החלטה בגביית עדות מוקדמת בשל גיל וקורונה

א.         התובעים הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי והליך זה הועבר לבית משפט זה ביום 4/11/2020 בעקבות קביעתו כי מדובר ב"סכסוך משפחתי".

ב.         התובעים 1-2 (להלן: "ההורים") עותרים להכריז עליהם כבעלי הזכויות בנחלה וכמי שיכולים להעביר הזכויות בה עוד בחייהם לבנם וכלתם הם התובעים 3-4 (להלן :"הבן ואשתו").

ג.          הנתבעים 4-5 (להלן : "הבת ובעלה") מתנגדים לתביעה בטיעון, כי הם מונו כבנים ממשיכים ביום 14/5/1992 על ידי ההורים ומינוי זה מעולם לא בוטל.

ד.         משהועברה התביעה לטיפולי ביקשו ב"כ התובעים לבצע הליך של גביית עדות מוקדמת מהתובעים לאור גילם המתקדם, מצבם הבריאותי והסיכון הנשקף לחייהם בשל מגפת הקורונה.

ה.         ב"כ הבת ובעלה התנגד וטען כי למעט גילם המתקדם של ההורים אין כל סיבה לגבות עדותם באופן שונה מסדר הדין הרגיל ובשלב מוקדם יותר וכי לא הוצגו מסמכים רפואיים המצביעים על סכנת חיים או סיכון בריאותי להורים.

ו.          סבורני כי הדין הוא עם ההורים ויש לקיים הליך של שמיעת עדות מוקדמת. להלן אבהיר הטעמים לכך בהרחבה תוך שאציין כבר כעת לצורך כי לאור מגפת הקורונה וגילאי ההורים כמו גם מצבו הבריאותי של האב, לא היה כלל מקום להתנגד לכך מצד הנתבעים;

ו.1.       תקנה 171 לתקסד"א התשמ"ד – 1984 קובעת כי עד העומד לצאת מישראל או שניתן להנחת דעתו של בית המשפט טעם מספיק אחר, רשאי בית המשפט להורות על גביית עדותו בכל עת לאחר הגשת התובענה.

ו.2.       גביית העדות יכולה להיעשות על ידי בית המשפט או פקיד מטעמו (א. גורן, סוגיות סדר דין אזרחי, (2020), בעמ' 555).

ו.3.       שיקול הדעת בעניין מסוג זה נתון לבית המשפט הדן בתובענה והוא שיקול דעת נרחב.