אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשת אב לחידוש קשר עם ילדיו

החלטה בבקשת אב לחידוש קשר עם ילדיו

תאריך פרסום : 29/07/2020 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
48811-05-20
27/07/2020
בפני השופט:
ארז שני

- נגד -
התובע:
ה. ס.
עו"ד יעקב יצחק
הנתבעת:
א. ס.
עו"ד דוד ביטון
החלטה

 

 

כפי האמור בהחלטתי מדיון קודם, הונח תיק זה על שולחני על-ידי המותב העיקרי, כבוד השופט ל. ברינגר אגב נוהל הקיים במחוז תל-אביב יפו לפיו מעבירים שופטים כפי שיקול דעתם תיקים שעניינם ניתוק קשר, לשופט מוקד.

 

להורים שבפניי 4 ילדים: שניים מהם בגירים, שניים כבני 15 וכמעט 14 שנה.

כל הילדים אינם בקשר עם אביהם, האחרונים שבהם התנתקו לפני כשנה.

 

החלטתו של כבוד השופט ל. ברינגר ניתנה כבר כשהונחה תביעת האב בתיק זה ביום 21.05.2020, תביעה אשר על-פי מהותה הוגדרה כ"עתירה לחידוש הקשר בין האב לבין ילדיו הקטינים".

 

בסעיף 86 לאותה תובענה מצאתי אמירה ולפיה: "התובע לא ישקוט ולא ינוח למשמע העוול המשווע שנגרם לו כל רגע ורגע והגיע הזמן שבית המשפט הנכבד ייתן דעתו המלומדת".

 

בסעיף 85 נכתב בסוף הסעיף: "התובע מרגיש שאין יד אשר תושיע לתובע לראות את ילדיו".

 

בסעיף 84 נכתב: "התנהגותם של הנתבעים" – לאמור ילדיו אשר נכרכו כנתבעים בתביעה למרות האיסור להפוך קטין לבעל דין –  "הינה מחפירה" והם פוגעים בנפשו והכל בעקבות ניכור הורי והסתות שהאם הפעילה על הקטינים".

 

למעשה למעט מפגשים מסוימים במכון "מפגשים" מונה הנתק בין האב לבין ילדיו כשלוש שנים.

 

אמרתי בהחלטתי מיום 02.06.2020 כי הסכסוך בין הצדדים מתנהל בעצימות גבוהה ואוסיף ואומר, כי "בדרך" הצליח האב להגיש כמות רבה מאוד של תלונות כנגד האם ובני משפחתה, הוא עצמו מספר שהסביר לילדים על עוולות בני המשפחה של האם והאם לפני שלוש שנים.

 

לשיטתו של האב לא חטא הוא מעבר לאותה אמירה של לפני שלוש שנים ולא מאומה – הוא הוא הקורבן.

 

הסברנו בשעתו כי בית המשפט לא יתיר לקטין "להתגרש" ממי מהוריו באין סיבה מוצדקת לנתק.

 

ביום 30.07.2019, לאמור לפני כשנה נתן חברי כבוד השופט ל. ברינגר פסק דין אשר סרק תסקירים שונים, סבר כי ההורים אינם מפנימים את הנזק שהם גורמים לילדים, שניהם רואים בשירותי הרווחה "אויב" וכל בני המשפחה שותפים לניכור אשר נוצר בין האב לבין הילדים.

 

אם כל בני המשפחה – לאמור האב והאב – שותפים לניכור כסברתו של כבוד השופט ל. ברינגר, אזי עמדה זו אינה אחידה עם עמדתו של האב, האומר כי האם ובני משפחתה רק הם והם האשמים הבלעדיים במצב אשר נוצר.

 

כזכור, בשלב זה תפקידי הוא למצוא האם יש צידוק אם אין צידוק להתנהגותם של הילדים.

 

לא בכדי בחר כבוד השופט ל. ברינגר לצטט תסקיר מיום 28.05.2019, שם כבר מצאו שירותי הרווחה את הילדים כעצובים, מכונסים, מתוחים ולחוצים.

 

בפניי עוד 9 תיקים קשורים בהם 3 צווי הגנה שהגיש האב, בנוסף לתלונות כנגד האם ו/או בני משפחתה.

 

הדברים עברו להתנהל בתיק 65288-02-18, רשומים 9 חוות דעת והמעניינת מכולן היא הודעה של מכון "מפגשים" במסגרתו נפגשו הקטינים עם אביהם ובה נכתב, בין השאר כי האב לא מסוגל להיענות להנחיות המכון, גם כלפי המכון הוא נותן תשובות פוגעניות ומאשימות; האב הטיח במכון שאין הוא רואה בו סמכות טיפולית; עמדתו קורבנית ומאשימה ואפילו במכון המשיך האב להמשיך ולתקוף באוזני הילדים את אמם ובני משפחתה. הבנים נכנסו למצוקה גדולה ולמרות ניסיונותיהם, האב לא הפסיק אמירותיו וחשף אותם לאמירות לא מווסטות ופוגעניות (וראה הפסקה הראשונה לדיווח, שם).

