בטלות המערכת ההסכמית בין חברת סונול ישראל בע"מ לנכה צה"ל מחמת אי חוקיות

א.  פתח דבר

1.      בתובענה זו עותרים התובעים לקבלת סעדים הצהרתיים בדבר בטלותם של מערכת הסכמית אשר מכוחה הוקמה והופעלה תחנת דלק במקרקעין, כהגדרתם להלן, במשך למעלה משני עשורים, ושל הסכם מאוחר יותר אשר נכרת בין הצדדים שעניינו העברת הפעלת תחנת הדלק מהתובעים לנתבעת. בנוסף, עותרים התובעים לקבלת סעדים כספיים בסכום כולל של 23,000,000 ש"ח.

ב.   העובדות הרלוונטיות

I . הצדדים להליך

2.      התובע מס' 1, מר יהושע בסט (להלן: " התובע 1") הינו נכה צה"ל, ובעל זכות חכירה ראשית במקרקעין הידועים כמגרש מס׳ 76 וכחלקה 79 בגוש 6481, הנמצאים באזור התעשייה באור- יהודה(להלן: ״ המקרקעין״ או " המגרש").

3.      התובעת 2, חברת סונול קרן אור יהודה בע"מ (להלן: " התובעת 2") הינה חברה פרטית אשר התובע טוען כי באמצעותה הוא ניהל תחנת דלק במקרקעין (התובע 1 והתובעת 2 יחד יכונו להלן, לשם הקיצור: " בסט").

4.      הנתבעת, חברת סונול ישראל בע"מ, הינה חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במכירה, הפצה ושיווק של מוצרי נפט, לרבות בנזין לכלי רכב ומכוניות, ובהפעלת תחנות דלק (להלן: " סונול").

II . ועדת צ׳חנובר

5.      בשנת 1965 החליטה מועצת מקרקעי ישראל להקצות קרקעות, בפטור ממכרז, לנכי צה"ל אשר הומלצו על-ידי אגף השיקום במשרד הביטחון (להלן: " אגף השיקום") וזאת - במסגרת הליכי שיקום של נכי צה"ל אלה.

6.      בשנת 1968 הוקמה ועדה בראשות היועץ המשפטי דאז למשרד הביטחון, מר יוסף צ'חנובר, לשם בחינת ההליכים הקשורים בהקצאת קרקעות לנכי צה"ל (להלן: " הועדה" או " ועדת צ׳חנובר").

7.      ביום 9.1.1972 פרסמה הועדה את מסקנותיה, ובגדרן ציינה כי נכים רבים נתקלים בבעיית מימון בהקמת תחנות דלק. לפיכך, הועדה המליצה, בין היתר, וכחלק מהניסיון להתגבר על בעיה זו, כי תחנות הדלק תוקמנה במימונן של חברות הדלק. לשם הבטחת זכויותיהן של חברות הדלק אשר נשאו במימון הנדרש לשם הקמת תחנות דלק כאמור, המליצה הועדה כי המקרקעין המיועדים להקמת תחנות דלק יוחכרו לנכה, וזה יחכירם, בחכירת משנה, לחברת הדלק אשר תקים את תחנת הדלק. בנוסף המליצה הועדה כי הסכמי החכירה וחכירת המשנה יהיו סטנדרטיים ויקבעו במתואם ע"י מינהל מקרקעי ישראל, אגף השיקום במשרד הביטחון, ונציגים של חברות הדלק (דו"ח הועדה הוגש כנספח 2 לתצהירה של עו"ד אורה פרום מטעם סונול, וראו שם, עמ' 9 - 10).

III . ההסכמים בין הצדדים

8.      ביום 14.11.1984 המליצה המחלקה לשיקום נכים במשרד הביטחון להחכיר לתובע 1 את המקרקעין.

9.      ביום 8.3.1985 נחתם בין התובע 1 לבין מינהל מקרקעי ישראל(להלן:״המינהל״)הסכם פיתוח (להלן: " הסכם הפיתוח"), בגדרו הוסכם, בין היתר, כי התובע 1 יהיה רשאי להשתמש במקרקעין, ולעשות את כל פעולות הפיתוח הדרושות לשם הקמת תחנת דלק ומתקני שירות על המקרקעין (סעיף 2 בהסכם הפיתוח). כן הוסכם כי ככל שהתובע יקיים את תנאי הסכם הפיתוח - יתקשר עימו המינהל בחוזה חכירה של המקרקעין לתקופה ארוכה (סעיף 3(א) בהסכם הפיתוח) (הסכם הפיתוח הוגש כנספח ב' לתצהירו של התובע 1).

10.  לשם הקמת תחנת הדלק התקשר התובע 1 בחודש מרץ 1985 במערכת הסכמית עם חברת סונול אשר כללה: הסכם התקשרות בסיסי (להלן: "ההסכם הבסיסי") , הסכם למינוי ספק לשם תפעול תחנת הדלק (קמעונאי) (להלן: " ההסכם הקמעונאי") ושטר חכירת משנה לטובת סונול (להלן: "שטר חכירת משנה") (שלושת המסמכים האלה יחד יכונו להלן, לשם הקיצור: " המערכת ההסכמית"). לפי מתווה התקשרות זה סונול התחייבה להקים על המקרקעין תחנת דלק ולציידה בציוד הנדרש, ואילו בסט נועד לשמש כמפעיל התחנה, וכקמעונאי לשיווק מוצרי סונול בתחנת הדלק שתוקם על המגרש (המערכת ההסכמית הוגשה כנספחים ג', ד' ו-ה' לתצהירו של התובע 1).

עיקר המחלוקת שבין הצדדים מתייחסת לנושאים הבאים שהוסדרו במסגרת המערכת ההסכמית:

10.1.   תניית בלעדיות: במסגרת המערכת ההסכמית התחייב בסט שלא למכור או לקנות או לשווק או לעסוק בתחנה שתוקם על המקרקעין (להלן: " התחנה" או " תחנת הדלק") במוצרים או בסחורות שלא נרכשו ישירות מסונול (סעיפים 10 ו-14.1 בהסכם הקמעונאי) (להלן: " תניית הבלעדיות").

10.2.   תניית הכתבת מחירים: במסגרת המערכת ההסכמית התחייב בסט לשלם לסונול כל סכום אשר זו תיקבע עבור המוצרים אותם היא תספק לתחנה (להלן: " תניית הכתבת המחירים"), ומנגד - סונול התחייבה שלא תפלה את בסט לרעה (סעיף 13 בהסכם הקמעונאי) (להלן: "תניית איסור ההפליה").

10.3.   מארג הזכויות בתחנה: בסט, בהיותו בעל זכות החכירה הראשית במקרקעין, במסגרת המערכת ההסכמית התחייב לרשום לטובת סונול חכירת משנה לגבי המקרקעין לתקופה זהה לתקופת חכירתו (49 שנים) (סעיף 2(ב) בהסכם הבסיסי וסעיף 3 בשטר חכירת המשנה). כן הוסכם, כי ככל שתוארך תקופת החכירה של בסט לגבי המקרקעין, אזי תוארך גם חכירת המשנה של סונול במקרקעין לתקופה זהה (סעיף 4 בשטר חכירת המשנה). בנוסף, הוסכם בין הצדדים כי בסט ישתמש בתחנת הדלק ובציוד שיותקן בה על ידי סונול כבר-רשות ו/או כבעל רישיון בלבד, מאת סונול, ולא תהיה לו כל זכות אחרת לגבי תחנת הדלק והציוד המותקן בה (סעיף 6 בהסכם הקמעונאי).