בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
8145-19
02/01/2020
|
בפני הרכב השופטים :
1. הנשיאה א' חיות
2. המשנה לנשיאה ח' מלצר
3. השופט ע' פוגלמן
|
| - נגד - |
העותרים:
1. ד"ר ארנה ברי
2. פרופ' עוזי ארד
3. אביהו בן נון
4. טל ברנח
5. פרופ' בנימין גיגר
6. כרמי גילון
7. פרופ' דוד הראל
8. שי וינינגר
9. פרופ' אילון ועדיה
10. ברק חכמוב
11. פרופ' רבקה כרמי
12. דב מורן
13. אהרון מנקובסקי
14. שלמה מרקל
15. יהושע סובול
16. דוד (דדי) פרלמוטר
17. אדן שוחט
18. פרופ' אהוד שפירא ו-49 עותרים נוספים
עו"ד דפנה הולץ-לכנר
|
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. ראש הממשלה - חבר הכנסת בנימין נתניהו
3. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית
עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג ועו"ד אודי איתן [בשם המשיב 1]
עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד אבי הלוי; עו"ד רועי שכטר ועו"ד ניבה הלוי [בשם המשיב 2 ובשם המשיבה 3]
|
| פסק-דין |
הנשיאה א' חיות:
האם הדין מאפשר להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון? זוהי השאלה שהעותרים - 67 אזרחים הנמנים לפי הגדרתם עם "קהילת ההייטק, האקדמיה והביטחון" - הציבו במוקד עתירתם. הם עותרים כי בית המשפט יורה בצו הצהרתי כי הדין אינו מאפשר זאת ולחלופין הם עותרים כי בית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה לחוות את דעתו בשאלה זו לאלתר.
ייאמר כבר בפתח הדברים כי עתירה זו, אף שהיא מעלה שאלה עקרונית ונכבדה, הינה תיאורטית ומוקדמת מן הטעמים שיפורטו להלן, ועל כן דינה להימחק.
רקע
- חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 7(א) כך:
משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.
ככל שלא עלה בידו של חבר הכנסת שעליו הוטל התפקיד לפי סעיף זה להרכיב ממשלה, קובע חוק יסוד: הממשלה הוראות מתאימות נוספות לעניין זה בסעיפים 9 ו-10.
במהלך שנת 2019 התקיימו בישראל שתי מערכות בחירות - לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22, אך בעקבות אף אחת מהן לא עלה בידי מי מחברי הכנסת שעליהם הטיל הנשיא את המלאכה - ובהם המשיב 2 ראש הממשלה וחבר הכנסת בנימין נתניהו (להלן: המשיב) - להרכיב ממשלה. לפיכך, אנו עומדים עתה בתוך שנה אחת בפני מערכת בחירות שלישית לכנסת ה-23, וזאת לאחר שהכנסת קיבלה ביום 12.12.2019 את חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019. בחירות אלו אמורות להתקיים ביום 2.3.2020.
- הסעד שנתבקש בעתירה שבפנינו נוסח בלשון כללית כמסב עצמו על כל חבר כנסת באשר הוא, אך נימוקי העתירה כולם מכוונים ומתייחסים לעניינו של המשיב ולאפשרות כי גם בעקבות הבחירות לכנסת ה-23 צפוי נשיא המדינה להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. הטעם המרכזי אשר בגינו הוגשה העתירה נעוץ בהודעה שמסר ביום 21.11.2019 המשיב 1 (להלן: היועץ המשפטי לממשלה או היועץ) ולפיה החליט להגיש כתב אישום נגד המשיב בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשה המכונה "4000", ובעבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשות המכונות "1000" ו-"2000". על פי הנטען בכתב האישום, ביצע המשיב את העבירות הללו במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת. כתב האישום טרם הוגש לבית המשפט וזאת בשל הזכות הנתונה למשיב על פי סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, שאותה אף מימש, להודיע לכנסת כי הוא מעוניין שתוקנה לו על ידה חסינות מפני העמדה לדין פלילי באישומים הנ"ל.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת