ביה"ד דחה תביעה של גמלאי אל על אשר טען לפגם בחתימתו על הסכם הפרישה.

1.         בתיק זה פוצל הדיון, בהסכמת הצדדים, כך שתידון תחילה שאלת תוקפו של הסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים ביום 10.5.01.

העובדות הרלוונטיות

2.         התובע יליד שנת 1941 עבד אצל הנתבעת בתפקיד איש צוות דייל אויר (אצד"א), משנת 1965 עד שהגיע לדרגת כלכל (מש"ב). בעקבות גילוי מחלת הסרטן אצל התובע בשנת   1998, שהה התובע בחופשת מחלה משך 7 חודשים.

עם חזרתו לעבודה, קורקע התובע בהוראת רופא הנתבעת (ראה נספח ב1 לתצהיר    התובע). ועדה פריטטית אשר דנה במצבו ביום 29.12.98, נענתה לבקשתו של התובע לבצע עבודה משרדית, ולפיכך הגיעו נציגי נתבעת ונציגי ההסתדרות לסיכום (עליו חתום אף התובע) כי התובע ימשיך לקבל שכר עובד  צוות אויר (אשר הינו גבוה משכר עובד צוות קרקע) ובתמורה לכך תחויב מכסת ימי המחלה שלו ויתבצע קיזוז מניכוי ימי המחלה לפי הנוסחה המופרטת בסיכום הוועדה (ראה נספח ב'2 לתצהיר התובע).

3.         בשנת 2001, במסגרת צעדי התייעלות שננקטו בנתבעת, התגבש גם הצורך לצמצם את מצבת כוח האדם. מאחר ובעבר הוצעו לעובדים הסדרי פרישה מרצון אשר לא היו אטרקטיביים ואשר ההיענות להם הייתה קטנה, הוחלט כי במסגרת תוכנית הפרישה מרצון הנוכחית, יוצעו לעובדים הסדרי פרישה, המבוססים על תשלום פנסיה מוקדמת, על חשבון הנתבעת, עד גיל 65 או לעשר שנים על פי המועד המוקדם מבין השניים.

            כמו עובדים רבים אחרים, פנה התובע לנתבעת ביוזמתו וביקש להצטרף לתוכנית הפרישה.

4.         ביום 10.5.01 נחתם בין התובע לבין החברה הסכם פרישה, לפיו נותקו יחסי העבודה בין הצדדים ביום 30.9.01. (להלן: "הסכם הפרישה" - נספח ד1 לתצהיר התובע).

            סעיפים 12 ו- 13 להסכם הפרישה קובעים כדלקמן:

                        " 12.     מיצוי זכויות

מכלול הזכויות המועדפות המוענקות לעובד על פי הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של זכויותיו עם פרישתו, ולאחר ששקל כל האפשרויות שעמדו בפניו, לרבות המשך עבודה, מצהיר העובד כי בחר מרצונו לפרוש פרישה מוקדמת על פי תנאי הסכם זה, וכי אין לו ולא תהיינה לו עוד טענות ותביעות כלשהן, מסוג כלשהו, בכל הנוגע לעבודתו בחברה ולרבות בכל הנוגע לסיום עבודתו בחברה תוך פרישה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הפנסיה המוקדמת ושמירת הזכויות, פידיון החופשה ודמי הנופש, מענק אי ניצול דמי מחלה וכל זכות אחרת כלשהי מסוג כלשהו. הסכם זה יהווה אף פשרה והודאת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963.

13.    ידוע לעובד כי הסכמתו להימנעות מתחרות לפי האמור בסעיף 11 לעיל וכי הסכמתו למיצוי תביעות לפי האמור בסעיף 12 לעיל היוו תנאי להסכמת החברה לתשלום מענק פדיון ימי מחלה ולהמשך ביצוע תשלומים לקרן הפנסיה/ ביטוח מנהלים (להלן- הזכויות העודפות).

ידוע לעובד והוא מסכים לכך כי אם יכפור, בטענה כלשהי, בכוחן של התחייבויותיו להימנע מתחרות ולהימנע מלהגיש  תביעה נוספת כלשהי נגד החברה, הרי מבלי לגרוע  מכל סעד או זכות אחרים שיעמדו לחברה, לא יהיה זכאי העובד לזכויות העודפות, החברה תהייה פטורה מהמשך ביצוען והעובד ישיב לחברה כל תשלום שקיבל או שנעשה בגינו במסגרת הזכויות העודפות, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק".

5.         עד לשנת 1992 לא בוטחו עובדי הנתבעת בתוכנית פנסיה מקיפה.

            בחודש דצמבר 1991 נחתם בין הנתבעת לבין ההסתדרות הכללית ולבין מבטחים הסכם קיבוצי מיוחד בדבר הנהגת פנסיה מקיפה (להלן:" הסכם הפנסיה" - נספח ה' לתצהיר התובע).

            עובדי הנתבעת היו רשאים לבחור אם להצטרף לתוכנית הפנסיה אם לאו. ובפני אלו שבחרו להצטרף, עמדה האפשרות לבטח בקרן את כל שכרם או את חלקו בלבד.

                  התובע אשר הצטרף לתוכנית הפנסיה, בחר לבטח רק חלק משכרו- סכום קבוע שעמד על סך 4,218 ש"ח. (העתק בקשת התובע להצטרפות לקרן הפנסיה מיום 1.9.03 - צורף כנספח ד' לתצהיר מר דין). כפועל יוצא מהאמור לעיל, פנסיית הזקנה לה זכאי התובע עם פרישתו עומדת על סך 1,899 ש"ח לחודש (ראה סעיף 79 לתצהיר התובע וכן הודעת מבטחים, נספח ח' 3 לתצהירו).

6.                              6.                  על בסיס נתונים אלה, קיבל התובע במסגרת הסכם הפרישה תנאי פרישה מיטיבים הכוללים:

א.      א.      בגין התקופה שמיום פרישתו של התובע - 30.9.01 ועד ליום הגיעו לגיל 65- 30.6.06, קרי משך 4 שנים ו-9 חודשים קיבל התובע פנסיה תקציבית על חשבון הנתבעת.

ב.      ב.      הפנסיה התקציבית חושבה על פי 2% פנסיה לכל שנת עבודה בנתבעת, בה לא היה התובע מבוטח בקרן פנסיה. לסכום זה הוספו 8% פנסיה נוספים.