גמפל(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בראשל"צ (כב' השופטת זמיר) אשר הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התחזות לאדם אחר, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק (תחמושת), החזקת נכס חשוד כגנוב, זיוף מסמך הקשור ברכב, נהיגה ללא רשיון תקף וללא ביטוח.

על פי הנטען בכתב האישום מכר העורר קרקע לזוג קונים אשר נהותו לשלם בעבור הרכישה סך של 1,800,000 ₪ לשיעורין. הקרקע לא היתה מעולם של העורר ולא היתה לו כל זכות בה.

העורר התחזה כבעליה באמצעות תעודת זהות מזוייפת הנושאת את פרטי בעל הקרקע ואת תמונת העורר.

התרמית בוצע באופן שהקרקע נמכרה באמצעות עורך דין שקיבל לידיו מהקונים בנאמנות, צ'קים בנקאיים, פרע את הצ'קים ומסר את תמורתן לידי המשיב במזומן לאחר שנרשמה הערת הזהרה לטובת הקונים. לאחר שנחשפה התרמית נערך חיפוש בבית העורר ונתפסו בביתו צ'קים השייכים לעורכי דין, מסמך מזוייף הנחזה כרשיון נהיגה זמני על שם העורר וחמישים כדורי אקדח.

בכתב האישום נטען כי במהלך התקופה הרלוונטית שכר העורר בעצמו או בעזר אחר רכב ונהג בו שברשותו רשיון הנהיגה המזוייף.

בבית משפט קמא לא חלק ב"כ העורר על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומיקד את טיעוניו בשאלת החלופה. בית משפט קמא היפנה את העורר לשירות המבחן כדי שינתן בעניינו תסקיר מעצר. תסקיר שירות המבחן ממליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית מלא בבית דודו בפיקוח הדוד ואישתו בתוספת לאיזוק אלקטרוני ואיסור שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים לרבות מכשירי טלפון ואינטרנט.

בית משפט קמא על אף המלצת שירות המבחן הורה כאמור על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בית משפט ציין כי עילת המעצר הראשונה בעניינו של העורר היא המסוכנות הנשפקת ממעשיו, מעשים הפוגעים באמון הציבור לרבות באמון ציבור עורכי הדין ובאמינות מרשם המקרקעין. זיוף מסמכים רשמיים כפי שעשה העורר על מנת להוציא את מעשה המרמה לפועל יש בהן כדי להכשיל גם עורכי דין מנוסים.

עילת מעצר נוספת המתקיימת בעניינו של העורר היא החשש להימלטות מאימת הדין שכן עבירות מרמה הן עבירות אשר מקימות מסוכנות אינרנטית להימלטות מאימת הדין. הדברים נכונים שבעתיים שעה שלמשיב יש לכאורה את היכולת לזייף מסמכים רשמיים של מדינת ישראל באופן שהיה בהם כדי להטעות גם את המנוסים שבעורכי הדין. עוד ציין בית משפט קמא כי העורר מחזיק לכאורה מליון ₪ במזומן שעקבותיהם לא נודעו, לעורר משפחה גרעינית בגרמניה ובארץ אין לו כל מחוייבות משפחתית או עסקית. נתונים אלה מלמדים על רמת סיכון מוגברת להימלטות מהדין.

בית משפט גם סקר את האמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע לעורר עצמו. שירות המבחן ציין כי טרם מעצרו חווה העורר מציאות מתמשכת של קשיים ומצוקה כלכלית ועל רקע זה פיתח ליקויים בשימת גבולות, נטיה לריכוז עצמי, קושי בחשיפה ובנסיבות בהן הוא נעדר מחוייבות משפחתית או עיסקית דואג לסיפוק צרכיו בלבד.

שירות המבחן אף התרשם כי מאפיינים אלה לצד העבירות המיוחסות לעורר והתנהלותו טרם מעצרו מגבירים את רמת הסיכון אשר נשקף ממנו.

בסופו של יום הגיע כאמור בית משפט למסקנה כי לא ניתן לתת בעורר את מידת האמון הדרושה לצורך שחרורו.

על החלטה זו מלין העורר וטוען כי היה מקום לקבל את ההמלצה של שירות המבחן ולהשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שיאיינו את המסוכנות והוא מציע לצורך כך את שחרורו בהתאם להמלצת שירות המבחן ובערבויות כספיות.

ב"כ המשיבה מוכנה להסכים לשחרורו של העורר בתנאי שיופקדו ערבויות כספיות בדרך של הפקדה במזומן הגבוהות ממליון ₪ שאם לא כן לא יאויין החשש של הימלטות מאימת הדין.

ב"כ המשיבה מפנה לבש"פ 4923-11 מפי כב' השופט עמית בו התקבל ערר המדינה ובית המשפט הורה על מעצרו של נאשם נגדו הוגש כתב אישום בעבירות מרמה שונות ובהיקף של 7 מליון דולר וביטל את החלטת בית משפט קמא שהורה על שחרורו בהפקדה במזומן של 2 מליון דולר וערבויות נוספות.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים אני סבורה כי אכן מדובר במקרה שחומרתו, הקלות הרבה לביצועו והנתונים לגבי נסיבותיו האישיות של העורר מצביעים על סיכון ממשי להימלטות מאימת הדין גם אם אין לכך כיום ביטויים בחומר הראיות. הנסיבות כולן מצביעות כי העורר יכול לבצע זיוף מסמכים רשמיים ברמה טובה עד כדי שהטעתה עורכי דין אין לעורר כל מחוייבות משפחתית או עיסקית בארץ, נהפוך הוא לעורר משפחה בגרמניה והוא נמצא בארץ רק משנת 1990 ללא משפחה גרעינית ועם עסקים כושלים.

בנסיבות אלה אני סבורה כי ניתן יהיה לשחרר את העורר רק אם הפקדה ברמה כזאת שתבטיח את הישארותו בארץ.

לצורך כך אני לוקחת בחשבון כי הסכום שניטל על ידי העורר על פי הנטען במרמה מצוי עדיין בידו ולפיכך סכום ההפקדה צריך להיות גבוה יותר מסכום המרמה. אני ערה לעובדה כי מדובר בסכום נכבד שיתכן שיאיין את הוראת השחרור אך כל הפקדה נמוכה מהסכום שאקבע לא תבטיח את החשש להימלטות.