בטלות הסכם גירושין שנערך כשאחד הצדדים מוטעה לגבי היקף הזכויות הרכושיות

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי הרבני האזורי בפתח תקווה שניתן ביום כ"ד באלול התש"ף (13.9.2020) ואשר נתן תוקף להסכם הגירושין שנערך בין הצדדים ביום כ"א באלול התש"ף (10.9.2020):

א.       הצדדים יתגרשו זה מזה בגט פיטורין כהסכמתם. ביצוע הגט יהיה לאחר הודעתם על הפרדת המגורים בעזיבת הבעל את דירת הצדדים.

ב.       בית הדין מאשר את הסכם הגירושין מיום כ"א באלול התש"ף (10.9.2020) המכיל שני עמודים ועשרים ושישה סעיפים, המצורף לתיק, ובית הדין נותן לו תוקף של פסק דין.

ג.       מעבר לאמור אין לצדדים תביעות נוספות זה על זה לרבות מחילת האשה על הכתובה.

ד.       פסק דין זה ניתן בדיין יחיד בהסכמת הצדדים לפי תקנות הדיינים, התש"ן – 1990, סעיף 1(1)(ב).

כמו כן הוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ז בתשרי התשפ"א (15.10.2020) לדחות את בקשת המערערת שלא לאשר את הסכם הגירושין: "בית הדין דוחה את בקשת האישה ועליה להישמע להסכם ולהתייצב לסידור הגט כפי שנקבע."

רקע

הצדדים נישאו בתאריך כ"ט בניסן התשנ"ט (15.4.99), נשואים כעשרים ואחת שנה. לצדדים שני ילדים: בן בגיר, חייל, ובת כבת שש־עשרה.

לדיון שנערך בבית הדין האזורי בתאריך יום חמישי כ"א באלול התש"ף (10.9.2020) בעניין תביעת הגירושין והרכוש שהגיש המשיב הופיעו הצדדים ובאי כוחם. טרם הדיון בתביעה, ניהל בית הדין משא־ומתן וגישור מחוץ לפרוטוקול בין הצדדים, משא־ומתן שנערך שעות מספר ושבסיומו הגיעו הצדדים להסכם גירושין כולל. בית הדין האזורי עבר עם הצדדים על ההסכם, ואף 'קיבל קניין' כדין על ההסכם.

המעיין בהסכם יווכח שאכן הצדדים ובאי כוחם עברו על ההסכם קודם חתימתם שכן נעשו תיקונים והצדדים אף הוסיפו בחתימתם את ההסכמה להרחבת חיוב מזונות הבת לחמש מאות ש''ח אף בתקופת השירות בצה"ל.

בתאריך כ"ד באלול התש"ף (13.9.2020) ניתנה החלטה הנותנת תוקף של פסק דין להסכם וזאת בשעה 9:29 בבוקר, שלושה ימים אחר גיבוש ההסכם. (אך על הסכם הגרושין ישנה חתימה של הדיין הנותנת לו תוקף, וייתכן שניתן לו תוקף מייד לאחר חתימת הצדדים).

עוד באותו יום, בתאריך כ"ד באלול התש"ף (13.9.2020), הגישה המערערת לבית הדין "בקשה בהולה בעניין הסכם הגירושין שנחתם ביום 10.9.2020" ובה "בקשה דחופה מבית הדין הנכבד שלא לאשר את הסכם הגרושין", לדברי המערערת:

הסכם הגירושין נחתם לאחר לחץ אדיר שהופעל על הנתבעת, הן על ידי בא כוח התובע והן על ידי בית הדין הנכבד אשר שידל את הנתבעת לא לקחת אקטואר, והחשש מהימשכות ההליכים עקב הקורונה, כאשר באת כוח הנתבעת פשוט מתרשלת ומפקירה את הנתבעת. אין מילים אחרות לתאר זאת.

שעת הגשת בקשתה של האישה אינה ידועה אך אין ספק שהוגשה מוקדם בבוקר (מאחר שניתנה החלטה לתגובת הצד השני שנחתמה כבר בשעה 11:26 בבוקר, וכידוע לאחר הגשת הבקשה הבקשה נסרקת ואח"כ מועברת להרכב. כך אין ספק שהבקשה הוגשה ברגע הראשון שיכולה הייתה המערערת להגישה). ההסכם נחתם ביום חמישי (כ"א באלול – 10.9) אחרי השעה 15:00 והבקשה הוגשה ביום ראשון (כ"ד באלול – 24.9) מוקדם בבוקר. (בית הדין מציין זאת לאור סעיף 20 לחוק החוזים ראה להלן.)

בית הדין העביר את בקשת האישה לתגובת הצד השני. תגובת האיש, המשיב, התקבלה בתאריך כ"ג בתשרי התשפ"א (11.10.2020), בית הדין קמא נתן החלטה מפורטת בתאריך כ"ז בתשרי התשפ"א (15.10.2020), בעניין, ומסקנתו: "בית הדין דוחה את בקשת האישה ועליה להישמע להסכם ולהתייצב לסידור הגט כפי שנקבע." למעשה החלטה זו היא מושא הערעור.

לטענת בא כוח המערערת בית הדין לא היה מוסמך לדון במותב יחיד אלא בשלושה, וההסכמה לדון בדן יחיד שאליה ציין בית הדין ציין בפסק דינו – אין ידוע מהיכן היא באה, מכיוון שההסכמה שלדברי בית הדין קמא ניתנה לא מצוינת בפרוטוקול. הסכמה שכזו אכן מקנה סמכות אך אי אפשר לקנות סמכות בקיצור דרך.

אין ספק שמשורת הדין הסכמה שכזו אמורה להירשם בפרוטוקול, וכן ראוי וצריך שייעשה לכתחילה. עם זאת מכיוון שהדיין מציין את הדברים בפסק דינו, נאמנים עלינו דבריו ואין ספק שאכן ניתנה הסכמה שכזו, אף שלא צוינה במפורש בפרוטוקול. מלבד זאת מכיוון שבסמכותו של דיין להבהיר ולהורות על תיקון פרוטוקול, להבהרה זו יש תוקף של תיקון פרוטוקול. עם זאת נעיר: מכיוון שמנהג בתי הדין לערוך דיון ראשוני בדן יחיד ובהסכמת בעלי הדין, ראוי שמכאן ולהבא הדברים יירשמו במפורש בפרוטוקול.

מלבד זאת יש לדחות את הטענה מכיוון שעל פי תקנות הדיון אישור הסכם יכול להיות נידון בדיין יחיד [אף ללא מתן הסכמה], הדברים נכונים גם עם הוא הרוח החיה בהגעה להסכם והוא המנהל את המשא ומתן.