- החלטה זו עניינה בקשת האם להורות על זמני שהות שווים עקב מצב הקטין.
- עיקרי העובדות
2.1 הצדדים הינם הורים לשלושה ילדים:
תאומים, ילידי XXX, כבני 8.5
קטין, יליד XXX, כבן 5
2.2 כשהיה הקטין כבן שנה אובחן כסובל מסכרת מסוג 1 ומצוי בהשגחה רפואית, 24 שעות ביממה, כשחובה לעקוב כל העת אחר רמת הסוכר בדמו ובמידת הצורך, לאזנה, על מנת שלא ייגרם לו נזק בריאותי קשה ובלתי הפיך.
2.3 הטיפול בקטין הינו ללא הפסקה, ביחוד בלילות, בשל אירועי היפוגליקמיה רבים במהלך הלילה ( ירידת רמות הסוכר) ואירועי היפרגליקמיה (עליית ערכי הסוכר).
2.4 הקטין אובחן כנכה בשיעור 100% נכות, הזכאי לקצבת נכות.
2.5 הצדדים נפרדו בחודש יוני 2020, כשהאב עזב את הבית והאם נותרה עם שלושת הקטינים בבית בו התגוררו הצדדים.
- 3. טענות הצדדים
3.1 טענות האם
3.1.1 האם מבקשת לחייב את האב בזמני שהות שווים מכוח סעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, לאור הקושי הרב לשאת לבד בנטל הטיפול בקטין, נטל אשר התחלק עד לפירוד הצדדים בין שני ההורים, כשעקב העומס הנפשי והפיזי, הכרוך בטיפול בקטין קרסה האם פעמיים ואושפזה לשלושה שבועות עם דלקת קרום המוח.
3.1.2 האם מדגישה שאינה חפצה בהשתתפות כספית אלא בנשיאה משותפת בנטל הכבד של הטיפול בקטין, בייחוד בלילות, כשנאלצים לקום אליו בין 4 ל- 5 פעמים בלילה עקב חוסר האיזון בסוכר, המתרחש דווקא בלילות.
3.1.3 האם מדגישה שלא ניתן להחליף את ההשגחה והטיפול האישי של ההורים בלילה במכשיר עליו ממליץ האב, שלא אושר עדיין ואינו מתאים לגילו של הקטין וכי די במינון שגוי אחד כדי לגרום לתוצאות בלתי הפיכות קשות לקטין.
3.2 טענות האב
3.2.1 האב טוען מנגד, שלמרות אהבתו הרבה לילדיו, לא ניתן לכפות עליו הרחבת זמני השהות בניגוד לרצונו וכי "כל המלצה להגדלת זמני השהות לא תכובד".
3.2.2 האב מנמק את סירובו לחלוקת זמני שהות שווים בעובדה שבניגוד לאם שהינה עצמאית, העובדת מהבית כיועצת שיווקית לחברות גדולות והכנסותיה גבוהות ביותר והינה גמישה בשעות עבודתה, עבודתו כשכיר, בחברת נדל"ן מסחרי, כרוכה בשעות עבודה רבות ונסיעות בכל הארץ, כשמקום עבודתו אינו בטוח וקביעת זמני שהות שווים משמעותם עזיבת מקור פרנסתו והפיכתו למובטל לאחר שבעבר היו תקופות בהן לא עבד.
3.2.3 האב ממשיך וטוען, שניתן להקל על ההשגחה של הקטין בלילות ע"י חיבורו של הקטין למכשיר חדשני, המודד ומזריק אינסולין, באופן עצמאי, ללא צורך בהתערבות המטפל.
3.2.4 עוד טוען האב, שהקטין מקבל קצבת נכות, המשמשת להשגחה על הקטין וכי על האם להשתמש בקצבה המתקבלת לידיה ובהכנסותיה הגבוהות לצורך מימון השגחה על הקטין.
- דיון
4.1 עיקר המחלוקת היא האם בנסיבות הקיימות במקרה זה יש בסיס לחייב את האב לחלוק עם האם את זמני השהות, על אף סירובו.
4.2 יצוין שבהעדר הסכמה בין הצדדים בדבר הסדרי השהות הופנו הצדדים ביום 6.10.20 ליחידת הסיוע, שתסייע לצדדים להגיע להסכמות ובמידה ולא יעלה בידה לעשות כן, תיתן את המלצותיה, כשנקבע על ידי, שבשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, ישהו הקטינים עם האב פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, מהשעה 16:00 ועד למחרת וכל סוף שבוע שני, מיום שישי משעה 12:00 ועד למוצ"ש בשעה 20:00.
4.3 עו"ס יחידת הסיוע יחד עם פסיכולוג יחידת הסיוע נפגשו עם הצדדים ובחנו את טענות הצדדים וביום 8.11.20 ניתנו המלצות יחידת הסיוע, אשר המליצו על פעמיים בשבוע, כולל לינה וכל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר.
