ברמן נ' משרקי

פסק דין

בתאריך 8.3.09 נטל הנתבע מהתובע הלוואה בסך של 30,000 ₪, כאשר הוסכם על החזרת הסכום במלואו בתוך ששה חודשים בצרוף הפרשי ריבית והצמדה (נספח 3 לכתב התביעה).

לצורך מתן ההלוואה לנתבע, נטל התובע הלוואה מבנק הפועלים אותה לדבריו הוא משלם בתשלומים עד היום (נספח 1 לכתב התביעה וכן ת/2).

בשל קשיים כלכליים ואישיים אליהם נקלע הנתבע, הוא לא עמד בהחזר ההלוואה במועדה. רק בתאריך 4.2.11 שילם הנתבע לתובע סך של 15,000 ₪, וזאת לאחר שקיבל סיוע כספי מארגון גמלאי משרד הביטחון.

בתביעתו טוען התובע כי הנתבע מתחמק מזה תקופה ארוכה, בטענות מטענות שונות, מהחזר יתרת החוב. נוכח מצבו הכלכלי שלו עצמו הוא אינו יכול להמתין עוד לפירעון המיוחל.

הנתבע אינו מתכחש להלוואה ולחובה המוטלת עליו להשיב את יתרתה, אלא טוען כי אין בידו לעשות כן עתה. לדברי הנתבע, בחודשים הקרובים הוא עתיד לקבל סיוע נוסף מארגון גמלאי משרד הביטחון בעקבות בקשה אותה הגיש לאחרונה, וכן הוא עתיד לסיים לשלם תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, כך שהוא מקווה לעמוד בהחזר. עוד הוא מציין כי הציע בעבר, כמו גם כעת, לשלם לתובע את יתרת ההלוואה בתשלומים, אולם זה עומד על החזר יתרתה במלואה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, דין התביעה להתקבל. הנתבע למעשה מודה בחוב, וטענותיו מתמקדות בקשייו להחזירו. אף אם התובע מחזיר בתשלומים לבנק את ההלוואה אותה נטל, הרי שחובו של הנתבע הוא חוב עצמאי הנובע מהסכם ההלוואה מיום 8.3.09, שלפיו עליו להחזיר את הכסף בתוך ששה חודשים.

אשר על כן דין התביעה להתקבל. על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 15,000 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"א, 05 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.