אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ד' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

תאריך פרסום : 21/04/2021 | גרסת הדפסה

חדל"פ
בית משפט השלום חיפה
46945-12-19
21/02/2021
בפני השופטת:
איילת הוך-טל

- נגד -
המבקש - היחיד:
מ.ד.
המשיבים:
1. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה
2. עו"ד אופיר דידי - הנאמן

החלטה
 

מסגרת הליך זה ניתן צו פתיחת הליכים ליחיד ביום 23.12.19. בהמשך, ניתן צו לשיקום כלכלי במסגרתו אושרה ליחיד תכנית שיקום ביום 20.12.20 .

ביום 24.1.21 ניתן צו הפטר בעניינו, לאחר שקיים את חובותיו בהתאם לצו השיקום הכלכלי.

במסגרת צו ההפטר נחתמה פסיקתה ובה הוראות הנוגעות לביטול הליכים, ביטול עיקולים והסרת הגבלות, כמפורט שם.

 

היחיד סירב להשלים עם נוסח הפסיקתה שניתן ועותר להורות באופן מפורש לבנק ישראל למחוק את ההגבלה הקיימת על נתוני האשראי של היחיד במאגר המתנהל מכוח חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016 (להלן – חוק נתוני אשראי).

 

היחיד טוען כי עם סיום ההליך, פנה לבנק ישראל בבקשה לבטל את ההגבלה שנרשמה במערכת נתוני האשראי לגביו. תשובת בנק ישראל הייתה כי מאחר שהתקיים אירוע מובהק של אי עמידה בהתחייבויות (קרי, מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו), הוא מנוע מלבקש למחוק את נתוני האשראי בעניינו למשך 3 שנים. היחיד מוסיף כי תקופת ההגבלה האמורה הינה למשך 3 שנים ממועד הדיווח. מבחינת בנק ישראל, הדיווח על ההפטר הינו דיווח אשר 'מקים מחדש' את תקופת ההגבלה, כך שהגבלה זו תחלוף רק בחודש ינואר 2024 ולא בדצמבר 2022, כפי שסבר היחיד קודם לכן.

 

היחיד מבהיר כי לאור הגבלה זו, נמנעת ממנו האפשרות לפתוח 'דף חדש' מבחינה פיננסית, דהיינו לא יוכל לקבל מסגרת אשראי, כרטיס אשראי, הלוואות לעסק או לכל מטרה אחרת ואף לא יוכל לקבל הלוואה לצורך רכישת דירה.

 

הממונה והנאמן מסרו עמדתם לבקשה.

על פי עמדת הממונה, יש לקבל את עמדת בנק ישראל בטרם תוכל להתייחס לנושא.

על פי עמדת הנאמן, בקשה מעין זו מתייחסת להגבלות החלות על היחיד לאחר מתן ההפטר, כך שהיא חורגת מתחום סמכותו ולכן יש לקבל את עמדת הממונה ואולי אף את עמדת בנק ישראל.

 

היחיד הגיב לדברים וטען, בזיקה לעמדת הנאמן, כי כל הדיווחים המופיעים במאגר נתוני האשראי הינם דיווחים שנעשו במסגרת ההליך. בנק ישראל מתייחס לדיווחים אלה כדיווחים המעידים באופן מובהק על אי עמידה בפירעון התחייבויות. לטענתו, צו פתיחת ההליכים הינו הדיווח היחיד שמתחיל את מניין תקופת ההגבלה בבנק ישראל ואין מקום להתייחס לדיווחים נוספים במסגרת ההליך, לרבות לא לצו הפטר שניתן, כדיווח המקים מחדש את תקופת ההגבלה. לטענתו, אין מקום לקבל את עמדת בנק ישראל בנסיבות שכן אף לאור סעיף 6 לצו ההפטר, בית המשפט מוסמך להורות לבנק ישראל על ביטול ההגבלה.

 

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקיי.

 

  1. תחילה, מובהר כי סעיף 6 לצו ההפטר מתייחס למגבלות שהוטלו על היחיד מכוח ההליך שמתנהל על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. סעיף זה אין משמעו כי כל תוצאה של חדלות הפירעון בטלה ומבוטלת. על כן, יש לדחות את הטענה כי בסעיף 6 לצו ההפטר קיימת הוראה לבנק ישראל לבטל את ההגבלה ביסוד הבקשה דנן, הגבלה שמקורה בהוראות חוק נתוני אשראי.