4.4 האם ביקשה לאמץ את הסדרי השהות שהומלצו ע"י יחידת הסיוע ואילו האב התנגד לכך וביקש לצמצם את זמני השהות לפעם בשבוע, כולל לינה בלבד וכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד מוצ"ש.
4.5 סעיף 15 רישא לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, קובע:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין..." (הדגשה שלי – א.ז.ר.).
ובסעיף 17 לחוק הכשרות והאפוטרופסות נקבע כי:
"כאפוטרופסיים לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".
4.6 חובת שני ההורים להעניק לקטין את הטיפול שהוא נזקק לו לאור מחלתו וטובת הקטין לקבל את הטיפול הנאות ע"י הוריו, כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, כשטיפול זה, כפי שיובהר להלן, כרוך בחלוקת זמני השהות נרחבים בין שני ההורים.
4.7 טובת הקטין הינה שיטופל כראוי וחובת הוריו לעשות כן, כשהאב אינו יכול להתנער מחובתו זו וכפי שנקבע בע"א 2034/98 אמין נ' אמין בסעיף 15:
"סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית מכנה את סמכויות ההורים בתור האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים כ"חובה וזכות לדאוג לצרכי הקטין". אין ספק כי אדם רשאי לוותר על זכויותיו, אך אין הוא יכול להיפטר מחובותיו. לכן, כל עוד הורה הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדו, הוא נושא בחובה הקבועה בחוק לדאוג לצרכי הילד. צרכים שיש לתת להם מובן רחב, החורג מצרכים חומריים גרידא. העובדה כי אין הילדים נמצאים ברשותו ובחזקתו משפיעה על זכויותיו של ההורה, אך לא על חובותיו. אלה ממשיכות להיות מוטלות על כתפיו; הכול, כמובן, בהתאם לנסיבות המוחשיות של יחסי הורים-ילדים. (ראה ע"א 549/75 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (2) בעמ' 465-466)".
(הדגשה שלי א.ז.ר.).
4.8 בנסיבות דנא, מנסה האב להצדיק את סירובו להרחבת זמני השהות בנימוק שתנאי עבודתו אינם מאפשרים זאת ובכך שלאם יכולות כספיות להסתייע בעזרת צד ג', אשר ימלאו את מקומו בלילות וכי ניתן להסתייע במכשיר אשר יחליף את הצורך לקום לקטין בלילות על מנת לבדוק את רמת הסוכר ולהזריק לו אינסולין במידת הצורך.
4.9 כפי שיובהר להלן, בנסיבות דנא, לא הצליח האב להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות קיום זמני שהות מצומצמים ביותר, כפי שדורש האב של לינה פעם בשבוע בלבד וכל סוף שבוע שני, מיום ו' עד מוצ"ש.
4.10 תנאי עבודת האב
4.10.1 האב לא הוכיח ולו בראשית ראיה, שתנאי עבודתו היום יומיים הינם כאלה שאינם מאפשרים קיום זמני שהות פעמיים בשבוע כולל לינה. גם אם ישנם ימים בהם נזקק האב להישאר שעות נוספות או לנסוע למקום מרוחק בארץ, הרי שמדובר בימים יוצאי דופן ואין זה דבר של יום ביומו, המונע ממנו לקיים זמני שהות פעמיים בשבוע.
4.10.2 ראוי להזכיר שהאב עצמו הודה שהמצב בשוק הנדל"ן, בתקופה זו של הקורונה, מצוי בשפל וכמות העבודה הינה בהתאם.
4.10.3 זאת ועוד, האב לא הציג ולו בדל ראיה, שהינו מועמד לפיטורין בשל זמני השהות עם ילדיו.
4.11 שימוש במכשיר
4.11.1 האב טוען שניתן להקל על ההשגחה בלילות על ידי חיבור הקטין למכשיר, המודד ומזריק אינסולין במידת הצורך, כשהאם טוענת מנגד, שהמכשיר לא אושר על ידי ה-F.D.A ואינו מומלץ לילד קטן, כבן 5 וכי השימוש במכשיר אינו תחליף להשגחה צמודה וקימה בלילות.
4.11.2 יודגש שהאב טען שהמכשיר מקל על ההשגחה בלילה, אך לא טען שימוש בו פוטר קימה בלילות.
4.11.3 האם הציגה מסמך רפואי מבית חולים דנה, מיום 9.11.20 של הרופא המטפל בקטין, ד"ר ישראלי גלית, בו נכתב:
"הטיפול בילד בגיל הרך עם סוכרת מסוג 1 הינו אינטנסיבי, מורכב ודורש זמינות גבוהה של ההורה המטפל. בטיפול בXXX כולל מעקב אחר רמות הסוכר בדם ומתן אינסולין על ידי זריקה/משאבה. על הטיפול להיות מלווה בתזונה קפדנית שכן אכילת יתר גורמת לעליה ברמת הסוכר בדם ומאידך, "דילוג" על ארוחה או אפילו איחור בזמן אכילה, עלול לגרום לירידה חדה ופתאומית ברמת הסוכר (היפוגליקמיה) . במקביל פעילות יתר גורמת אף היא לירידה ברמות הסוכר בדם. ירידה ברמות הסוכר בדם עלולה לגרום לאובדן הכרה, פרכוסים ופגיעה מוחית אם אינה מזוהה ומטופלת מידית. רמות גבוהות של סוכר בדם קשורות לעליה בסיבוכים בכלי הדם, עיניים, כליה ומערכת העצבים. היות והסוכרת עלולה להיות מלווה בירידות ועליות בלתי צפויות ברמות הסוכר בדם. יש צורך בהשגחה מתמדת של מבוגר אחראי במשך כל שעות היממה.
