החלטה בבקשה לאפשר עיון במסמכים שהועברו לצורך הכנת חוות דעת

לפניי בקשה לאפשר למבקש לעיין במסמכים שהומצאו למומחה שמונה מטעם בית המשפט. ומהם אותם המסמכים הנמצאים בלב המחלוקת? עיקרם, פרטים על אודות צדדים שלישיים להליך. האם יש להיעתר לכך? מהם השיקולים הנדרשים לעניין, ומהו האיזון הראוי ביניהם? בשאלות אלה יש להכריע.

העובדות הצריכות לעניין

1. הצדדים נישאו במהלך שנת 2005 ולהם שלושה ילדים קטינים. הצדדים נפרדו במהלך שנת 2017 ומאז מתגוררים בדירות נפרדות. המבקש הוא עורך דין ואילו המשיבה מעצבת פנים. הסכסוך בין הצדדים מתנהל בעצימות גבוהה.
2. במסגרת ניהול ההליך הרכושי, מונה ביום 1.5.2019 רואה החשבון, רונן קידר, כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך הכנת חוות דעת בנוגע לאיזון הזכויות הסוציאליות של ההצדדים ולנכסי הקריירה והמוניטין שבבעלות המשיבה אשר נצברו במהלך חיי הנישואין.
3. הצדדים הסכימו כי מועד הקרע יקבע ליום 5.10.2018.
4. לצורך הכנת חוות הדעת, נדרשה המשיבה להעביר למומחה את כל המסמכים שנדרשו על ידו, ובין היתר, העתק רשימה שמית של לקוחותיה המשותפת עם אימה בעסק וכן, העתק החשבוניות השמיות אשר הנפיקה עבור לקוחותיה (להלן – "המסמכים").
5. המבקש, ביקש לקבל לידיו העתק מהמסמכים אותם העבירה המשיבה למומחה לצורך הכנת חוות הדעת.
6. ביום 18.9.2019 ניתנה החלטת בית המשפט בעניין: "הנתבעת תעביר למומחה את כלל החומרים שהתבקשו על ידו. בית המשפט מציין ומדגיש כי המדובר בחומרים חסויים אשר אינם עתידים להתפרסם או חלילה לפגוע בצנעת הפרט של הנתבעת ו/או של לקוחותיה" [ההדגשות כאן ולהלן שלי – א' א' ס'].
7. ביום 25.9.19 העביר בא כוח המשיבה לידי המומחה בלבד את החומרים שהתבקשו על ידו וזאת בצירוף מכתב במסגרתו הורה לו כי "לאור החלטת כבוד השופטת כי מדובר בחומר שיש עליו חיסיון אבקש כי החומר המועבר אלייך יהא ברשותך בלבד ולא יועבר לצד השני". המכתב לא נשלח בד בבד לידי בא כוח המבקש וכך גם לא החומרים שצורפו אליו והועברו למומחה.
8. ביום 20.1.2020 הוגשה חוות דעת המומחה לבית המשפט. לחוות הדעת לא צורפו המסמכים שהועברו לו על ידי המשיבה, אשר כללו, בין היתר, טבלה המפרטת התפלגות של פרויקטים המשותפים לה ולאימה בעסק, לרבות סכומי עסקאות ושמות של לקוחות.
9. במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה מטעם המבקש, הבהיר המומחה כי נמסר לו מטעם בא כוח המשיבה כי "מדובר בחומר שיש עליו חיסיון ואין להעבירו לצד שכנגד". משכך, המומחה לא העביר את החומר שקיבל לידיו מהמשיבה.
10. ביום 10.5.2020 פנה המומחה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, נוכח דרישת המבקש לקבלת העתק מהמסמכים אשר סופקו לו על ידי המשיבה לצורך עריכת חוות הדעת.
11. ביום 27.5.2020 ולאחר קבלת התייחסותם של הצדדים, ניתנה החלטה לפיה: "לאחר עיון בבקשת התובע ובתגובה לה - בית המשפט לא מצא לשנות מהחלטתו כפי שניתנה ביום 18.9.2019. הבקשה נדונה זה מכבר לגופו של עניין וניתנה החלטה בנושא".
12. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתה טען כי המסמכים אותם סיפקה המשיבה לצורך הכנת חוות הדעת נדרשים לו על מנת לבקר את עבודת המומחה. משכך, יש לשנות את החלטת בית המשפט קמא מיום 27.5.2020 ולקבוע, כי החומרים הנדרשים יועברו לעיון המבקש, תוך הקפדה ושמירה על סודיות המידע כלפי כל צד שלישי הנוגע בדבר (ראו: רמ"ש 36607-06-20).
13. נוכח הסכמת הצדדים לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה, בהתאם להוראות תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן – "התקנות"), הוחלט לדון בבקשה כבערעור עצמו.
14. ביום 27.8.2020 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, במסגרתו הוחלט לקבל את הערעור באופן חלקי, כך שההחלטה מיום 27.5.2020 תבוטל והעניין יוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן החלטה חדשה כטוב שכלו. בכל הנוגע לאיזון הנדרש בין הצורך לשמור על פרטיותם של צדדים שלישיים לבין הנזק הפוטנציאלי אשר עלול להיגרם למבקש, ציין בית המשפט המחוזי כדלקמן (עמ' 6 לפסק הדין בערעור, שו' 28 ועד לעמ' 7, שו'2):

"ככל שביהמ"ש קמא סבור כי במקרה דנן אין מקום לחשיפת מסמכים כאלו ואחרים שסיפקה המשיבה למומחה מהטעמים שפירטה המשיבה לפני ביהמ"ש קמא (בין אם מדובר בפגיעה בפרטיותה בין אם מדובר בפגיעה בפרטיות לקוחותיה) וכי אינטרס המשיבה במניעת גילוי המסמכים בפני המבקש גובר על הנזק הפוטנציאלי למבקש שלטענתו נדרש לחומרים על מנת לבחון ולהשיג על מסקנות המומחה בחוות דעתו - יתכבד וינמק את החלטתו".

15. לאחר עיון בפסק הדין של ערכאת הערעור, התבקש המבקש להגיש עמדתו ביחס לסוגית הגילוי והעיון במסמכים מטעם המשיבה, בשים לב לפגיעה אשר עלולה להיגרם לפרטיותם של צדדים שלישיים.