דחיית תביעה לחייב איש לדווח לרשויות המס על הכנסתו מגימלה כהכנסה ראשונה והכנסתו מעבודה כהכנסה שנייה

לפנינו בקשה למתן הוראות.

הצדדים טענו בכתב ובעל פה, והגישו את סיכומיהם.

להלן נרחיב בטענותיהם וטיעוניהם. המשותף לכולם הוא, ניסיון להעמיס על 'גווה השחוח' של הבקשה שלפנינו סוגיות עקרוניות, אישיות ומשפטיות של הצדדים, תוך בחינה רטרוספקטיבית של שינויים בחוק ובפסיקה הרלבנטיים, והחלטות שהתקבלו על ידי הצדדים במסגרת ההליכים שהתקיימו לפנינו.

על מנת לבור את המוץ מהתבן המשפטי, עלינו לסקור את ההליכים בתיק, עובדתית ומשפטית, לפרוס את טענות וטיעוני הצדדים, למקד את המחלוקת ביניהם, ולהכריע בה.

רקע והליכים משפטיים

הצדדים נישאו כדת משה וישראל ביום 14/05/1991. להם שלשה ילדים. האיש שירת בכל תקופת הנישואין כקצין בצה"ל, ופרש בחודש יולי 2015 בדרגת [...] כיום עובד האיש ב [...] האישה עבדה בכל תקופת הנישואין ועד הלום כמורה במשרד החינוך. יחסי הצדדים התערערו לפני שנים. תביעת הגירושין הוגשה ביום 13/01/2015. ביום 15/03/2016 אישרו הצדדים הסכם גירושין בבית הדין. הגט סודר ביום 02/08/2016.

הסכם הגירושין הסדיר את חלוקת נכסי הנדל"ן של הצדדים. בעניינים הכספיים, בדגש על חלוקת הזכויות הפנסיוניות, הוסכם שימונה אקטואר שיגיש חוות דעת לבית הדין. מועד הקרע נקבע ליום 01/06/2014.

לאחר הגירושין ביה"ד קיים כמה דיונים בענייני הרכוש, ונתנו כמה החלטות מנחות, מהן תקדימיות.

החלטה מהותית ומרכזית ניתנה ביום 08/02/2017. נדונו בה שתי סוגיות. האחת, מאיזה מועד תקבל האישה את חלקה בפנסיה של האיש. השנייה, האם מענק הרמטכ"ל ששולם לאיש הינו נכס בר איזון. ביחס לסוגיה הראשונה נטען על ידי האיש שהפנסיה המשולמת לו עד הגיעו לגיל הפרישה הכללי במשק היא בבחינת 'חליף שכר', ואין לאזנה. לחילופין, יש לבצע איזון 'רעיוני', ולהפחית כבר כעת מחלקה של האישה בפנסיה של האיש את מה שיקבל האיש מהפנסיה של האישה כשתגיע לגיל פרישה. האישה טענה שהפנסיה של האיש היא נכס בר איזון, ולפי החוק והפסיקה היא מקבלת את חלקה מיד עם תחילת התשלום לאיש. ביחס לסוגיה השנייה נטען על ידי האיש שמענק הרמטכ"ל שולם לו בגין שירותו הצבאי בסדיר, לפני נישואי הצדדים. האישה טענה שהמענק משולם לאחר תקופת שירות ארוכה, ולאחר שהמשרת הגיע לגיל 40, ובהתקיים פרמטרים נוספים שהתהוו בתקופת הנישואין.

