דחיית טענה של חוסר סמכות עניינית תוך כדי חיוב הוצאות

בפני בית הדין מונחת בקשת ב"כ האם לסלק על הסף, מטעם העדר סמכות עניינית, את תביעת האב לשינוי הסדרי השהות והטלת סנקציות.

בבסיס תביעת האב עומדות בקשות שונות שעיקרן טענה שהסדרי השהות אינם מתקיימים באופן סדיר.

דינה של בקשה זו לסילוק התביעה על הסף להידחות בשתי ידיים, וברור מעל כל ספק כי לבית הדין הרבני נתונה הסמכות לדון בתביעה המדוברת ובהסדרי השהות של הצדדים, וכפי שיתבאר.

 להבהרת הדברים, נפתח ברקע העובדתי וסקירת ההליכים המשפטיים בנושא הסדרי השהות אשר מתנהלים בפני בית הדין כמעט שבע שנים!

• רקע עובדתי והליכים משפטיים בעבר

ביום כ"ה באב תש"ע (05/08/2010) הגיש האב תביעת גירושין כרוכה בענייני משמורת והסדרי שהות, מזונות הקטינים ורכוש.

בדיון הראשון ביום א' בכסלו התשע"א (08.11.2010) הסכימו הצדדים לסמכות דיין יחיד לדון בעניינם, כמופיע בפרוטוקול. לשאלת ביה"ד האם עניין כלשהו מתנהל בבית המשפט, ענה ב"כ האב בשלילה. ובהמשך הפרוטוקול:

"ב"כ האב: יש דברים שצריך לקבוע אותם כבר עתה כמו הסדרי שהות ומזונות. מה שמקובל אנחנו רוצים: פעמיים בשבוע כל שבת שניה ומחצית מחגי ישראל.

ביה"ד: באיזה גילאים הילדים?

האשה: שש שנים, ותאומים בגילאי שנתיים ושלושה חודשים.

ביה"ד: באיזה שעות נוח לך שהוא יראה את הילדים?

האשה: מבחינתי מה שהוא רוצה אלו ילדיו.

האב: פעמיים בשבוע אני רוצה ללא לינה.

ב"כ האב: לעניין המשמורת אין לנו התנגדות שהמשמורת תהא אצל האם.

לעניין הסדרי השהות:

בימי החול בשבוע שהאב עובד משמרת בוקר יקח האב את ילדיו בימים שני ורביעי בין השעות 16:00-19:00.

כל שבת שניה יקח האב את ילדיו ביום שישי מהשעה 11:45 ויחזירם לבית אימם במוצאי שבת עד השעה 20:00.

האב יקח את הקטינים ישירות ממסגרת חינוכם בתום הפעילות וישיבם לבית האם כל עוד היא מתגוררת בעיר X.