ביה"ד הארצי לעבודה לא יתערב בהליך בוררות המתנהל בין המדינה להסתדרות הרפואית

השופטת נילי ארד

פתח דבר

האם בית דין זה יתערב בהליך בוררות קיבוצי שמנהלים הצדדים מזה כשלוש שנים והעומד בפני סיומו. שאלה זו, לה נדרשים אנו בעתירות שלפנינו, מתעוררת על רקע סכסוך מתמשך בין העותרות - מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית (להלן: המעסיקות) לבין המשיבה, ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י).   משהסתיימה ביום 31.12.2001 תקופת תוקפו של ההסכם הקיבוצי וכדרך ליישוב הסכסוך ביניהם, הסכימו הצדדים לקיומו של הליך בוררות בנוגע לחידוש הסכם קיבוצי מיוחד ולכך ש"פסק הבוררות יגובש כהסכם קיבוצי, אשר יכיל את הסכמות הצדדים, אליהן יתווספו ההחלטות שהתקבלו בבוררות".

בעתירותיהן, מבקשות המעסיקות להורות לבוררים לפעול בגדר סמכויותיהם, באופן שבית דין זה הוא שיכריע כיום במחלוקת שבין הצדדים בשאלה אילו הם הנושאים הבאים בגדר הבוררות בהם בלבד מוסמכים הבוררים ליתן את פסק הבוררים, להבדיל מן הנושאים שאינם בני בוררות. לחלופין, מתבקשים אנו להורות לבוררים כי יקבעו תחילה את הנושאים בני הבוררות ולהם בלבד יידרשו בפסיקתם. מוסיפות המעסיקות ומבקשות מבית דין זה, להורות לבוררים שלא לקיים פגישות עבודה בנוגע לבוררות ללא שיתוף בוררי הצד; להורות לבוררים להעביר לידי הצדדים חוות דעת או ניירות עמדה שהוגשו להם במסגרת הבוררות, ולאפשר לצדדים להגיב על תוכנם של מסמכים אלה; וליתן צו מניעה שלא יימשכו ההליכים בבוררות, עד למתן החלטה בעתירות המעסיקים.

נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינו בחומר שהביאו לפנינו הגענו למסקנה כי דין העתירות להדחות. טעמינו לכך נפרט להלן.

הילוכו של דיוננו יהיה זה: תחילה נעמוד על השתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום. על רקע זה ולאחר שנעמוד על גדר הסמכות להתערבותנו בהליך בוררות, נשקול אם נדרשת התערבותנו בהליך הבוררות בשים לב לנסיבות המקרה ולאיזון בין השיקולים הצריכים לעניין.

                                                   השתלשלות העניינים

הסכם קיבוצי (בוררות)

2.      2.      בעקבות סכסוך עבודה ועיצומים שנקטו הרופאים חברי הר"י התקיים בחודש מאי 2000 הליך גישור בין הצדדים. כתוצאה מהליך הגישור נחתם בתאריך 13.7.2000 הסכם קיבוצי (בוררות) במסגרתו התחייבו הצדדים והתחייבה הר"י "להימנע לחלוטין מלנקוט אמצעי שביתה, מלאה או חלקית, או מכל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או סדריה" משך 10 שנים ממועד החתימה על ההסכם ועד ליום 13.7.2010. במסגרת זו הצהירו הצדדים על הסכמתם ההדדית "ליצור למשך תקופה מוסכמת מראש, מנגנון חלופי למצב הקיים בכל הנוגע ליישוב חילוקי הדעות ביניהם, מנגנון אשר עיקרו הימנעות משביתה והכרעה בחילוקי דעות באמצעות בוררות" וכי "פסק הבוררות יגובש כהסכם קיבוצי, אשר יכיל את הסכמות הצדדים, אליהן יתווספו ההחלטות שהתקבלו בבוררות" כאשר הבוררות גופה "תהיה כפופה לחוק הבוררות". הסכם זה הוא ממושאי הדיון שלפנינו בהליך זה (להלן: הסכם הבוררות).

הואיל וענייננו בהליכי משא-ומתן לחידוש הסכם קיבוצי, חשובה במיוחד  הוראתו של סעיף 4 להסכם הבוררות בה נקבע כך:

"4. יישוב חילוקי דעות במשא ומתן על חידוש הסכם קיבוצי      

במשא ומתן לקראת חידוש ההסכמים הקיבוצים העתידיים, ניתן יהיה, בהתאם לכללים ולעקרונות המפורטים במסמך "הצעת המגשרים" המצורף כנספח א' להסכם זה (להלן: "הצעת המגשרים") להעביר נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים, אשר לגביהם לא הגיעו הצדדים להסכמה, להכרעה במנגנון בוררות, כהגדרתו בהצעת המגשרים (דגם א')".

