ביטול הקצאות של עיריית בני ברק לעמותות המקורבות לבכירים בעירייה

על הקצאת מבנים וקרקעות בעיריית בני ברק, על ההליך המנהלי, ועל הפגמים שבו, שהוביל, בחלק מהמקרים, להקצאות לקרובים ומקורבים תוך ניגוד עניינים אישי וישיר. בכך עוסקת העתירה שלפניי.

בחרתי לפתוח את פסק הדין עם דבריו של כב' הנשיא מאיר שמגר בבג"ץ 5023/91 ח"כ אברהם פורז נ' שר הבינוי והשיכון, אריאל שרון, פ"ד מו (2) 793, 801 (1992)), שנאמרו כמעט לפני 30 שנה, אך יפים היום כפי שהיו בשעתם:

"מקרקעי הציבור צריכים להתנהל לפי אמות מידה ממלכתיות. אימוץ אמת מידה כאמור הוא בגדר חובתן של רשויות ציבור בכל ענייניהן, ועל אחת כמה וכמה ככל שהדבר נוגע לטיפול ברכוש שהוא בבעלותו של הציבור כולו. תרגומן של אמות המידה האמורות לאופני התנהגות מצביע, בין היתר, על החובה לנהוג בהגינות ובשוויון ועל-פי כללי המינהל התקין."

ועוד לגבי נכסים עירוניים כבענייננו, דברי כב' השופטת דפנה ברק ארז בעע"מ 3538/18 עמותת בית כנסת קהילתי כוכב הצפון תל אביב-יפו נ' עיריית תל אביב-יפו, פס' 28 (פורסם בנבו, 2019):

"... יש לזכור כי נכסי מקרקעין באזורים עירוניים הם משאב ציבורי מוגבל... כידוע, חובתה של רשות מינהלית המחליטה על הקצאה של משאבים מוגבלים לשקול שיקולים של צדק חלוקתי – שיובילו לחלוקה הוגנת, צודקת וסבירה של המשאב הרלוונטי לקבוצות שונות ולפרטים בחברה... יש אפוא להתמקד בכך שהליך ההקצאה יתקיים באופן שקוף, שוויוני והוגן, ובכך שהחלטה תתבסס על שיקולים עניינים וסבירים, בהתאם לדין (...)."

העתירה שלפניי תוקפת את הליכי ההקצאה בעיר בני ברק בטענה כי ההליך שהתנהל היה רחוק מהאמור באשר להליך הראוי להקצאת משאבי ציבור. כבר בפתח הדברים אציין כי העתירה פרשה עובדות מטרידות למדי, בלשון המעטה, לגבי חלקן אין מחלוקת.

העתירה הוגשה ע"י עמותת "מיד ליעד" הפועלת בעיר בני ברק, נגד החלטת העירייה וועדת הקצאות להקצות שטחים ומבנים לגופים שונים בעיר, ולדחות את בקשתה שלה להקצאה. נטען כי הקצאת השטחים נעשתה שלא כדין, תוך הפעלת שיקול דעת מנהלי פסול, בדרך של חלוקת מקרקעי ציבור למקורבים, ממניעים זרים ושיקולים זרים תוך המצאות בניגוד עניינים אישי וישיר. עוד תקפה העותרת את החלטת העירייה לדחות את התנגדותה להחלטה לעיל. לטענת העותרת, הדחייה נעשתה תוך הפרת מספר חובות החלות על העירייה כרשות מנהלית.

אציין כבר כעת כי העתירה אוחדה ביום 27.3.2018 יחד עם 5 עתירות נוספות, ואולם, במהלך ההליך הגיעו שאר העתירות לסיומן, בין בהסדרים מול העירייה, בין במחיקה (ראו החלטתי במסגרת התיק המאוחד, עת"מ 48282-08-18, מיום 9.12.2020). למעשה, העותרת היא היחידה לגביה נדרש בית משפט זה לבחינת הטענות והכרעה בעתירה.

עוד אדגיש, בפתח הדברים, כי ביום 2.1.18 ניתן צו ארעי ובהמשך ביום 5.2.18, ניתן צו מניעה ע"י כב' השופט קובי ורדי האוסר על כל פעולה להקצאת מקרקעין העתירה למשיבות 11-5., לרבות הימנעות מחתימה על הסכמים או הגשתם לאישור מועצת העירייה ושר הפנים. היינו, המשיבות 11-5 טרם קיבלו את ההקצאות לידיהם.

1. הצדדים לעתירה