ההתחייבויות בהסכם קיבוצי לתקופה קצובה אינן בטלות עם פרישת המעסיק מארגון המעסיקים

 הנשיא סטיב אדלר

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו , שדחה את בקשת המערערת (להלן - ההסתדרות) להצהיר, כי על עיריית יהוד נווה מונוסון לנהוג בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות מקומיות (להלן גם - חוקת העבודה או החוקה), לרבות פרק י"ז שעניינו יישוב חילוקי דעות.

רקע

[2]     עיריית יהוד והמועצה המקומית נווה מונוסון היו שתי רשויות מקומיות החברות במשיבה 2 (להלן - מרכז השלטון המקומי). עיריית יהוד נווה מונוסון (היא המשיבה 1 ; להלן - העירייה) הינה רשות מאוחדת, שתחום שיפוטה כולל את השטח המוניציפאלי של שתי הרשויות שאוחדו (להלן - האיחוד), ואשר הוקמה מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004 (מס' 2), התשס"ג-2003 (להלן - חוק האיחוד). מכוח חוק זה, חלות על העירייה תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004 (מס' 2) (איחוד רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשס"ד-2004.

ביום 28.10.2005 נכנס האיחוד לתוקפו, ובעקבותיו התרחשו האירועים הבאים, הרלבנטיים לסכסוך מושא דיוננו:

ביום 24.11.2005 הודיע ראש העירייה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי, במכתב ששיגר אליו, על הפסקת חברותה של העיר יהוד-מונוסון במרכז השלטון המקומי החל ממועד שליחת המכתב.

ביום 27.12.2005 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המעו"ף, שהאריך את תוקפם של כל ההסכמים הקיבוציים, לרבות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, עד לסוף שנת 2008. בנוסף, נקבע בו, שכל עוד לא יודיע מי מן הצדדים אחרת, יוארך ההסכם מדי שנה לשנה נוספת (להלן - ההסכם הקיבוצי 2005).

ביום 5.2.2006 הודיע ראש העירייה ליו"ר דירקטוריון החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ על פקיעת חברותו בדירקטוריון, בשל פרישת העירייה ממרכז השלטון המקומי.

במכתב מיום 20.3.2006 הודיעה המנהלת הכללית של העירייה (להלן - המנכ"ל) למרכז השלטון המקומי, לממונה האזורית על יחסי העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ולהסתדרות המעו"ף, " כי העירייה לא הייתה חברה ולא מבקשת להצטרף כחברה במרכז השלטון המקומי", על כל המשתמע מכך (להלן - מכתב המנכ"ל).

בעקבות הליכים שהתקיימו בין העירייה לעובדיה, שעניינם שיבוץ וניוד עובדים, הודיעה העירייה לנציגות העובדים, כי היא אינה חייבת לפעול בהתאם לחוקת העבודה, מן הטעם, שאין היא חברה במרכז השלטון המקומי.

בתגובה, עתרה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה להצהיר, כי ההסכם הקיבוצי 2005 חל על העירייה ומחייב אותה.

הכרעת בית הדין האזורי

[3]     בית הדין האזורי דחה את עתירת ההסתדרות וקבע, כי העירייה אינה חייבת לנהוג לפי חוקת העבודה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת העירייה לפיה אין היא חברה במרכז השלטון המקומי ולפיכך אין ההסכם הקיבוצי 2005 חל עליה. עוד הוא קבע, כי מכתב ראש העירייה מיום 24.11.2005 מבהיר את כוונתה של העירייה ביחס לחברותה במרכז השלטון המקומי. מאחר ובאותה עת הייתה חוקת העבודה הסכם קיבוצי לתקופה בלתי קצובה, רשאית היתה העירייה להשתחרר ממחויבותה לחוקת העבודה על ידי פרישה בתום לב מארגון המעבידים, הוא מרכז השלטון המקומי. וכפי שנקבע, כך אכן עשתה. בית הדין האזורי ציין כי אמנם הודעה להסתדרות נשלחה אך ביום 20.3.2006 במכתב המנכ"ל, ואולם משהמדובר ברשות חדשה שמלכתחילה אינה כבולה לחברות במרכז השלטון המקומי, די במכתב מיום 24.11.2005 כדי לשחררה מתחולתו של ההסכם הקיבוצי 2005.

טענות הצדדים בערעור

[4]     לטענת ההסתדרות, חוקת העבודה חלה על העירייה, שכן לפי חוק האיחוד, הרשות המאוחדת - היא העירייה - מחויבת בכל ההסכמים וההתחייבויות שנטלו עליהן הרשויות המקומיות לפני האיחוד, באופן שהרשות המאוחדת באה בנעלי שתי קודמותיה בכל הקשור לביצוע הסכמים והתחייבויות אלה.