הצעת המגשרים  אשר מתוקף הוראתו של סעיף 4 להסכם הבוררות הינה חלק בלתי נפרד הימנו, הינה במהותה ולפי כותרתה "מודל חדשני של ניהול מו"מ ובוררות לצורך חידוש הסכם". לפי שנקבע בהצעה זו, היוזמה להליך בוררות יכול ותבוא "לאחר מיצוי שלב המו"מ הישיר לחידוש ההסכם הקיבוצי";  המודל להרכב הבוררים מעלה אפשרות למינוי חמישה בוררים - שלושה מהם ניטראליים, שייבחרו בהסכמת הצדדים ושניים בוררי צד: הממונה על השכר ויו"ר הר"י; נקבעו הקריטריונים בהם יתחשבו הבוררים בקבלת החלטותיהם, וכן הגבלת זמן למתן הפסק, שלא תעלה על שלושה חודשים. אשר ל נושאים בהם תעסוק הבוררות, שהם עיקר ענייננו בהליך זה, נקבע כך בהצעת המגשרים:

"    הבוררות תעסוק בחידוש ההסכמים הקיבוציים ברמה הארצית בין הר"י לבין המעסיקות, ובמסגרת זאת ניתן יהיה להביא לבוררות נושאים כלכליים, קרי נושאים של יצירה או שינוי זכויות וחובות בעניינים שהם נושאים להסכם קיבוצי, לפי המוגדר בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים. במקרה של מחלוקת, בית הדין יפסוק אם הנושא הוא בר-בוררות.   נושאים אחרים (משפטיים או מעורבים משפטיים - כלכלים) יובאו לבוררות בהסכמה הדדית. למען הסר ספק, נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון או עניינים הנובעים מהן, לא יובאו לבוררות" (הדגשה אינה במקור - נ.א.)    

ההליכים בבית הדין הארצי לעבודה

3.    המגעים שניהלו הצדדים על בסיס ההסכמות וההתחייבויות בהסכם הבוררות בנוגע להליכי הבוררות והנושאים אשר יידונו בה, לא עלו יפה. בחודש מרץ 2004 הובאה המחלוקת בפני בית דין זה ובמסגרת הדיון בה, קיבלו  הצדדים את הצעת בית הדין לפיה ינהלו משא-ומתן, ובהעדר הסכם יגישו להכרעתו "כתבי טענות לעניין היות נושאי המשא-ומתן בני בוררות". בסופו של יום ומשלא צלחו מהלכי המשא-ומתן נדרש בית דין זה לדיון ולהכרעה בנושאים הניתנים להעברה לבוררות. זאת, על בסיס המוסכם בסעיף 4 להסכם הבוררות והצעת המגשרים המהווה חלק בלתי נפרד הימנו. בפסק דין בס"ק 9/03 מיום  5.9.2005 מפי הנשיא אדלר, נקבעו הנושאים שהם בני בוררות ואשר "יועברו לבוררות בה יוכרעו המחלוקות בין הצדדים בנוגע להסכם הקיבוצי החדש בין הצדדים". זאת, במובחן מן הנושאים שאינם בני בוררות בהליך הבוררות שבין הצדדים.

בכך לא תמו ההתדיינות, והצדדים חזרו וביקשו התערבותו של בית הדין בעניינים שבהתנהלות הבוררות ומינוי הבוררים. ב החלטה מיום 7.8.2005 במסגרתה נקבעו שלושת הבוררים הניטרליים, חזר בית דין זה והתייחס לסוגיית נושאי הבוררות וכך קבע:

     " בפסק הדין נקבעו הנושאים אשר הועברו לבוררות. בעלי הדין יגישו עמדותיהם לבוררים בהתייחס לכל נושא. ככל שמתעוררת מחלוקת לגבי נושאי הבוררות יפרשו הבוררים את פסק הדין על פי שיקול דעתם וכמקובל בהליך בוררות".

בהסתמך על הסכם הבוררות, הצעת המגשרים ופסיקתו של בית דין זה בס"ק 9/03 ובהחלטתו מיום 7.8.05 החלה התנהלותו של הליך הבוררות בין הצדדים.