 

מכיר אני היטב את מכון "מפגשים". מדובר במכון מקצועי שאינו ממהר "להרים ידיים" ואינו משלים עם ניכור הורי.

 

אלא שכאן כתב המכון: "אנו מזהות שהילדים נפגעים ואנו לא יכולות לשמור עליהם ולפיכך אנו מחזירות את התיק לבית המשפט. כל עוד האב לא יעבור טיפול והדרכת הורים לפחות של חצי שנה, לא נוכל לקיים תהליך של חידוש קשר".

 

שומע אני כי האב החל בתהליך של הדרכת הורים והוא משתתף בהליך זה כחודשיים. את ה"פירות" עדיין איננו רואים.

 

"פירות", מה הן? למשל הבנת עמדתם של הילדים, מצבם גם נתינת דעת אמיתית מה היתה תרומתו של האב מעבר למה שקרה לפני שלוש שנים, למצב אשר נוצר.

 

שוב ושוב חוזר האב במהירות ל"אזור הנוחות" שלו – האם אשמה, משפחתה הנוראית אשמה והאשמותיו של האב לא הוטחו לאחרונה בפני הילדים לפני שלוש שנים. האשמות אלו הוטחו כמעט בכל מפגש עם הילדים וגם במכון "מפגשים" לא נחסכה מהילדים החוויה.

 

כך או אחרת, שישה חודשים עדיין לא חלפו ולא בכדי סירב המכון לקבל את האב מחדש, כאשר אין הוא יכול לבצע את מלאכתו ולו בצורה סבירה – לאמור, ראשית לכל להגן על הקטינים.

 

חוסר היכולת של האב לביקורת עצמית הוא לא פחות מבעייתי, אם אכן יש מקום לטפל בבעיה, שכן אם יש מקום לבקר את האב, תם הצידוק הדרוש להתנהגות הקטינים ובכל מקרה, כפי שהסברתי יש להמתין 4 חודשים כפי דרישת המכון.

 

אומר, כי כאשר יש צו שיפוטי לקיים זמני שהות יכול אדם לפנות למשטרת ישראל והורה מנכר במקרה כזה עשוי למצוא עצמו ניצב בפני האשמה של אי מילוי הוראה חוקית וכבר היו דברים מעולם.

 

אלא שיש הבדל בין הגשת תלונה או שתיים לבין ריבוי תלונות בשתי ספרות והוספת עוד 3 צווי הגנה כדי רושם שהתנהלות זו גורמת "עושר" שבכוחנות.

 

שוב ושוב אמר האב גם לי היום – "היא (האם) ורק היא ובני משפחתה אשמים", כאילו צריך אני להבין שאם אשלח את האם כעת לשמש קונסול ישראל במיקרונזיה, תהא הבעיה בגדר נפתרת – ולא היא.

 

על כולנו מקובל שטובתו של קטין דורשת קשר של הקטין עם שני הוריו.

אלא שטובת קטין צריכה למנוע ממנו היחשפות לחוויה פוגענית שיש בה "לדרוס" את נפשו.

לא כל טעות בהתנהגות הורית היא חוויה "דורסנית".

 

אלא שהתמשכות ארוכה של אמירת דברים פוגעניים מפחיתי ערך, מלגלגים או מאיימים כפי שאירע בכאן במפגשי האב עם הקטינים, הופכת להיות התנהגות "דורסנית" אשר מאיימת על שלוות נפשו של קטין כדי יצירת צידוק לנתק.

 

כאשר אומר בא כוח האב מפיו שאין הוא רואה שום מניעה שמרשו יפגוש את הקטינים, כמו מתעלם הוא ממה שכינו קודם שירותי הרווחה כבר לפני שנה – שמדובר בילדים עצובים, מכונסים, מתוחים ולחוצים – ועוד מעט אסביר למה.

 

סבור אני שעד שהאב לא יבין כי דמותו בעיני ילדיו היא דמות מאיימת ופוגענית ולא דמות אוהבת, תומכת ומחבקת, יכבד על כולנו להתקדם.

 

דומה שמשך שלוש שנים נוהג האב כאחד אשר לא שכח מאומה, אך גם ספק אם למד דבר מה.

