בירור יהדות של צד שלישי לאור ההנחיות

א. בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום ד' בתמוז תשע"ו (10.7.16), אשר ז"ל:

"בתאריך ב' אייר תשע"ו 10.5.16 ניתנה החלטה, כי בהעדר ראיות נדחית בקשת המבקשת [ט'] לאישור יהדות [...]

בהחלטה מתאריך כד תשרי תשע"ו 7.10.15 צורפו אחי המבקשת [י'], ת.ז [...] ואמה [נ'] ת.ז [...] כמשיבים בתיק.

בתאריך ג' אייר תשע"ו 11.5.16 ניתנה החלטה, כי היות ולנושא זה השלכה ישירה גם על מעמדם של המשיבים הנ"ל, המזכירות תעביר את ההחלטה מיום ב' אייר תשע"ו לעיונם של המשיבים, ועליהם להודיע לבית הדין בתוך 14 יום, האם ברצונם להשמיע תגובתם בפני בית הדין בכתב או במסגרת דיון. בסוף ההחלטה נכתב, כי בהעדר תגובה כנ"ל, בית הדין יתן החלטתו באשר למעמדם האישי על פי החומר שבפניו.

עד כה לא הוגשה תגובת המשיבים, למרות שהומצאה להם ההחלטה כדין.

לאור הנ"ל, בית הדין מחליט:

• בית הדין מעכב סופית את נישואי המבקשת [ט'], ת"ז [...] והמשיבים:
• [י'], ת.ז. [...], [נ'], ת.ז. [...].

עותק החלטה זו יועבר למשרד הפנים, לשם שינוי רישום לאום המבקשת והמשיבים מיהודי לבלרוס."

התנהלות זו של ביה"ד הייתה נהוגה בבתי הדין במשך שנים רבות, שהרי מכיוון שבמהלך דיון שנערך בביה"ד נקבע מעמדו של מבקש, אינו יהודי, מעמד זה משליך על מעמדם של בני משפחתו הקרובים, שהרי לא יכול להיות שצאצאי אם שאינה יהודייה יהיו יהודים (אם לא נתגיירו).

עקב כך הונהג בתחילה הנוהל הנסמך על סעיף 6(א) לתקנות ברור יהדות, ולפיו מנהל תחום בירורי יהדות מורה לפתוח תיק לברר מעמדם של הקרובים. לאחר מכן החלו בתי הדין לצרף את בני המשפחה כמשיבים בתיק, ולהודיע לבני המשפחה הקרובים על הספק שנוצר בקביעת מעמדם, לאפשר להם להגיש תגובתם ובהמשך לתגובה או אי התגובה לקבוע מעמדם. התנהלות זו נקבעה מפני שביה"ד לא יכול לעצום עיניו ולהתעלם מדברים שהתבררו לו ואי גילויים עלול להביא לתקלות בעתיד. וכך נהג ביה"ד האזורי בערעור שבפנינו.

יש לציין שהעותרים עצמם לא הופיעו בפנינו, אלא ב"כ מטעם עמותת עתים (גם בתיק דומה שמספרו 1066237/1, הופיעו ב"כ מטעם עמותת עתים, ללא העותרים). מסתבר שלתובעים אין ענין ממשי בעתירה זו, שהרי ברור שבירור עתה רק יכול להועיל להם. מה שאין כן בבירורים שייערכו אחרי זמן אם ייערכו, שאז קשה יהיה לעמוד ולברר, מאחר ובחלוף הזמן המסמכים והעדים – אם ישנם – קשים להשגה, וכנראה שהעותרים מהווים פלטפורמה להגשת הבקשה של עמותה זו, שמניעיה לא ברורים אך ברור שלא טובת המערערים עומדת בראש מעייניה.

ב. לפני שנתייחס לערעור לגופו, חובתנו להבהיר על סמך מה קבע ביה"ד בהחלטתו את מעמדה של [ט'] (בתה של המערערת ואחותו של המערער בפנינו), וזאת מפני שבכתב התביעה ובדיון נשמעה ביקורת מרומזת על התנהלות ביה"ד האזורי, והמדדים לפיהם קבע ביה"ד קביעתו.

הליך ברור היהדות נערך כיום בפועל בשני שלבים. הופעה בפני מברר יהדות מטעם בית הדין, ולאחריה הופעה בפני בית הדין, ולא כפי הדרך המומלצת בתקנות לבירור יהדות התש"ע-2010, הקובעת שהדרך המועדפת היא שהמבקש יופיע בפני ביה"ד ומברר היהדות כאחת.

המבקשת הופיעה בליווי אימה [נ'] (המערערת) והציגו תעודות מחודשות דיז.

בתעודת הלידה של [ט'] רשום:

"אב – [ב'] – יהודי

 אם – [נ'] – בלרוסית."