלילי החדש בוצעו בהיותו בגיר ואילו העבירות בהן הודה בפניי בוצעו בהיותו קטין.
תמצית טיעוני הצדדים
התביעה התנגדה לבקשה. בטיעוניה ציינה עו"ד גרמה כי בית המשפט לנוער אינו מוסמך לדון בעבירות שביצעו בגירים, ועל כן, אין להורות על צירוף תיק פלילי אשר מתנהל בבית משפט השלום העוסק בעניינם של בגירים, לתיק שמתנהל בבית המשפט לנוער העוסק בעניינם של קטינים.
לטענת התביעה, על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), בית המשפט לנוער דן רק בעניינם של קטינים. לו רצה המחוקק לאפשר צרוף תיקי בגירים לתיקי קטינים בבית המשפט לנוער, היה מציין זאת מפורשות בחוק. חריג אחד לכך קבוע בסעיף 6 לחוק הנוער, ממנו עולה כי אם בטעות הוגש כתב אישום בעניינו של בגיר לבית המשפט לנוער ובמהלך הדיון מתברר כי מדובר בבגיר, אזי קיימת אפשרות להמשיך את המשפט בבית המשפט לנוער. מהנחיה ספציפית זו, למדה התובעת כי לא ניתן לשפוט בגיר בבית משפט לנוער במקרים אחרים.
התובעת הביעה חשש, כי קבלת בקשת הסניגור תפתח פתח לבקשות רבות של נאשמים לאיחוד משפטים בבית משפט לנוער, ואין הדבר נכון מהותית, בשים לב לאופיו המיוחד של בית משפט זה.
לדבריה, הסכמות התביעה לצירוף "תיק בגיר" לבית המשפט לנוער ניתנות במשורה, ובעיקר כאשר מדובר בעבירות של הפרות צו שניתן בבית משפט לנוער.
עם זאת, היא ציינה כי אין לתביעה התנגדות לכך שהנאשם יצרף את תיקיו המתנהלים בבית המשפט לנוער, לתיק הפלילי החדש המתנהל בבית משפט השלום.
על פי גישתו של הסנגור אין מניעה לצרף את התיק הפלילי החדש לתיקיו של הנאשם בבית משפט לנוער.
בתגובתו הכתובה, הדגיש את חשיבות צירוף התיקים - הדבר נותן מענה הן לאינטרס של הנאשם והן לאינטרס המדינה לסיום תיקים במהירות, תוך חיסכון בזמן שיפוטי.
הסנגור הפנה להנחיית פרקליט המדינה מספר 9.5 - צירוף תיקים לפני מתן גז"ד המלמדת על שיקול הדעת שהתביעה צריכה להפעיל כאשר מוגשת בקשה לצירוף תיקים. לטעמו, התנגדות לכך תיעשה במקרים חריגים בלבד. הוא ציין כי הטעמים שציינה התובעת בהתנגדותה אינם לגיטימיים על פי הוראת פרקליט המדינה.
הסנגור סבור, כי לבית המשפט לנוער ישנה סמכות עניינית לדון גם בתיקים של בגירים ובוודאי כשמדובר בבגירים צעירים. הוא הפנה בעניין זה לסעיף 2 לחוק הנוער וטען כי שופט נוער הוא למעשה שופט שלום, אשר מוסמך לדון בכל העניינים המצויים בסמכותו של בית משפט השלום, ובנוסף יש לו הסמכה מיוחדת לדון בעניינם של קטינים.
על פי החוק, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשתו של נאשם לצרף עבירות נוספות בהן הוא מודה. בדרך כלל התביעה מסכימה לצירוף תיקים. וגם במקרה זה, הסכימה עקרונית לצרף את תיקיו לתיק הפלילי החדש בבית המשפט השלום. אם יש הסכמה עקרונית לצרוף, אין מניעה לעשות זאת בבית המשפט לנוער.
עוד טען הסניגור, כי לבית המשפט לנוער סמכות בלעדית ומומחיות לדון בעבירות שביצע הנאשם בהיותו קטין ולכן, זה הוא בית המשפט המתאים יותר לעריכת צירוף התיקים.