בקשה לצו קיום צוואה וההתנגדות שהוגשה לקיום הצוואה

בפני בקשה לצו קיום צוואה בדבר צוואת המנוחה, גב' ז' ש' שנפטרה ביום 24.7.2009 (תע 43220/09) וכן התנגדות לבקשה לקיום הצוואה (תע 43221/09). את הבקשה לקיום הצוואה הגיש אחי המנוחה, מר נ' ב' י' (להלן: "התובע"), שהוא אחד משניים עשר הנהנים ע"פ הצוואה, את ההתנגדות לה הגיש בעלה של המנוחה, מר מ' ש' (להלן: "הנתבע") אשר הודר לחלוטין מן הצוואה.

הרקע לתביעה

הנתבע והמנוחה נישאו זל"ז בשנת 1985, כאשר עבור הנתבע היו אלו נישואין שניים לאחר שהתאלמן ואילו עבור המנוחה היו אלו נישואים ראשונים. בני הזוג חיו יחד במשך 24 שנים, לא היו להם ילדים משותפים, אך לנתבע יש ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים.

בשש השנים האחרונות טרם פטירת המנוחה, חלתה המנוחה במחלת הסרטן אשר התפשטה לכבד ולאיברים נוספים, מחלה אשר ממנה נפטרה. יצוין עוד, כי אף שבשגרה התגוררו בני הזוג בירושלים, במהלך הימים שקדמו לפטירתה שהתה המנוחה חלק ניכר מן הזמן במושב ב' ע' שם מתגוררים חלק מאחיה ואחיותיה.

הצוואה נשוא תיק זה נערכה ביום 17.7.09 ונחתמה ע"י המנוחה בבית אחותה שבמושב ב' ע'.  ביום 24.7.2009 נפטרה המנוחה בבית החולים הדסה עין כרם.

העילות להתנגדות לקיום הצוואה

בפי הנתבע שלוש טענות כנגד תוקפה של הצוואה:

1. מצבה הגופני והנפשי החמור של המנוחה לא אפשר לה להבין את טיב הצוואה עליה חתמה, ולהביע את רצונה החופשי שכן מחלתה הקשה הביאה לכך שהייתה בלתי כשירה מבחינה קוגניטיבית לעריכת הצוואה.
2. על המנוחה הופעלה השפעה בלתי הוגנת על ידי אחיה ואחיותיה, בעת שלמנוחה לא היה הכוח הנפשי והפיזי להתנגד לה נוכח מצבה הפיזי והנפשי הירוד טרם פטירתה.
3. הנהנים מן הצוואה, הם אחיה ואחיותיה של המנוחה, היו מעורבים מעורבות פסולה בהכנת הצוואה ובקביעתם כנהנים בצוואה. 

כשירות המנוחה בעת עריכת הצוואה

לטענת הנתבע, אחיה ואחיותיה של המנוחה חמדו את ממונה ועשו כל שביכולתם כדי לממש את תאוות הבצע שלהם, לרבות ניסיונות שלא צלחו לסכסך בין המנוחה לבין בעלה.

במסגרת זו, כך טען, החתימו האחים את המנוחה זמן קצר טרם פטירתה על תצהיר תמיכה בתביעה לפירוק שיתוף אשר מעולם לא הוגשה וכן החתימו אותה על צוואה בעת שלא יכלה כלל להבין טיבה של הצוואה ומשמעותה. לצורך כך לקחו האחים את המנוחה לבית אחת האחיות במושב ב' ע', שם הוחתמה על הצוואה רחוק מעיני בעלה וללא ידיעתו.

לטענתו, הזוכים הבלעדיים בצוואת המנוחה הם אחי המנוחה ולא בעלה, עמו חלקה את חייה ואשר טיפל בה במסירות לאורך כל תקופת מחלתה הממושכת, זאת למרות שלאורך מרבית שנות נישואיו עם המנוחה התעניינותם של אחיה ואחיותיה בה היתה מוגבלת למדי.

הנתבע מבסס עיקר טענתו על חוות דעת המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש, הפסיכיאטרית ד"ר רימונה דורסט אשר נעזרה לצורך הכנת חוות הדעת בפסיכיאטרית ד"ר נטשה פסטובסקי.

בחוות דעתן פרטו הפסיכיאטריות ד"ר דורסט וד"ר פסטובסקי, כי נסמכו על שיחות שערכו עם בני משפחת המנוחה, על שיחה שערכו עם הרופאה האונקולוגית שטיפלה במנוחה עד לפטירתה, ד"ר איילה הוברט, על סיכומי מחלה וסיכומי אשפוז שונים שנערכו בתקופה שקדמה לפטירת המנוחה, על תוצאות בדיקות המעבדה שנערכו למנוחה בתקופה שקדמה לפטירתה וכן על מסמכים משפטיים שונים.

מסקנת המומחיות בחוות דעתן היא כי בעת כתיבת הצוואה היתה המנוחה במצב גופני ירוד, תשושה, סובלת מכאבים וכפי שמעידות בדיקות המעבדה, במצב של תפקודי כבד פגועים וירידה בתפקוד הכלייתי. הרופאות ניתחו באופן מפורט את תוצאות בדיקות המעבדה שנערכו למנוחה בשבועיים האחרונים לחייה, החל מיום 13.7.09 ועד יום לפני פטירתה ביום 24.7.09, כאשר הצוואה נערכה ביום 17.7.09.

לדברי המומחיות, בקבלת המנוחה לאשפוז במחלקה האונקולוגית ביום 23.7 אובחנה כסובלת מאנצפלופטיה כבדית המתאפיינת כדבריהן: "בשינויים ברמת הכרה בשלבים התחלתיים אשר מעמיקים ויכולים להגיע עד למצב של סטופור או קומה. מצב זה מוגדר כירידה בתפקוד מוחי אשר נגרם על ידי חומרים רעילים שבדרך כלל מפורקים על ידי הכבד ובמקרה של פגיעה בכבד נשארים בדם ומגיעים למוח" (עמ' 7 לחווה"ד).

המנוחה, כך צוין עוד, קיבלה משככי כאבים נרקוטיים במינונים עולים החל מחודש ינואר 2009, כאשר בחודש האחרון לחייה הועלו מינוני התרופות משככות כאב באופן ניכר.