בג"ץ 1311/15 דיין ואח' נ' שר החינוך ואח', בג"ץ 1493/15 פורום קהלת נ' שר החינוך ואח'

השופטת א' חיות:

           העתירות דנן עניינן בשתי החלטות שקיבל ראש הממשלה כממלא מקומו של שר החינוך, הנוגעות למינוי הוועדות הממליצות על הענקת פרסי ישראל בתחומים שיפורטו להלן. בשל דחיפות העניין ניתן על-ידינו ביום 9.3.2015 פסק-דין הדוחה את העתירות בלא נימוקים. נימוקינו לדחיית העתירות מפורטים בפסק-הדין המשלים הניתן עתה.

1. מאז שנת 1953 ומדי שנה בשנה, בכל מוצאי יום העצמאות, מעניק שר החינוך את פרס ישראל בטקס ממלכתי חגיגי במעמד ראשי המדינה, לאזרחים ולמוסדות שגילו מצוינות מיוחדת והישגים בולטים וראויים להערכה בתחומי המדע, התרבות, האמנות והחברה. ההחלטה להעניק את פרסי ישראל התקבלה לראשונה על-ידי שר החינוך, פרופסור בן ציון דינור ז"ל, ביוני 1952 ולשם כך הותקן תקנון פרסי ישראל (להלן: תקנון הפרס או התקנון). התקנון תוקן מאז מספר פעמים ולאחרונה השנה - תשע"ה. בתקנון נקבעו התחומים שבהם מוענק הפרס והוא מתווה את דרכי הגשת המועמדות לפרס, את אופן מינוי הוועדות הממליצות על הזוכים בפרס (להלן: ועדות הפרס) ואת נהלי עבודתן.

2. אופן מינוי השופטים לוועדות הפרס מעוגן בהוראת סעיף י"ח לתקנון הפרס הקובעת כי "שר החינוך ימנה [...] את ועדות השופטים בכל אחד מהמקצועות והתחומים שבהם יוענק הפרס באותה שנה, תוך התייעצות עם מומחים בתחום". בהתאם להוראה זו מגישים בכל שנה הגורמים המקצועיים במשרד החינוך לשר המלצה באשר למועמדים לכהן כשופטים בוועדות הפרס. גם השנה, כמדי שנה, הגישו הגורמים המקצועיים במשרד החינוך לשר המלצה באשר למועמדים לכהן כשופטים בוועדות הפרס, אולם השר לא הספיק לאשרה משום שביום 2.12.2014 פיטר ראש הממשלה את שרי האוצר והמשפטים, ובעקבות כך התפטר, בין היתר, גם שר החינוך מתפקידו וימים ספורים לאחר מכן התפזרה הכנסת ה-19 ונקבע מועד חדש לבחירות לכנסת ה-20. בעקבות כך ובהתאם לסעיף 24(ב) לחוק יסוד: הממשלה, התמנה ראש הממשלה לשר החינוך במקום שר החינוך שהתפטר ועליו הוטלה מלאכת מינוי השופטים לוועדות הפרס. בהמשך הדברים תהא, אפוא, ההתייחסות אל ראש הממשלה שמילא את מקומו של שר החינוך כאל שר החינוך.

3. בתחילת חודש פברואר 2015, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20, ולאחר שהוגשה לו המלצה לעניין המועמדים לכהונה בוועדות הפרס, החליט שר החינוך שלא לאשר את מינוים של חלק מהמועמדים שהציעו הגורמים המקצועיים במשרד החינוך כשופטים בתחומי אמנות הקולנוע, הספרות והשירה עברית - יצירה ותרגום וחקר הספרות העברית והכללית. על פי החומר שהוצג בפנינו, החלטתו של שר החינוך עוררה סערה תקשורתית אשר במסגרתה נחשפו, בין היתר, שמותיהם של חלק מן המועמדים אותם נמנע שר החינוך מלאשר כשופטים. כמו כן פורסמו שמותיהם של שופטים נוספים ושל מועמדים לקבלת הפרס בתחומים האמורים וכן בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (להלן: התחומים נושא העתירות).

           ביום 11.2.2015 פרסם שר החינוך הודעה בפייסבוק בה נימק את החלטתו, ואלה עיקרי הדברים שנאמרו בה, כלשונם:

"הרכב הוועדה שבוחרת את הזוכים בפרס ישראל חייב להיות מאוזן ולשקף נאמנה את מגוון הזרמים, העמדות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית. ואולם במשך השנים מונו לוועדה הבוחרת יותר ויותר גורמים קיצוניים בעמדותיהם, ובהם גורמים אנטי ציוניים - למשל כאלה התומכים בסרבנות לשרת בצה״ל - ופחות מדי נציגים אותנטיים של חלקים נרחבים אחרים בעם. לעיתים קרובות מדי, נדמה היה שחברי הוועדה הקיצוניים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר. מי שלא מזוהה עם הקו שלהם, מי שלא שייך לקליקה שלהם, התקשה מאוד להשתלב בוועדת הפרס או לקבל את הפרס.

מצב זה, שבו קבוצה קטנה וסגורה בעלת עמדות קיצוניות מעבירה את המקל מיד ליד ושומרת על השליטה בבחירת מקבלי פרס ישראל, חייב להשתנות. כי פרס ישראל הוא של כל עם ישראל. הוא נכס לאומי שלנו. ופרס ישראל חייב לייצג את כל חלקי העם. נשים וגברים. אשכנזים וספרדים. דתיים וחילונים. יהודים ולא יהודים. ותיקים ועולים חדשים. ישראליות וישראלים ממגוון דיעות ועמדות המשקף את כל חלקי העם - ללא שום שיקול פוליטי וללא שום הטייה פוליטית לכאן או לכאן".