בקשת סעד זמני בתקופת עיכוב הליכים

בפני בית הדין בקשה לקציבת מזונות כסעד זמני.

ביה"ד קבע דיון, בו הופיעו הצדדים וב"כ.

בפתח הדיון עלתה שאלה מקדמית, באשר לסמכות השיפוטית של ביה"ד.

לדברי הנתבע ביה"ד נעדר סמכות שיפוטית לדון בבקשה זו.

לדברי ב"כ, מכיוון שהתיק ליישוב סכסוך נפתח על ידי הבעל בתאריך 27.5.2020, הרי שבתום ארבעים וחמישה יום התיק אמור להיסגר באופן אוטומטי בלא צורך בהחלטה לסגירת התיק.

יוצא איפה שבתאריך 13.7.2020 התיק נסגר ומאז לא ניתן לקיים דיון בסעד זמני. לכן על המבקשת לפתוח תיק לתביעת מזונות בערכאה השיפוטית המתאימה, ואז יינתן מענה משפטי לתביעתה.

עוד הוסיפה ב"כ הבעל שככל שיחליט ביה"ד לדון בבקשה זו, היא מבקשת שההחלטה תתוחם בזמן, על מנת לקבוע שאכן החלטה זו הינה זמנית.

מאידך, התובעת טענה שהסמכות השיפוטית נתונה לביה"ד, וזאת מפאת שתי סיבות.

האחת – הבקשה הוגשה בתאריך 1.7.2020 ומועד זה היה בתוך הזמן בו ניתן להגיש בקשות לסעד זמני.

עוד טענה ב"כ האשה שכיוון שקבע ביה"ד בהחלטה שהסמכות השיפוטית נתונה לו, הרי שהכלי הקיים לנתבע על מנת למנוע את קיום הדיון הוא ערעור לביה"ד הגדול.

החלטת ביניים

ביה"ד קובע שהסמכות השיפוטית נתונה לו.

וזו לשון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה סעיף 3 סעיפים קטנים ה' ו' ז':

• ה. בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב) (3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכן ב – 15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5 (א) (5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
• ו. על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמנים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
• ז. (1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף בעניין נקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.

(2) בקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה: הערכאה השיפוטית תדון בסעד הזמני בלבד.