ביטול הסכם גירושין שנעשה למראית עין

נסקור בקצרה את האירועים המוסכמים:

הצדדים נישאו כדת משה וישראל בי"א בטבת תשל"ה (25/12/74) ולהם שלושה ילדים בגירים. הבעל חקלאי, האישה מורה, ולאחר מכן מנהלת בית ספר.

בשנת תשנ"ז פתח הבעל תיק גירושין כנגד האישה. בסופו של דבר התיק הוקפא ללא דיונים לאחר שהצדדים דיווחו על חזרה לשלום בית.

בשנת תשס"ג פתחה האישה תיק גירושין כנגד הבעל. בכתב התביעה היא מפרטת אלימות פיזית ומילולית. בדיון שהתקיים בי"ט כסליו תשס"ד (14/12/2003) דיווחו הצדדים על אי קיום יחסי אישות תקופה ארוכה ועל חילופי קללות, אולם הביעו נכונות לפיוס. בעקבות כך נחתם הסכם שלום בית, והצדדים פנו ליחידת הסיוע להדרכה זוגית.

בכ"ו באייר תשס"ד (17/5/2004) התקיים דיון נוסף ובו התברר שהמצב נותר בעינו, כולל אי קיום יחסי אישות. באותו דיון הוסיפה האישה שבעלה בוגד בה, ואילו הוא הכחיש.

ביה"ד הפנה את הצדדים למגשרת לעריכת הסכם גירושין.

מצויים בתיק ביה"ד מספר פניות של האישה על כך שתהליך הגישור "תקוע" ונעצר לאחר פגישה אחת.

בי"ד בתמוז תשס"ו (10/7/2006) הגישו הצדדים הסכם גירושין, והוא אושר בביה"ד. שבוע לאחר מכן גם סודר גט לצדדים, ביום ב' באב תשס"ו (17/7/2006).

בדיון שנערך הופיעה גם המגשרת הגב' יעל רייס, דיווחה שזהו ההסכם שהוכן עבור בני הזוג שנתיים קודם, אך לא אושר עקב המחלוקת בין הצדדים, וכעת הם הסכימו לאשרו.

בהסכם נקבעה חלוקת רכוש, ועיקרה שהבית יועבר לאישה ואילו המשק והקרקעות החקלאיות יועברו לבעל.

בפני ביה"ד תביעה לביטול ההסכם.

ההסכם, כאמור, אושר בבית הדין, הצדדים הסכימו שעיכוב האישור נבע מחוסר הסכמה על החלוקה, דהיינו הבעל לא הסכים שהאישה תקבל את הבית והוא את המשק, ורק לאחר שהסכימה האישה לחתום על מסמך שהוגש לבית הדין בשלב הראיות ושיובא להלן שלפיו הסכם הגירושין נחתם למראית עין בלבד ונועד להברחת נושים הסכים הבעל לאשרו בבית הדין. גם האישה הסבירה שהסכימה לחתום על מסמך זה בבית, דהיינו, שההסכם שיאושר בביה"ד הינו למראית עין בלבד, משום שהובהר לה חד משמעית שאם לא תחתום לא יסכים הבעל לשעבר להגיש את ההסכם לאישור.

טענות הבעל לשעבר

ההסכם והגט שבעקבותיו נעשו לצורך סילוק מהנושים, משבר כלכלי שאירע באותה שנה בענף החקלאות גרם שנושים התדפקו על דלתות הבית, ובהסכמת הצדדים הוחלט שיעשו הסכם שלפיו הבית שייך לאישה, וכך יוכלו להבריח נושים מהבית. בני הזוג חזרו לאחר מכן לבית וחיו יחד עוד מספר שנים כבני זוג לכל דבר.

בנוסף לטענות הבעל כי הם חזרו מיד לאחר הגט להתגורר ביחד הציג הבעל מסמך שעליו חתמו הצדדים בתאריך 9/7/06, ערב מועד אישור ההסכם נשוא הדיון בביה"ד, ובו נאמר לאחר הכותרת הכוללת "הסכם זיכרון דברים", שמות הצדדים ומספרי הזהות שלהם:

למען הרגעת הרוחות ושקט נפשי של ר' ורצונה יערך בבית הדין הרבני באשקלון הסכם גירושין וממון.

מטרת ההסכם לשמור על פרטיות שלום בית ולהרחיק נושים מפתחנו.

הסכם הגירושין והממון יישמר בדיסקרטיות ולא ישמש כראיה בבית משפט או בבית הדין ובמוסדות אחרים.