 

לתחושתו של הבן ..... בו מצאתי ילד הורי ה"פורש כנפיו" על אחיו ואשר הפך אדיש להתקדמותו שלו בדרכי החיים ובלבד שידאג לאחיו, אזי אביו הוא בבחינת מי שהטיח בו אינסוף עלבונות, פגע בדימויו העצמי, תיארו כילד לא יפה, שמן ועוד כיוצא בזה.

 

כאשר אומר אדם לבתו הדתיה שהיא לבושה כנפקנית, צריך להבין את הדברים בקשר בהם הם מושמעים ונערה בת 18-19 אינה חסינה מפני אמירות אלה.

 

כאשר משוחח אדם עם חבריו של ילדיו ומותח באוזניהם ביקורת על ילדיו שלו כפי שעשה זאת האב לחוויית הילדים, הוא הופך דמות מאיימת, לעגנית וסרקסטית כלפיהם.

 

טובתו של ילד דורשת מזון, בגד, חינוך אך גם אהבה ותחושה שההורה שלך מעריך אותך, אוהב אותך ואינו "לוחם" בך כדי כך שהוא "צץ", מופיע ומלעיג עליך באוזני חברך שלך.

 

התנהגותו של האב אשר לעתים פנה לחברי מי מהבנים גם לא בנוכחותם על-מנת ליתן להם הסבר על חטאי האם, משפחתה או הילדים, לא רק גרמה לילדים בושת פנים וצורך להסביר לחבריהם מה טעם נתפס אביהם כמטרד שאינו אוהב אותם, אלא יצרה איום שכל אימת שיחדור האב לחיי הילדים – לא נעים יהא.

 

בין כה לבין כה צריך האב להבין שהוא מסר לילדיו תחושה ואין זה משנה אם היא נכונה אם לאו, כי ממונו חביב עליו מהם.

 

מכיר אני בעובדה שיש הורים הדוגלים בהורות מוקשה ואין אני מתיימר לחנך איש האם לבחור בהורות רפה, נוקשה או כל דרך שבאמצע.

אלא שגם הורה נוקשה חייב להבין שאם לא ימותן ה"מקל גם בגזר" וביכולת שכנוע כלפי ילדיך שלך כי אתה אוהב אותם ומקבל אותם כפי שהם, אל לו לאב להתפלא על התוצאה.

 

כאשר האזנתי לאב, עיינתי בחוות הדעת של מכון "מפגשים" גם שמעתי את הקטינים, ברור לי לחלוטין שהאב מתקשה לראות איש מלבד את עצמו – הוא זה שנעשה לו עוול משווע, הוא זה אשר גם כותב שלא ינוח ולא ישקוט עד אשר יחודש הקשר עם ילדיו, כמובן בתנאי שאיש לא ידרוש ממנו לעשות דבר מה רציני.

 

מתרשם אני שיותר מאשר התביעה חותרת לקשר, היא חותרת להטיל "כתם" על האם בבחינת עניין מרכזי שטרם חלף מן העולם.

 

על אף רצונותיו של האב ילדיו אינם צריכים להיות "שופטים" בינו לבין אמם והאב אינו מבין שכל פעם שהוא עוסק בהכפשתה של האם, והוא עוסק, הוא דוחף את הקטינים לכפל נאמנויות ואז קל להם לבחור באם, שהרי מתנות רבות מאביהם או ביטחון אין הם מקבלים.

 

בדיון הקודם ביקש ממני בא כוח האב לראות באם הורה מנכר וכבר אז אמרתי כי ספק בעיניי אם זהו המצב.

קל לי לומר היום שהתנהגותו של האב היא בבחינת הסיבה והמסובב המרכזיים.

 

כאשר אומר אדם לילדו שאם לא ילבש ציצית לא ייכנס לרכב – אזי הוא לוקח ילד שהדת חביבה עליו וגורם לו להרגיש שלא בנוח.

 

כאשר מעיר האב ולא בנועם הערות לגבי צניעותה של בתו – אל יתפלא אם תיעלב.

 

כאשר לועג אדם לצורתו החיצונית של בנו ולא ברוח טובה תוך שהדברים אינם "מתובלים" גם בדברי אהבה – אל יתפלא אם הוא נתפס בעיני ילדיו כדמות לעגנית ופוגענית.

 

כאמור, אם גם המכון אינו יכול להגן על הילדים מפני הערותיו של האב, קם לחלוטין הצידוק הדרוש כדי שלא לראות באי חידוש הקשר בבחינת ניכור הורי.

 

ביום 19.12.2019 כתב מכון "מפגשים" כי האם לא ביטאה כל התנגדות להמשך הטיפול במכון "מפגשים" ואיש לא יאמר שהמכון לא ניסה, כעולה מ- 9 הודעות שונות שלו, לנסות ולחדש את הקשר בין האב לבין ילדיו.

