1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות, בהן עבירות בנשק, תקיפה לשם גניבה, תקיפת שוטר ועוד, הנעוצות כולן בעובדותיהם של שני אישומים בהם הודה.
על פי האישום הראשון הציע הנאשם לסוכן משטרתי לרכוש ממנו שלושה אקדחים תמורת 1,300 דינר. לאחר מיקוח הופחת המחיר ל-1,200 דינר. ביום 6.10.05 נפגש הנאשם עם הסוכן ומסר לו שני אקדחים תמורת 3,500 ש"ח. בבדיקת מעבדה נמצא כי אחד מכלי הנשק פועל כהלכה ואילו השני נמצא בלתי תקין.
בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות בנשק, עבירה לפי ס' 144(ב) רישא ו-(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ועבירה לפי ס' 144(ב2) ו-(ג) לחוק.
על פי האישום השני, אשר צורף במסגרת הסדר הטיעון, איים הנאשם, שעה שהיה בגילופין, על אדם, עם סכין יפנית, ורדף אחריו במטרה לגנוב ממנו רכוש, עד שזה נמלט מן המקום. משחזר המתלונן עם שוטרים, השתולל הנאשם ותקף את השוטרים תוך כדי מעצרו.
בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בתקיפה לשם גניבה, עבירה לפי ס' 381(א)(2) לחוק העונשין, ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 333 ו-335 לחוק העונשין, תקיפת שוטר, עבירה לפי ס' 273 לחוק העונשין, והחזקת סכין, עבירה לפי ס' 186 (א) לחוק העונשין.
הצדדים הגיעו, כאמור, להסדר טיעון לפיו תבקש המאשימה להטיל על הנאשם, בגין העבירות בהן הודה, עונש מאסר לריצוי בפועל שלא יעלה על 32 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.
2. הנאשם בן 21 וזוהי לו הרשעתו הראשונה. על פי תסקיר שירות המבחן הנאשם בן למשפחה המונה אם ו- 13 ילדים. אביו, אשר נפטר לפני כשנתיים באופן פתאומי, היה מכור לסמים במשך שנים רבות וריצה מספר עונשי מאסר לתקופות ארוכות. עקב התמכרותו, התקשה לתפקד ולדאוג לצרכי משפחתו. הנאשם עצמו למד עד כיתה יא', אז עזב את בית הספר על מנת לסייע לפרנסת משפחתו. טרם מעצרו עבד במסעדה, ולדבריו נהג לעיתים לשתות אלכוהול עד כדי אבדן שליטה. מאז מעצרו איננו שותה.
להערכת שירות המבחן, נובעת מעורבותו של הנאשם בעבירות, מקווי אישיות ילדותיים, מחוסר בשלות, ומתחושת תסכול ופגיעה הנובעת מנטל הפרנסה הרובץ עליו מגיל צעיר. לאור נסיבות חייו הקשות של הנאשם, ולאור התרשמותו כי מאסר ממושך עלול לחזק בו את תחושת התסכול והדימוי העצמי הירוד, ולחזק בו דפוסי עבריינות, ממליץ שירות המבחן על הטלת מאסר קצר לצד מאסר על תנאי משמעותי.
3. המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל בן 30 חודשים. לטענתה, העבירות בנשק אותן עבר הנאשם הינן מן החמורות, ויש להטיל בגינן עונשי מאסר גבוהים המשקפים מסר של הרתעה. הנאשם מכר שני כלי נשק, מבלי שידע לאיזו מטרה אלה מיועדים, ואיזה שימוש ייעשה בהם. קווי אישיותו הילדותיים של הנאשם, עליהם הצביע שירות המבחן, כמו גם אופן התנהגותו כפי שבא לידי ביטוי במעשים נשוא האישום השני, מעידים עליו שהוא פועל ללא מחשבה תחילה, ויש להרתיעו על ידי ענישה משמעותית.
ב"כ הנאשם מבקש התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שתוארו על ידי שירות המבחן. הנאשם הודה במעשים המיוחסים לו והוא מתחרט על מעשיו. לאור גילו הצעיר והעובדה כי מדובר במעידה ראשונה, יש להעדיף את שיקומו של הנאשם על פני שליחתו למאסר ארוך העלול אך להפכו לנטל על החברה. לאור הודאתו, רקעו המשפחתי, חוסר בקיאותו בסחר בנשק הנלמד מאי תקינותו של אחד מכלי הנשק, מבקש ב"כ הנאשם מבית המשפט להסתפק בעונש מאסר של חודשים ספורים.
4. בית המשפט העליון עמד לא פעם על אופיין המסוכן של עבירות הסחר בכלי נשק, שעה שאין לדעת לאן מתגלגלים כלי הנשק ואך ברור כי אין מטרתם לשמש למטרות כשרות. החומרה המיוחדת הטמונה בעבירות אלה נובעת מן החשש כי הנשק ימשיך ויתגלגל לידיים עברייניות שיעשו בו שימוש למטרות פליליות, או לחילופין, לידי ארגון עויין שיעשה בו שימוש לפעילות חבלנית. בית המשפט העליון סבר כי יש להעלות את רף הענישה בעבירות הנשק, באופן שזה ישקף "רמה גבוהה של הרתעה" (ר' ע"פ 11475/04
מדינת ישראל נ' חאלד סוארכה, תק-על 2005 (4) 911, ע"פ 4831/03
אבו באכר נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (2) 1582). גם כאשר מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, על העונש המוטל בעבירות מעין אלה ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ע"פ 8012/04
מחמוד מתאני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 16.11.05).
לאור חומרתן היתירה של העבירות, אין מנוס מהטלת מאסר ממושך לריצוי בפועל. גם העבירות הנוספות שביצע הנאשם מעידות, ועמד על כך שירות המבחן, על חוסר שיקול דעת המוביל את הנאשם לדרכים צדדיות ועברייניות, והמחייב מסר ברור של הרתעה. יחד עם זאת, מתוך התחשבות מה בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, והודאתו בעבירות, איני רואה להטיל עליו את מלוא עונש המאסר שניתן היה להטילו על פי הסדר הטיעון.
לאורם של שיקולים אלה, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 26 חודשים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו (6.10.05).
ב. מאסר על תנאי לתקופה של שנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירות בנשק על פי ס' 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה לפי ס' 381, 333, 335, 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
לבקשת המאשימה הנני מורה על חילוט האקדחים שנתפסו.
זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום י"ג באדר, תשס"ו (13 במרץ 2006) במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד פליקס גלפרין, הנאשם ובא כוחו, עו"ד אלי תוסיה-כהן .