ע"ב
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2983-09
22/10/2009
|
בפני השופט:
שמואל טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
עמותת אור אבנר עו"ד דל אשר
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל הממונה על עבודת נשים במשרד התעשיה 2. המסחר והתעסוקה 3. חשאי איילת 4. אלפרוביץ פראדי 5. אשכנזי דרייזי 6. בורגן רבקה 7. גולדברג חן 8. גרובס חווה 9. דוקטורוביץ' שלומית 10. הקר קרן 11. חלפה מירב 12. יפה רננה 13. לבייב יוכי 14. לוי עדי 15. ליברמן חנה 16. ניימן טליה 17. סגל דינה 18. סגל פייגי 19. פרקש אסתר 20. צייגר חיה 21. שוורץ הלוי רבקה 22. שכטר טובי
עו"ד אבישג שדות
|
פסק-דין |
1. זהו ערעור לפי סעיף 13ד' לחוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן:
"החוק") על החלטת הממונה על החוק (להלן: "
הממונה") מיום 22.1.09 בעניין בקשות המערערת ליתן היתר לפיטוריהן של המשיבות 21-2.
התשתית העובדתית
2. המערערת הינה עמותה אשר ליוותה את הפעלת פרויקט " זמן מסע", במסגרתו הופעלה תוכנית לימודים בנושאי מסורת ישראל ויהדות בבתי ספר ממלכתיים (חילוניים) והועסקו במסגרתו כ- 300 עובדים. מימון הפרויקט התקבל מתרומות אשר יועדו ישירות להפעלתו.
3. המשיבות 2-21 הועסקו על ידי המערערת במסגרת הפרויקט הנ"ל.
4. ביום 10.9.08 הורה משרד החינוך למנהלי בתי הספר ולמפקחים להפסיק לאלתר את הפרויקט. (העתק הוראת משרד החינוך צורפה
כנספח ב' לכתב הערעור).
המערערת פעלה על מנת לבטל את רוע הגזרה, ובנוסף פנו ראשי הערים בהן הופעל הפרויקט למשרד החינוך ומחו על הפסקת הפרויקט. (העתק מכתביהם של ראש עיריית פתח-תקווה ושל ראש עיריית נתניה צורפו
כנספחים ג'1 -ג'2 לכתב הערעור).
5. בסופו של דבר נסגר הפרויקט בהוראת משרד החינוך. בעקבות סגירת הפרויקט נאלצה המערערת לפטר את כל עובדי הפרויקט בלי יוצא מן הכלל: מעובדי מנהלה ומורים ועד מנהל הפרויקט. בין כלל העובדים נאלצה המערערת לפטר את המשיבות כאשר במועד הפיטורים לא הייתה למערערת כל ידיעה בדבר הריונן.
6. ביום 12.10.08 או בסמוך לכך שלחה המערערת מכתבי פיטורים לכלל עובדיה ובהם נאמר:
"בימים האחרונים, הורה משרד החינוך להפסיק את הפעלת פרויקט "זמן מסע" בו הועסקת.
בהתאם לכך אנו נאלצים לצערנו, להפסיק כעת את הפרויקט וכפועל יוצא להפסיק את עבודתך, באופן מיידי...".
(נספח ד' לכתב הערעור
).
עוד במסגרת מכתב הפיטורין נתבקשו העובדים המפוטרים להעלות כל טענה כנגד תקינות הפיטורים (כגון היריון) באופן מידיי.
הפיטורים נכנסו לתוקפם כחודש מאוחר יותר לאחר שניתנה לעובדים תקופת הודעה מוקדמת כקבוע בחוק.
7. 7. לאחר שנודע למערערת דבר הריונן של המשיבות, פנתה ביום 20.11.08 לממונה בבקשה מאוחדת הנוגעת לכלל המשיבות למתן היתר פיטורים שייכנס לתוקף רטרואקטיבית החל מיום 12.11.08, הוא מועד הפיטורים לאחר תום תקופת ההודעה המוקדמת. (העתק הבקשה צורף
כנספח ה' לכתב הערעור).
8. ביום 7.12.08 ולאחר שפנתה לממונה בבקשה ליתן החלטותיה בבקשה, נמסר למערערת כי עליה למלא טופס בקשה להיתר לגבי כל אחת מן המשיבות בנפרד, וכי לא ניתן יהיה לפתוח תיק אם לא יעשה כן.
ביום 8.12.08 הגישה המערערת את טפסי הבקשה הפרטניים כפי שנתבקשה. וביום 10.12.08 נשלח למערערת זימון ליום 1.1.09 למתן עדות בעניין בקשתה. (העתק הזימון צורף לכתב התשובה
כנספח ב').
במהלך חודש ינואר 2009 מסרו הן המערערת והן המשיבות את גרסאותיהן ובהמשך נתבקשה המערערת להמציא מסמכים נוספים ואת תגובתה לגרסאות המשיבות.
9. ביום 22.1.09 ניתנה החלטת הממונה בבקשות. בהחלטתה התירה הממונה פיטוריהן של המשיבות 3,5,6,9,10,12,13,15,19 (להלן -
קבוצת המשיבות הראשונה) מיום מתן ההחלטה. באשר למשיבות 2,4,7,8,11,14,16,17,18,20 (-
קבוצת המשיבות השנייה) סירבה הממונה להתיר פיטוריהן מן הטעם שביום מתן ההחלטה שהו אלו בחופשת לידה ובאשר למשיבה 21 סירבה הממונה להתיר פיטוריה מן הטעם שפוטרה בקשר עם ההיריון.
בדיון ביום 19.4.09 הודיעו ב"כ המערערת והמשיבה 11 גב' יפה רננה כי הגיעו להסדר של פשרה. בית הדין נתן תוקף של פסק דין חלקי להסדר זה ועל כן פס"ד זה אינו חל בעניינה של המשיבה 11.