 

בדיון האחרון שקיימתי מיניתי לקטינים אפוטרופא לדין. גם האפוטרופא לדין, כדברי מכון "מפגשים", סברה כי לא באה העת לאכוף על הילדים מפגשים עם אביהם, עד אשר זה לא ישכנע בתנאים שקבע מכון מפגשים, כי מסוגל הוא לקיים את המפגשים לטובת ילדיו ולא לטובתו שלו וכי מסוגל הוא לשלוט בהתנהגותו.

 

אל תיפול טעות – אין מדובר בילדים מתריסים, רעים, חצופים או בילדים פורקי עול.

 

כאשר אמרו הילדים דבר מה שנראה לי מתון ובנוכחות האפוטרופא לדין, עוד חייכתי ואמרתי שאם הוריהם לא ירצו בהם אל להם לדאוג, למרות כל דברי הבלע שהטיחו בהם – ביתי תמיד פתוח בפניהם ואז קמה האפוטרופא לדין ואמרה "אני קודם".

 

מדובר בילדים שיכולים להיות גאווה לכל הורה, בעלי אישיות כובשת – כל אחד במקומו הוא; ילדים המוכנים למאמץ; החוצפה היא מהם והלאה, אך אם יותר לי ביטוי גס, אומר שהם נתפסו כילדים "דרוסים".

 

חובתו של הורה ולו מצו הביולוגיה להגן על ילדו. כאשר הורה הופך גורם פוגעני – גם אם אין בנמצא אלימות, אין לדעת אם הנזק הוא לא גדול עוד יותר.

 

הבן הבגיר שהשיח עמו אינו חסוי אומר במפורש כי אביו תמיד מצא את ההזדמנות לכנותו כלא יוצלח, שמן וכיוצא בזה. ביני לביני, כאשר רואה אני ילד כמו הבן הבגיר שבגר רק עתה, מוכן לוותר על כל עולמו בשביל אחיו, אזי אומר שהוא ראוי לכל מילה טובה שבעולם וצר לי על המחיר שהוא משלם.

 

סבור אני שאף אחד מיחידי ההורים לא שם לב שהבן האמצעי, בסיפו של גיל ההתבגרות, "נופל בין הכיסאות", נושא עיניו אל הצדדים מניין יבוא עזרו ואין לו אלא את אחיו ואחותו להיאחז בהם.

 

שקלתי עם הקטינים אולי ייפגשו עם אביהם בתדירות נמוכה, במקום מוגן כזה או אחר, בלוויית האפוטרופא לדין ובמקום לקבל תשובה של ממש, אזי הדמיית הסיטואציה אצל הבן הקטן הביאה לפרץ דמעות בלתי נשלט.

 

יכול האב מבוקר עד ערב לספר לי שזה הכל הדרכות של האם, הסתות של הדוד או אמירות של הסבתא. קשה לזייף פרץ בכי, תוך ניסיון להשתלט עליו, באין אומר כלשהו.

 

ככל שמותר לו לשופט לסמוך על ניסיון חייו ונסיונו המקצועי, סבור אני שמדובר בילדים פגועים הצריכים לעת הזו הגנה מקצועית כלפי אביהם והקשר יכול להתחדש רק בתנאים שיקבע גורם חיצוני.

 

הואיל וכך אין אני מתכוון ליתן סעד מיידי כלשהו ואין אני מתכוון לחייב את הקטינים, עד שייתמו 6 החודשים, להיפגש עם אביהם.

 

תקופה זו יכולה להתארך או להתקצר אם תסבור האפוטרופא לדין כי דבר מה משמעותי השתנה. לשם כך רשאית האפוטרופא לדין לבוא בדברים עם מכון "מפגשים" על-מנת לחדש את המפגשים באותה מסגרת.

 

כזכור, הגיע אלי התיק כתוצאה מבקשה שהגיש האב עוד ביום 21.05.2020, להעביר את התיק אלי שכן מדובר בניכור הורי.

 

לא מצאתי כי מדובר בניכור הורי, אלא מצאתי כי מדובר בהתנהגות הורית "דורסנית", ללא נטילת אחריות של ממש.

 

הואיל וכך מושב התיק אגב שימור האפוטרופא לדין, למותב העיקרי הדן בתיק.

 

האב יישא בהוצאות האם בסך 4,000 ₪.

 

אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים. 

 

<#5#>

 

ניתנה והודעה היום ו' אב תש"פ, 27/07/2020 במעמד הנוכחים.

 

 

ארז שני, שופט

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