    לאור הטענות והקשיים שמעורר היחיד בבקשתו, יש לבחון מה טיבה של הגבלה אותה מבקש היחיד להסיר ובהתאמה לבחון האם בית משפט זה, כבית משפט לחדלות פירעון, רשאי להורות לבנק ישראל לבטל את ההגבלה במסגרת מתן צו ההפטר בהליך זה.

    יוער כי לא מצאתי צורך לקבל את עמדת בנק ישראל בשלב זה, בשים לב לטיב ההכרעה הנדרשת שהינה משפטית בעיקרה.

    ודוק, היחיד לא הצביע על סעיף כלשהו בחוק חדלות פירעון או בדינים החלים ישירות על הליך זה, אשר מתייחס להגבלה הנדונה מכוח חוק נתוני אשראי. נפנה אם כן לבחון את הוראות חוק נתוני אשראי בשאלה האם הוא מקנה סמכות מפורשת או מכללא לביטול ההגבלה האמורה.

  2. חוק נתוני אשראי נחקק בשנת 2016 והחליף את חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002. סעיף 1 לחוק מונה את מטרותיו –

    " 1. מטרה

    (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:

    (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;

    (2) הרחבת הנגישות לאשראי;

    (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;

    (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

    (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר."

     

  3. על פי, דברי ההסבר להצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015, ה"ח הממשלה תשע"ו 954, שוק האשראי הקמעונאי בישראל הינו ריכוזי ונשלט על ידי בנקים החולשים על מידע רב ביחס ללווים. כאשר הפונים להלוואות חוץ בנקאיות מתמודדים מול מלווים שאין להם גישה למידע על הלווים, ההלוואות אינן מתומחרות ביחס לסיכון הקונקרטי, מה שמוביל לריביות גבוהות ומונע את היכולת ליצור תחרות אמיתית בשוק ההלוואות. עם זאת, שיתוף במידע האשראי מגשר על הפערים ומאפשר תנאים שווים לתחרות בין המלווים. (עמ' 2 להצעת החוק).

    החוק נועד לפתח את התחרות בין המלווים השונים, על ידי יצירת גישה שווה למידע ובתוך כך נועד לאפשר מתן הלוואות על בסיס מידע קונקרטי לגבי הלווה (בניגוד להסתמכות על תפיסות ושיקולים זרים), כמו גם לעודד את הלווים לפרוע התחייבויות ולמנוע מצבים של חדלות פירעון.

    עם זאת, בהקמת מאגר נתוני האשראי והפעלתו הודגש הצורך לאזן בין מטרות חוק נתוני אשראי לבין השמירה על פרטיות הלווים.

     

  4. האיזון בין קיומו של מאגר נתוני האשראי לבין זכות האזרח לשמירה על פרטיותו, מתבטאת בין היתר בסעיף 22 לחוק אשר מאפשר ללקוח למחוק את נתוני המאגר לגביו.

     

     

    " 22. בקשת לקוח לאי-הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר

    (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה – בקשה לאי-הכללת נתונים).

    (ב) הגיש לקוח בקשה לאי-הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי פרק ז' לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות סעיף 23; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שבהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.

    (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי-הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.

    (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי-הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.

    (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

    (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה – נתונים בדבר אי-פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההגבלה);

    (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי-פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי-הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.

    (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי-הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי-הכללת נתונים.

    (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור."

     

  5. 'ההגבלה' אליה מתייחס היחיד בבקשה זו קבועה בסעיף 22(ה) לחוק נתוני אשראי וקובעת כי כאשר מגיע למאגר נתון המעיד " באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב", הרי שהלקוח אינו זכאי להגיש בקשה לאי הכללת נתונים באופן שלא ניתן למחוק את הנתונים לתקופה של לפחות " שלוש שנים ממועד העברת הנתונים".

     

  6. בתקנות נתוני אשראי, תשע"ח-2017 (להלן – התקנות) נקבעו הוראות לגבי העברת נתונים למאגר וכן נקבע מהם הנתונים המעידים באופן מובהק על כך שלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו-

    " פרק ב': העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע

    2. העברת נתוני אשראי

    נוסף על האמור בסעיף 19(ב) לחוק, מקור מידע ומקור מוסמך כאמור בטור א' בתוספת הראשונה יעביר למאגר נתוני אשראי את הנתונים המפורטים בטור ב' שלצדו ויחולו התנאים להעברה לפי טור ג' שלצדם.

