בקשת פסילה

לפני בקשה לפסול מותב זה מלשבת בדין, המבוססת על הטענות לפיהן מותב זה נותן החלטותיו תוך משוא פנים כלפי המבקשים 1 ו-2, כאשר החלטות ניתנות "ללא כל הבנה ו/או הצדקה וזאת אלא ורק כנגד החייבים...", תוך "ניגוד עניינים" והתעלמות מבקשותיהם והמסמכים המוגשים  על ידם.

החייב 2 הגיש תלונה כנגד מותב זה אצל האחראי על ברור התלונות על הרשמים במסגרתה פרט, לדבריו, ".. ההתעללות רבת השנים להם זכו החייבים מזרועה של הרשמת" ובכך, לטענתו, קמה עילה נוספת לפסילת המותב.

כבר עתה אציין, כי בקשות החייבים לעיין מחדש בהחלטותיי להגדיל החוב בתיק, עדיין תלויות ועומדות לאחר שנקבע כי משהצדדים לא הגיעו לכלל הסדר, כפי שהוצע במעמד הדיון, הכרעה תינתן לאחר מתן החלטה בבקשת החייבים לפסול מותב זה.

לפיכך בקשת החייבים לפסלות המבוססת על הכרעה בהגדלות החוב, אינה יכולה לעמוד, שכן הכרעה שכזו טרם ניתנה.

כונס הנכסים והזוכה התנגדו נחרצות לבקשה, בתגובה ארוכה ומפורטת.

פתח דברים אציין כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך, ללא אסמכתא, ללא מסמך וללא כל הפניה רלוונטית לביסוסה. הבקשה מפרטת טענות עובדתיות שאינן מבוססות בכל ראיה, כאשר הנטל מוטל על כתפי המבקשים (ראה ע"א 10258/07 – "... כבר נקבע כי מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם המסקנה באשר לטיב הראיות שאותן ראוי להביא בבקשת הפסלות. הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות, חייבות להיות משמעותיות... על כן ברור כי חשדות, תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי, מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות...").