תיק רבני
בית דין רבני אזורי באר שבע
|
1077869-1
23/04/2017
|
בפני הדיינים:
1. הרב אהרן דרשביץ - אב"ד 2. הרב עובדיה חפץ יעקב 3. הרב אברהם צבי גאופטמן
|
- נגד - |
המבקש:
פלוני
|
המשיבים:
1. אגף בירור יהדות 2. פלונית [האחות] 3. פלונית [האם ב']
|
פסק דין |
בפנינו תיקי יהדות של האח [פלוני] ואחותו, כאשר למעשה הספק נולד באימא הביולוגית שלהם, [ב'].
האחות פתחה תיק לבירור יהדות בשנת 2014. התיק טרם נסגר, היות שהייתה חוות דעת שלילית של חוקרי היהדות והמבקשת לא הופיעה לדיונים שנקבעו. האח [פלוני] פתח תיק לפני כחצי שנה, ולמעשה מי שהופיעו לדיונים הן האחות שעמדה להתחתן ואמה. אין הדבר ברור מדוע בחרו לעשות כן, אפשר שסברו כי חוות הדעת תהיה שונה.
על כל פנים, אף על פי שהסבתא הרשומה היא יהודיה, מהמסמכים עולה חשש לאימוץ של אם המבקשים משני טעמים מרכזיים:
- האימא [ב'] הרשומה כביתה של [ט'] (להלן "הסבתא המאמצת" כפי שיתברר בהמשך) ו[א'] נולדה אחרי כ-13 שנות נישואין.
- רישום הלידה של [ב'] היה כארבע שנים לאחר שנולדה.
הצדדים הוזמנו לדיון בתאריך כ"ה באייר תשע"ו (2.6.2016) , ואֵם המבקשים [ב'] הופיעה עם בעלה. לדברי האם, הם נישאו בגרוזיה והוריה הביולוגיים הם [א'] ו[ט']. בדיון עמדה על כך שהיא בת ביולוגית לאימה [ט'].
ביה"ד לא השתכנע, והוציא צו עיכוב נישואין לאם [ב'] ולשני ילדיה [פלוני והאחות].
כשבועיים לאחר מכן הגיעה האֵם [ב'] למזכיר הראשי של ביה"ד שליט"א, ובידה תמונה ממצבתה של [מ'], שלדבריה היא האם הביולוגית שלה, ומבקשת להזמינה לדיון ולהביא עדים לדבריה. דבר תמוה בפני עצמו.
הצדדים הוזמנו לדיון עם העדים (יש לציין כי המבקש [פלוני] שוב לא הופיע לדיון). בתחילה הופיעו בפני חוקרי היהדות, אשר כתבו לביה"ד כי ביה"ד צריך לשקול את אמיתות הטיעונים והעדויות, ולאחר מכן בפני הופיעו בפני ביה"ד.
ביה"ד הקשה: מה קרה פתאום שהאם [ב'] יודעת כי היא מאומצת? האם השיבה כי העניין הוסתר ממנה כל השנים ורק עתה נודע לה.
העדים שהופיעו הם האח של [ט'] (הסבתא המאמצת), ואשת אח נוסף שלה [ס']. הם פרשו כל אחד בנפרד את פרשת האימוץ. המשפחה גרה בעיר אוני שבגרוזיה. ל[ט'] ו[א'] לא התאפשר להביא ילדים לעולם, ואימה של [ט'] – [ת'] (סבתא רבה, אם המאמצת) – ראתה בצר להם וחיפשה ילד לאימוץ. [מל'], האחות של [ט'] מהעיר קוּטָאִיסִי, גילתה את אוזנם כי ישנה תינוקת שאך נולדה לפני שבועיים שהוריה רוצים למוסרה לאימוץ. האח, אשת האח הנוסף [ס'], ואֵם המאמצת [ת'] נסעו לקוּטָאִיסִי. הם הגיעו לבית, ישבו קצת, ואז יצאו אליהם שני האחים של [מ'], אם התינוקת, ומסרו להם את התינוקת וחזרו עם התינוקת לעיר אוני. את [מ'] עצמה הם לא ראו. [ס'] אף אמרה שבתחילה היא הניקה את התינוקת [ב'].
לשאלת ביה"ד כיצד הם יודעים אכן כי [ב'] היא אכן הבת הביולוגית של [מ'], הרי ייתכן ש"ייבאו" אותה ממקור אחר? מה עוד, שהעידו שלא ראו את האֵם [מ']. בתשובתם הודו כי אכן אינם יודעים את הפרטים בוודאות.
האֵם [מ'] נפטרה וגם אחיה נפטר, אך היות שלאח יש בת, בת דודתה של האם [ב'], ניתן בהסכמתה לבצע בדיקת רקמות עם אם המבקשים [ב'].
ביה"ד החליט להורות על בדיקת רקמות עם דודתה של האם [ב'], לאחר קבלת אישור הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א נשיא בית הדין הגדול.
דא עקא, מבית החולים נמסר כי לא נמצא דמיון גנטי בין שתי הנבדקות, אך ציינו כי ממצא זה אינו שולל את האפשרות לקרבה משפחתית ביניהם.
בשלב זה הוציא ביה"ד החלטה לעיכוב נישואין כדלעיל.