בני זוג שחיו ללא חיי אישות מבחירה- זכויתויהם הממוניות בהלכה, בחוק ובפסיקה האזרחית

על שולחנו של בית הדין תביעה לחלוקת רכוש, מזונות אישה, כתובה ופיצויי גירושין.

מדובר במקרה ייחודי של בני זוג שהיו נשואים עשרות שנים, וברוב הזמן לא קיימו יחסי אישות. לאחר שהצדדים התגרשו, יש לבחון את הנסיבות שבגינן התקיימה מציאות בלתי אפשרית זו ואת אומד דעת הצדדים עובר לגירושין, בזיקה לעניינים הממוניים.

ואלו הדברים:

• הצדדים נישאו בשנת 1985 להם שני ילדים: בן ובת. הבת אומצה על ידי הצדדים בסוף שנת 2007 כשהייתה בת שנה ומחצה.
• ביום 26/05/09 הגיש הבעל את תביעת הגירושין הראשונה, ערוכה בכתב יד. בכרוך לתביעת הגירושין הגיש הבעל תביעות בענייני הרכוש והילדים. בכתב התביעה נכתב:

חמש עשרה שנים לא מקיימים יחסים, אין הבנה ביננו, אין אהבה, כל הזמן רבים, החיים קשים ביננו ויש צעקות בבית, היא לא מעריכה כל מה שאני עושה בבית, היא לא מדליקה נרות שבת, עוזבת אותי ואת הילד ביום שישי לפני הקידוש והולכת לאמא שלה...לא רוצה לסבול עוד ולהמשיך לחיות איתה את שארית חיי, שני הצדדים לא מעוניינים בשלום בית ולא יכולים לראות אחד את השני.

לאחר כמה ימים, הגיש הבעל בקשה למחיקת התביעות. בית הדין נעתר למבוקש והתיקים נסגרו. 

• ביום 26/08/09 הגיש הבעל תביעת גירושין שניה. בכרוך לתביעת הגירושין הגיש הבעל תביעות בענייני הרכוש המזונות ומשמורת הבת. במסגרת תביעת הרכוש ביקש הבעל שבית הדין ייתן פסק דין הצהרתי בעניין הרכוש, יורה על סילוק יד האישה מדירת המגורים, יורה על איזון משאבים. במסגרת תביעת המזונות ביקש הבעל שבית הדין יפטור אותו ממזונות האישה. במסגרת תביעת המשמורת ביקש הבעל שמשמורת הבת הקטינה תהיה אצלו.

בכתב התביעה לגירושין, לאחר דברי הקדמה קצרים, כתב הבעל (סעי' 6 ו סעיף 8):

כבר בפתחם של דברים, חשוב להדגיש, כי כתב תביעה זה מוגש לא בלב קל, אלא לאחר לבטים רבים מצד הבעל. מאחר ובעוד הוא עושה מעל ומעבר על מנת להעניק את נשמתו ואת כל כולו למען אשתו וילדיו, העדיפה האישה לצערו ולפגוע בו באופן הבוטה ביותר, והפכה את חייו לסיוט מתמשך ולגיהינום, ולא ניתן לצפות מאף אדם סביר לחיות בנסיבות כפי שיופרטו בכתב תביעה זה....למעשה לאור התנהגות האישה, אין זאת אלא שלמעשה חיי הזוגיות תמו מזמן, והראייה שמזה 15 שנים בני הזוג ישנים בחדרים נפרדים ולא מקיימים יחסי אישות.

כאן בא תיאור של חיים מלאי סבל במחיצת האישה שאינה מתפקדת כאם וכרעיה, מסרבת לקיים חיי אישות, מפריעה לבעל לקיים את שגרת חייו לרבות בעניין שמירת מצוות, מכניסה בעלי חיים לביתם, ופועלת כנגדו וכנגד בני משפחתו באלימות פיזית כלכלית מילולית ודתית.

• בפרק הרכושי בכתב התביעה יש פירוט הנכסים שצבר הבעל שעומדים במרכזו של סכסוך זה. אלו נכסי נדל"ן מטלטלים וכספים שיעסיקו את הצדדים ואת בית הדין זמן רב. תשובת האישה לפרק הרכושי נמצאת בכתב ההגנה שהוגש ביום 20/12/09, לאחר הדיון הראשון. לנוכח השינויים שחלו במשך השנים, בעיקר בעמדת האישה, נסקור כעת בקצרה את עמדות הצדדים בכתבי התביעה הראשונים ביחס לנכסים הללו, ולהלן נרחיב ונכריע.

1. דירה ברח' [...] שנרכשה בשנת 1983 ורשומה על שמו של הבעל (להלן "דירת המגורים"). לטענת הבעל, לנוכח העובדה שהדירה נרכשה לפני הנישואין, היא איננה נכס בר איזון. לכל היותר יש לאישה זכות ב 15% משווי הדירה כנגד משכנתא שמרביתה שולמה בתקופת הנישואין. לטענת האישה הייתה הסכמה מפורשת ומכללא שהדירה היא רכוש משותף.

2. דירה ברח' [...] הרשומה על שם הבעל שנתקבלה במסגרת הסכם חלוקת עזבון הוריו (להלן "דירת הירושה"). לטענת הבעל, לנוכח העובדה שהדירה התקבלה בירושה, היא איננה נכס בר איזון. לטענת האישה, הייתה הסכמה מפורשת ומכללא שהדירה היא רכוש משותף.