במקרה של XXX, ישנם אירועי היפוגליקמיה רבים במהלך הלילה (ירידת רמות סוכר מתחת ל-70), ומאידך גם לא מעט אירועי היפרגליקמיה (ערכי סוכר גבוהים).
בשל גילו הצעיר, XXX תלוי בהוריו/במבוגר אחראי בזיהוי של אירועי היפו מסכנים. זיהוי אירועים אלו מחייב את ההורים/מבוגר אחראי לבדוק את רמות הסוכר לעיתים תכופות ולהשגחה קבועה, על אף שXXX מטופל על ידי טכנולוגיות של מד סוכר רציף ומשאבת אינסולין, שימשו בטכנולוגיה, במיוחד בסוכרת, מצריך השגחה לשם תפעולה ומתן מענה מידי במידה וישנה תקלה. לכן, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות אינו מחליף את הצורך בהשגחת ההורה/מבוגר אחראי גם בשעות הלילה". (הדגשה שלי – א.ז.ר).
4.12 הסתייעות במטפלת זרה
האם הבהירה הבהר היטב שהמטפלת הזרה אינה יכולה להחליף את טיפולו של אחד מההורים בלילה, שכן יש צורך להחליט בזמן אמת כיצד לנהוג. כן העידה האם שבזמן מגורי ההורים יחד התחלקו הצדדים בנטל ההשגחה בלילות, טענה שלא נסתרה על ידי האב, למרות נוכחותה של העובדת הזרה ששהתה בבית.
4.13 הטענה שהאם מרוויחה סכומים ניכרים אינה ממין העניין שכן האם הוכיחה שיש צורך בטיפול של אחד ההורים בלילות, כך שעובד זר או כל עובד אחר ולא משנה מי יממן אותו לא מהווה תחליף. עוד יצוין שהאם טענה אף היא שהאב מרוויח סכומי כסף ניכרים.
4.14 בנסיבות דנא, מדובר בקטין, הסובל מסכרת, המסכנת את חייו ומצריכה השגחה שוטפת, 24 שעות ביממה. כששוכנעתי שהטיפול בקטין משך כל שעות היום והלילה הינו מעבר ליכולתה הנפשית והפיזית וכי היא נזקקת לעזרתו של האב, שיחלוק עימה את הטיפול בקטין ע"י קיום זמני שהות ביחוד בלילות.
4.15 חובת ההורים לדאוג לצורכי הקטין, הכוללת טיפול בו, חובה אשר יש לקיימה "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", כשבנסיבות דנא הוכיחה האם שיש צורך בהשגחה של אחד מההורים בלילות ועל כן על שני ההורים לחלוק במטלה זו על אף שאינה קלה לאף אחד מהם ואין כל מקום בנסיבות דידן להטילה על האם ולהסתפק בהסדרי שהות מינימאליים במתכונת המבוקשת על ידי האב.
4.16 הצדדים הופנו ליחידת הסיוע והתקיימה פגישה עם עו"ס ופסיכולוג יחידת הסיוע, אשר שמעו את כל טיעוני הצדדים והמלצתם הייתה שזמני השהות של הקטינים עם האב לקיים יהיו פעמיים בשבוע, כולל לינה וסוף שבוע ארוך עד יום א', אחת לשבועיים.
4.17 בנסיבות דידן, לאור החומר שהובא בפניי אני מעמידה את זמני השהות, בשלב זה, כדלקמן:
- פעמיים בשבוע, בימים ב' ו-ד', כולל לינה משעה 16:00 ועד למחרת.
- סוף שבוע שני, מיום ו', מסיום הלימודים ועד מוצ"ש בשעה 20:00.
- סוף שבוע שני שאחריו מיום ו' ועד יום א' בבוקר, ישירות למסגרת החינוכית.
4.18 דרישת האב שהעובדת הזרה תבוא לביתו, יחד עם הקטינים, בימים בהם מתקיימים הסדרי השהות, אף היא אינה ממין העניין בייחוד נוכח סכום המזונות הפעוט שמשלם האב לאם, העומד על 3,000 ₪, לשלושת הקטינים יחד, כשהעובדת הזרה ממומנת על ידי האם.
4.19 העתק יישלח לצדדים.
4.20 אני מתירה את פרסום ההחלטה, תוך השמטת כל הפרטים המזהים.
ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.