     

    פרק ג': נתונים המעידים באופן מובהק על כל שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים

    3. נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין הכללה במאגר נתוני אשראי

    נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 22 לחוק, הם כמפורט להלן:

    (1) נתון מהכונס הרשמי – מתן צו כינוס, פתיחת הליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, הכרזה על פשיטת רגל;

    ...

    תוספת ראשונה

    (תקנות 2, 3 ו-4)

    טור א'

    מקור המידע

    טור ב'

    פרטי המידע

    טור ג'

    תנאים להעברה והערות

    1. הכונס הרשמי

    כינוס (לרבות בקשה לצו כינוס, זהות מגיש הבקשה), גובה החוב כפי שהכריע בעל תפקיד; פשיטת רגל (לרבות הכרזה על פשיטת רגל), ביטול או דחייה של צו הכינוס ושל ההכרזה (לרבות בשל כך שלא היה צריך להיות מוכרז כפושט רגל או הוכח שחובותיו נפרעו במלואם), הפטר, קיומה של תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו, פשרה או הסדר לפני צו כינוס (לרבות הסדר נושים, השלמת הסדר נושים);

    לעניין פרט זה –

    "צו כינוס" – כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל;

    הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק, נתונים נוספים בדבר גובה החוב.

     

    לעניין זה, יש להתייחס להוראות המעבר שנקבעו בחוק חדלות פירעון –

    " 375. הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל

    (א) נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה.

    (ב) צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין סעיף 163(ג)(4) כצו לפתיחת הליכים אחר."

     

  7. חוק נתוני אשראי והתקנות שהוצאו מכוחו אינם מסמיכים את בית המשפט במפורש להורות על הסרת ההגבלה המתוארת.

    הליכי תיקון הנתונים המצויים במאגר פורטו ברער"צ (של'-ת"א) 44891-07-20 שיינפלד נ' פוקס (פורסם במאגרים, 10.01.2021) בס' 47. שם נקבע כי ניתן לבקש תיקון הנתונים באמצעות הרשות המדווחת (לשכת ההוצאה לפועל באותו עניין) או על ידי פנייה לבנק ישראל מכוח סעיף 56 לחוק נתוני אשראי.

    ניתן להקיש מאותה פסיקה כי בית משפט זה מוסמך להורות על תיקון טעות בנתונים (בהקשה מסמכותה של לשכת הוצאה לפועל ). היחיד ציין בבקשתו כי מהתגובה שקיבל מבנק ישראל, בית משפט זה יכול לתת צו לתיקון הרישום.

    אולם, במה הדברים האמורים? בהתאם להחלטה בעניין שיינפלד, הסמכות להורות על תיקון נתוני המאגר מוגבל למקרים בהם הנתונים שדווחו אינם נכונים. לא זה המקרה בענייננו.

    אין טענה לכך שנמסרו נתונים לא נכונים לבנק ישראל. הטענה היא כי בסמכות בית המשפט לבטל את התוצאות של הדיווחים שנמסרו במאגר נתוני האשראי .

    אין בידי לקבל את עמדת היחיד במישור זה ואסביר.

  8. חוק נתוני אשראי מטיל על הממונה (לשעבר הכונס הרשמי) חובה לדווח למאגר על צו לפתיחת הליכים וכן על מתן צו הפטר בהליך חדלות פירעון .

    חובה זו אינה נובעת מחוק חדלות פירעון ואינה מהווה הגבלה על פיו. מדובר בחובה המוטלת מכוח חוק אחר, אשר חלה עליה מערכת דינים שונה שנועדה להשיג מטרות שונות.

    אין חולק כי צו לפתיחת הליכים אינו יוצר את חדלות הפירעון של היחיד, אלא הינו תוצאה של חדלות הפירעון. תוצאה נוספת של חדלות הפירעון של היחיד הינה נתוני האשראי השליליים הנאספים לגביו על פי חוק נתוני אשראי. באופן דומה, הפטר שניתן בהליכי חדלות פירעון אין משמעו מחיקת ההיסטוריה הפיננסית של היחיד. ההפטר נועד לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש מבלי שעול חובות העבר ימנע ממנו שיקום.

    עם זאת, 'דף חדש' אין משמעו בהכרח 'דף חלק'. הפטר אין משמעו כי חדלות הפירעון נעלמה כלא הייתה. מדובר בנתון אשר עשוי להוות שיקול ענייני ולגיטימי לגורמי האשראי בשוק ומטעם זה, אף אם ניתן הפטר מחובות עבר וביטול הליכים מתנהלים, אין בכך לאיין את קיומו של הליך חדלות הפירעון ולהורות על מחיקתו מן העולם לאלתר. תוצאה זו חותרת תחת מטרותיו של חוק נתוני אשראי כפי שהן באות לידי ביטוי בחוק ובדברי ההסבר לו.