אשר לתחולתו של ההסכם הקיבוצי 2005, טוענת ההסתדרות, כי ההסכם הקיבוצי חל על העירייה, שכן עד מועד חתימת ההסכם לא קיבלה ההסתדרות כל הודעה שהעירייה אינה חברה במרכז השלטון המקומי. עוד טוענת היא, כי עם חתימת ההסכם הקיבוצי 2005 הפכה חוקת העבודה להסכם קיבוצי לתקופה מוגבלת, ועל כן ביטולו אפשרי אך בתום התקופה, היינו - בסוף שנת 2008.

מוסיפה ההסתדרות וטוענת, כי אין נפקות לשאלת חברותה של העירייה במרכז השלטון המקומי, בכל הנוגע לעניין תחולת חוקת העבודה. לגישתה, גם אם תתקבל גרסת העירייה לפיה אין לראותה כחברה במרכז השלטון המקומי, עדיין יש תחולה לחוקת העבודה, באשר המדובר בהסכם קיבוצי אשר לא ניתנה לגביו כל הודעה להסתדרות, כארגון העובדים, ולרשם ההסכמים הקיבוציים, בדבר הפסקת תחולתו. זאת, לפי ההלכות שנקבעו ב פסק הדין בעניין קריית גת .    

לטענת ההסתדרות, אין לראות במכתבה של מנכ"ל העירייה כהודעה על פרישה ממרכז השלטון המקומי, מן הטעם שהמנכ"ל חזרה בה מהודעתה זו במסגרת הליכים שהתקיימו בפני בית הדין האזורי לעבודה בסמוך לכך ומן הטעם שבהתנהגותה, המשיכה העירייה לקיים ועדות פריטטיות לעובדים, כפי המתחייב מהוראות חוקת העבודה, ובכך יצרה מצג לפיהם הסכמים אלה ממשיכים לחול.

[5]     העירייה מבקשת לדחות את הערעור תוך שהיא סומכת על נימוקי בית הדין קמא וטוענת, כי חוקת העבודה אינה חלה עליה, באשר היא לא ביצעה שום אקט פוזיטיבי של הצטרפות למרכז השלטון המקומי, ואף הבהירה זאת במכתב ששיגר ראש העירייה עוד ביום 24.11.2005, טרם חתימת ההסכם הקיבוצי 2005. על כן, לטענתה, לא הייתה מוטלת עליה חובת הודעה להסתדרות או לרשם ההסכמים הקיבוצים על אי תחולת חוקת העבודה וההסכם הקיבוצי 2005 עליה.

יתרה מזו, ככל שהייתה חובת הודעה על אי חלות חוקת העבודה, אזי הודעת העירייה למרכז השלטון המקומי מהווה גם הודעה כאמור. ועוד. ההסתדרות פעלה שלא בתום לב כאשר כרתה את ההסכם הקיבוצי 2005, שכן כל מטרתו הייתה לעקוף את היותה של חוקת העבודה הסכם קיבוצי לתקופה בלתי קצובה.

בסוגיית פיטורי עובדים טענה העירייה, כי חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 31 והוראת שעה) והתיקון ל סעיף 171(א)(2) לפקודת העיריות [נוסח חדש], מקנה לוועדת הפיטורים של העירייה סמכות להחליט על פיטורי עובדים בלא צורך בקיום וועדות פריטטיות מכוח חוקת העבודה.

[6]     מרכז השלטון המקומי תומך אף הוא בפסק דינו של בית הדין האזורי ומוסיף, כי ההסתדרות מנועה מלטעון טענותיה, עקב מעשה בית דין שמקורו בהחלטת בית הדין, במסגרת בקשת צד שהוגשה לו בעניין תוכניות האיחוד והשלכותיהן . באותו הליך נקבע, כי עד ליום 15.5.2004 יוקפאו הליכי המכרזים ולא יבוצעו שום שינויים בזכויות העובדים הנובעים מתוכנית האיחוד. לטענת מרכז השלטון המקומי, בין ההסתדרות לעירייה התנהל הליך משפטי של סכסוך קיבוצי בו הוקפאו ההליכים הנוגעים לעובדים עד ליום 15.5.2004 בלבד. משחלף תאריך זה, מושתקת ההסתדרות מלטעון כיום, כי לעירייה אסור לנקוט בהליכים חד צדדיים ולבצע שינויים בזכויות העובדים עקב הליכי האיחוד, ללא הסכמתה, ובכלל זה לפטר עובדים בלא לקיים את הליכי יישוב חילוקי דעות הקבועים בחוקת העבודה. זאת, אף מבלי להידרש לשאלת מחויבותה של העירייה להסכמים הקיבוציים ולחוקת העבודה. 

[7]     נעיר, כי בחודש אוקטובר 2006 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לבית דין זה לדחיית מועד הדיון שנקבע בסמוך לאותו מועד, כדי לנהל משא ומתן לשם פתרון הסכסוך בתיק זה. אין לנו אלא להצטער, כי המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכמה.