בני זוג שלהם שני ילדים קטנים מתגוררים ביישוב קהילתי וגובה הר ביניהם. הצדדים נפרדים זו מזה ובעוד האב עובר להתגורר במקום אחר, נותרים האם והקטינים להתגורר בדירת הצדדים. הצדדים מגיעים להסכמות עקרוניות בדבר פירוק השיתוף בנכסיהם (2 דירות מגורים), בעניין המשמורת הזמנית וסדרי הראייה של הקטינים בידי אביהם וכעת נותר להכריע בסוגיית גובה מזונותיהם של הקטינים, שעה שמדובר באב הטוען כי הינו משתכר כ-5,500 ש"ח בחודש מעבודתו כקבלן ואילו האם הינה שכירה בבנק **** המשתכרת כ-14,000 ש"ח על פי תלושי השכר שצורפו לכתבי הטענות.
אלא שעתירות האם לחיוב האב במזונות השתנו לפחות פעמיים במהלך החודשיים האחרונים מאז הגשת התביעה ללא שהיא עתרה לתיקונו.
האם בית המשפט כבול לסכום המזונות שתבעה האם במקור?
האם ייפסקו לקטינים מזונות מעבר למה שנתבע בכתב התביעה המקורי או סכומים מעבר לאלה שנקבעו ביחס לכל אחד מאבות המזונות בתביעה המקורית?
האם ניתן לעשות כן מכוח סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה?
מה יהא איפוא בנסיבות גובה החיוב? אלו השאלות המרכזיות הניצבת לפתח בית המשפט כעת.
א.
ההליך:
1. בפניי בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור 2 קטינים וזאת במסגרת תביעה למזונותיהם שהוגשה על ידי אמם ביום 04.11.2010.
ב.
רקע עובדתי רלבנטי:
2. האם והאב נישאו זל"ז כדמו"י ביום 21.09.95 ומנישואי הצדדים נולדו להם 2 ילדיהם הקטינים : ד.א. יליד 4/1996 (על סף גיל 15 שנים) וש.א. ילידת 11/00 (בגיל 10 שנים).
3. מערכת היחסים בין הצדדים, מתוארת בכתבי הטענות של הצדדים, כל אחד על פי גרסתו; לדברי המבקשת, מצבו הנפשי של המבקש אינו יציב ובתקופות בהן הוא לא נוטל תרופות, הוא מתערער ואו אז הופכים החיים במחיצתו לקשים עד בלתי אפשריים. המשיב הכחיש טענותיה של המבקשת וציין, כי במשך חיי נישואיהם הוא זה אשר טיפל בקטינים שעה שהמבקשת פיתחה קריירה ומכאן הריחוק שנוצר ביניהם (סעיף 4 לכתב ההגנה).
4. ביום 11.02.11 קיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם וניסה לסייע בידיהם להגיע להסכמות שתייתרנה הכרעה שיפוטית, אך ללא הועיל (לפחות לא בהיבט זה של מזונות הקטינים).
5. הדיון היה קדם משפט מורחב ובמסגרתו טענו באי כוח הצדדים לעניין הסדרי הראיה בין האב לבין הקטינים, לעניין התביעה הרכושית ולעניין המזונות של הקטינים. על מנת לאפשר לכל צד להציג מכלול טענותיו ומסמכיו, נקבע בתם הדיון, כי התובעת תגיש טבלת צרכים עדכנית של הקטינים ואילו המשיב יגיש תגובה לבקשה לפסיקת המזונות הזמניים.
6. הצדדים פעלו על פי אותה החלטה וכעת עלי להכריע בגובה החיוב שיש להשית על האב.
ג.
מוסכמות הצדדים:
7. כעולה מכתבי טענות הצדדים ומטיעוניהם בפניי, הרי שאין חולק ביחס לעובדות ו/או להנחות המשפטיות כדלהלן:
7.1. אין חולק בדבר הדין החל על הצדדים, בהיות שני הצדדים יהודים ועל כך שהאב אמור לזון את ילדיו ולספק מדורם.
7.2. אין חולק, כי משמורתם של הקטינים הינה אצל האם.