     

    ראו לעניין זה את פסיקת בית המשפט בס' 35-34 לפש"ר (ת"א) 16955-01-16 א. ג נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 16.06.2019) –

    "34. אם כן, אותה "התחלה חדשה", אותו "דף חדש" לו יזכו החייבים, אינו אלא חזרה והמשך של עמל היום, המשכם של אותם קשיים כלכליים ואותם מאבקים יומיומיים של הישרדות כלכלית. אין משמעות ההתחלה החדשה כי לפתע ירווח להם.

    על פניו, ובהתאם לנתונים שעומדים לפני, נדמה שהחייבים לא יזכו לפתע לדירוג אשראי גבוה (בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי, תשע"ו – 2016), או יהפכו ללקוחות מועדפים של בנקים ומוסדות פיננסיים.

    הפטר, איננו מילת קסמים שבעקבותיו נפתח וילון לעבר אופק ורוד וקסום של "יום חדש", ואין לקבל תפיסה לפיה, ככלל, חובות נוצרו כתוצאה מ"תאונה כלכלית", תפיסה שבאה לידי ביטוי בהצעת חוק חדלות הפירעון על מנת להצדיק את המטרה העצמאית של התכלית השיקומית ביסוד החוק החדש (ראו סעיף 1 (1) לחוק חדלות פירעון).

    יש מקרים לא מעטים, והמקרה שלפני הוא אחד מהם, עת החובות נוצרו אלא בשל קשיי היומיום, ולא בשל "תאונות כלכליות"... 

    ההפטר לא פותר את המצוקה, אלא פוטר מהחובות." (ההדגשות שלי – אה"ט)

     

  9. הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא כי עצם מתן צו הפטר ליחיד מחובות עבר, עם סיומה של תכנית השיקום בעניינו, אינו מאיין את עצם ניהול ההליך. עצם קיומו של ההליך משוקלל כחלק מנתוני האשראי של יחיד זה ויש להניח כי ישפיע על השיקול של המשך העמדת אשראי בעניינו בעתיד. המשמעות הינה כי גם כאשר יחיד מופטר מחובות העבר, גורמי מתן האשראי זכאים לשקיפות בקבלת המידע באופן שיסייע לקיים הן את מטרות חוק נתוני אשראי והן את מטרות חוק חדלות פירעון, כחלק מתהליך שיקום כלכלי ומניעת הישנות מצב דומה בעתיד הקרוב.

    על כן, איני מקבלת את העמדה לפיה מתן ההפטר מצדיק את ביטול ההגבלה החלה על היחיד מכוח סעיף 22(ה) לחוק נתוני אשראי וממילא איני סבורה כי בית משפט זה הינו הגורם המוסמך להורות על ביטול הגבלה כלשהי על פי חוק נתוני אשראי.

     

    יוער כי אין לקבל את הטענה לפיה קיומה של ההגבלה המתוארת מהווה הפרה של ההסכמה בין היחיד לבין הנאמן. הנאמן ממילא לא יכול להתחייב להסרת הגבלות שאינן קשורות להליך זה ואינן נובעות מחוק חדלות פירעון ישירות.

     

  10. מבלי לגרוע מהאמור לעיל ולפני סיום, יוער כי נתתי דעתי לטענת היחיד לפיה הדיווח על ההפטר אינו אמור להיות דיווח שממנו מונים מחדש את תקופת ההגבלה. בהתאם לתקנה 2 לתקנות והתוספת הראשונה, על הממונה לדווח למאגר נתוני האשראי על כך שניתן הפטר בהליך. עם זאת, מתן הפטר לא מוגדר בתקנה 3 כנתון המעיד " באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים". על כן, ייתכן כי יש לבחון את עמדת היחיד לפיה מניין תקופת המגבלה צריך להיות מיום מתן הצו לפתיחת הליכים ולא מיום הדיווח על ההפטר. עם זאת, מדובר בהערת אגב שהרי קביעה זו ממילא אינה נמצאת בגדר סמכות בית משפט של חדלות פירעון להכריע בה.

     

    סוף דבר, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

     

     

     

    ניתנה היום, ט' אדר תשפ"א, 21 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