החלטה בבקשה להורות למרכז למניעת אלימות במשפחה להמציא העתק מהדוח שהופק לשם הפניית המשיבה למקלט לנשים מוכות

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני), בתיק תלה"מ 26928-09-19 מיום 19.7.20, אשר במסגרתה דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש להורות למרכז למניעת אלימות במשפחה להמציא למבקש העתק מהדו"ח שהופק לשם הפניית המשיבה למקלט לנשים מוכות (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2. בין הצדדים ניטשה מחלוקת באשר לנסיבות התיק קמא. להלן תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.
3. המבקש הוא יהודי אזרח ישראל. המשיבה היא אזרחית אוקראינית, בעלת אשרת תייר לשהות בישראל.
4. הצדדים הכירו ברוסיה במהלך חודש אוגוסט שנת 2017, וניהלו מערכת יחסים זוגית קצרה, במהלכה הרתה המשיבה. בנם הקטין נולד ברוסיה ב- x.x.18.
5. מכאן ואילך כל צד שטח את גרסתו שלו בכתב הטענות בתובענה קמא, באשר להשתלשלות העניינים שהובילה להגעת המשיבה והקטין לישראל. בשורה התחתונה, המשיבה והקטין הגיעו לישראל ביום 9.2.2019 והם שוהים כאן כיום.
6. התובענה קמא הוגשה על ידי המשיבה לקבלת סעד "היתר הגירה – החזרת הקטין למדינת מגוריו". במסגרת כתב התביעה המתוקן קמא, מבקשת המשיבה לחזור לרוסיה ולקחת עמה את הקטין. עוד טוענת המשיבה בכתב התביעה המתוקן, כי במהלך חייהם המשותפים נהג המבקש כלפיה באופן אגרסיבי, מעליב ומשפיל ואף נקט כלפיה אלימות פיזית, מילולית וכלכלית.
7. המבקש מכחיש בכתב ההגנה כי נקט כלפי המשיבה באלימות כלשהי, או כי נהג בה באופן משפיל, אגרסיבי ומעליב. המבקש מתנגד להוצאת הקטין מהארץ וטוען כי המשיבה היא מהגרת בלתי חוקית ברוסיה (שכן היא אזרחית אוקראינה) ואין לה או לקטין כל זיקה חוקית לרוסיה.
8. ביום 12.7.2019 הגישה המשיבה תלונה במשטרה נגד המבקש בטענה כי תקף אותה, וביום 15.7.19 התקיים דיון בבית משפט השלום בנתניה (ה"ט 33992-07-19) בבקשת המשיבה למתן צו הגנה במעמד צד אחד, אשר ניתן למשיבה ונקבע לדיון במעמד הצדדים בבית משפט השלום בפ"ת, ביום 18.7.19.
9. המשיבה לא התייצבה לדיון שנקבע ליום 18.7.19 וכשב"כ המשיבה בדקה (באמצעות המתורגמנית שנכחה באולם) היכן המשיבה, נמסר כי היא והקטין נקלטו באותו יום במקלט לנשים מוכות באזור הדרום, ולכן היא לא יכולה להתייצב לדיון שנקבע.
10. המבקש מסר בדיון ביום 18.7.19 (בתיק ה"ט הנ"ל) כי בין הצדדים מתקיימים הליכים בבית משפט לענייני משפחה בקריות, על כן ניתנה החלטה כי הליך ה"ט הנ"ל יועבר לדיון בבית משפט לענייני משפחה בקריות, תוך הותרת הצו שניתן למשיבה במעמד צד אחד ביום 15.7.19 על כנו עד החלטה אחרת.
11. ההליך קמא נפתח בבית משפט לענייני משפחה בקריות ביום 11.9.19 והוא מתנהל שם לצד תובענות אחרות שמנהלים הצדדים – לרבות תובענה למזונות ולמדור שהגישה המשיבה כאן ותובענה לבירור אבהות ותובענה למשמורת הקטין, שהגיש המבקש כאן.