ביחס לסוגיה הראשונה ביה"ד קבע שהדין הנוהג הוא שאיזון של פנסיה נעשה מיד עם תחילת התשלום, ולא בהגיע בעל הפנסיה לגיל פרישה, כפי שציין האיש שהוצע על ידי ועדת שוחט שישבה על המדוכה. ביה"ד אף דחה את טענת האיש שעל ביה"ד לעשות שימוש בסמכותו לפי סעי' 8 (2) לחוק יחסי ממון ולאחר את מועד איזון הפנסיה. ביה"ד הבהיר שיצירת פער כלכלי לטובת בן הזוג השני ויכולתו הכלכלית אינם לכשעצמם עילה לחרוג מהאיזון הקבוע בחוק. אלא מצב שבו האיזון הקבוע בחוק יגרום לפגיעה משמעותית ביכולתו של בן הזוג שהוא בעלים של הנכס המאוזן להתפרנס. ובמקרה זה, האיש מצא עבודה חדשה בשכר מכובד לאחר פרישתו מהצבא, ואין חשש שאיזון לפי חוק יגרום לפגיעה משמעותית בפרנסתו. ביה"ד מתייחס לטענת האיש שביה"ד אינו כפוף להוראות החוק, והוא רשאי להפעיל שיקול דעת ולאמץ הצעות דוגמת זו של ועדת שוחט, ומבהיר שביה"ד מקיים את הדיון בענייני הרכוש והפנסיה לפי חוק יחסי ממון כפי שהסכימו הצדדים.

ביחס לסוגיה השנייה ביה"ד קבע שמענק הרמטכ"ל יאוזן בחלקו לפי מפתח שנקבע בהחלטה.

לאחר כמה עיכובים ופניות חוזרות ונשנות לביה"ד, הגיעו הצדדים ביום 12/07/2018 להסכם שגובש בסיועו של ביה"ד וקיבל תוקף של פסק דין. נוגעים לענייננו ההסכמות בנושאים הבאים: זכאות האישה בפנסיה של האיש תהיה בשיעור של 36.4%; לסילוק מלא וסופי של כל ההתחשבנויות ביניהם לגבי כלל הנושאים שהובאו לפני האקטואר ישלם האיש לאישה סכום מסוים שהוסכם; המכתב שהכין האקטואר לשלטונות הצבא, לפיו בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד-2014 (להלן: החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני), החל מחודש אוגוסט 2017 יש להעביר לאישה את השיעור הנ"ל מהפנסיה של האיש, ישלח לשלטונות הצבא בהוראת ביה"ד; משרד החינוך ישלם לאיש את חלקו בפנסיה של האישה מעת פרישתה ובהתאם לשיעור שיקבע על ידי האקטואר בחוות דעתו; סוגית מיסוי הפנסיה של האיש כהכנסה שניה וההשלכות הכלכליות שיש לכך על האישה לא הוכרעה, והאישה רשאית לפנות לביה"ד בעניין.

האישה מימשה את זכותה לפי ההסכם, ובחודש ינואר 2020 הגישה לביה"ד את הבקשה דנא. את העיכוב בהגשת הבקשה נימקה האישה במו"מ שהתנהל בין הצדדים מחוץ לכותלי ביה"ד. האיש טוען שהאישה נהגה בשיהוי ניכר עד הגשת הבקשה ולאחריה, והמהלך כולו נועד להאריך עוד את ההליכים ללא צורך.

ביה"ד קיים דיון, הוגשו סיכומים, והגיעה עת ההכרעה.

טענות הצדדים

לנוכח ריבוי ה'זירות המשפטיות' שבהן פועלים הצדדים בכתבי טענותיהם, ועל מנת שלא לזנוח אף טענה וטיעון, יביא ביה"ד את הטענות והטיעונים דלהלן בדרך של שקלא וטריא.

האישה טוענת שהאיש אינו רשאי לבצע פעולה שפוגעת בזכויותיה בלי שיקבל תחילה את הסכמתה. לדעתה, זכותה לקבל חלק מהפנסיה של האיש היא זכות קניינית ולמצער זכות אובליגטורית מעין קניינית, שהאיש לא יכול לגרוע ממנה דבר על דעת עצמו. על אף שאין חולק על כך שאין לאישה מעמד מול שלטונות הצבא ביחס לפנסיה של האיש, טוענת האישה שהן לפי הדין והן לפי ההסכמים בין הצדדים חלה על האיש חובה לנהוג כלפיה בתום לב, ולקבל את הסכמתה לכל שינוי בתשלומי הפנסיה.