12. במסגרת ההליך קמא, הגיש המבקש ביום 19.6.20 בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה דחופה למתן הוראות, גילוי מסמכים – דו"ח המרכז לאלימות". במסגרת הבקשה ביקש המבקש להמציא לידיו העתק מהדו"ח שהופק לשם הפניית המשיבה למקלט לנשים מוכות. ב"כ המבקש הפנה לתסקיר מיום 3.3.20 בו נכתב כי המשיבה פנתה למשטרה לאחר אירוע אלימות והופנתה למקלט. נטען כי זו טענה מופרכת שכן, למיטב ידיעתו של המבקש, רק המרכז למניעת אלימות במשפחה מפנה למקלט. המבקש הדגיש בבקשתו כי מסמך ההפניה למקלט והדו"ח לא צורפו לתסקיר. עוד טען המבקש כי הוא לא נעצר וכל התיקים שנפתחו נגדו בשל תלונות המשיבה נסגרו, כעולה מהודעת מנהל לשכת הרווחה ב[עיר מגורי המבקש] מיום 4.3.20. לבסוף טען כי המקלט, בו שוהה המשיבה מזה למעלה משנה, הוא פתרון מגורים הזול במדינה על חשבון משלם המיסים.
13. ביום 9.7.20 הוגשה תגובת המשיבה בתיק קמא. נטען, כי הסעד המבוקש אינו מעוגן בתקנות ואינו מוכר בדין. סוגיית שהיית המשיבה במקלט וההפניה למקלט נדונה בהחלטות קודמות. נוהל הפניית נשים למקלטים מצוי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. המקלטים סובלים מצפיפות ולכן מתאפשרת שהיה במקלטים רק לנשים וילדים שנפגעו מאלימות ממשית ועדיין חשופים לאלימות. מסוכנות המבקש היא לאו דווקא פיזית ומתבטאת ביחסו כלפי המשיבה, הכולל איום, פגיעה והשמצת ההורות, חרף הפגיעה שהדבר גורם לבנם הקטין של הצדדים. טענות המבקש בנוגע למקלט מקוממות. המבקש יודע כי המשיבה נאלצה להישאר בישראל במעמד תיירת ללא רישיון עבודה בשל מעשי הטעייה ומרמה מצד המבקש. המבקש מונע מהמשיבה לעזוב את הארץ לרוסיה עם הקטין. המבקש מציג עצמו כמנכ"ל של גופים מסחריים שונים ("...", "...") תוך הסתרת הכנסותיו כדי ליהנות מסיוע משפטי ולקבל פטור מתשלום אגרה. בחסות הפטור מאגרה מגיש המבקש בקשות חוזרות ונשנות המסרבלות ההליכים ומטילות עומס יתר על בית המשפט. לתגובה צורף מסמך התומך, לכאורה, בטענת המשיבה כי המבקש הוא המנכ"ל של חברת "..." מ...
14. ביום 19.7.20 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבה. נטען כי המשיבה מעלה טענות רבות אך לא מצרפת ראיות. אין חולק כי הגוף המפנה למקלט הוא המרכז לאלימות במשפחה ולא המשטרה. אין בתיק ולו ראיה אחת לאלימות של המבקש כנגד המשיבה. המשיבה יוצרת ניכור הורי קשה בקרב הקטין. הצדדים פעלו במרץ מול משרד הפנים כדי להסדיר תושבות למשיבה. לעניין הפעילות העסקית של המבקש, המשיבה מעלה טענות חסרות בסיס על סמך רשימת הליכים משפטיים, שניתנו בהם פסקי דין לטובת המבקש. בקשות חוזרות ונשנות יוגשו חדשות לבקרים עד שהאמת תצא לאור ושקרי המשיבה יחשפו לפני בית המשפט.
15. ביום 19.7.20 ניתנה ההחלטה קמא. להלן חלקה האופרטיבי: