המוסד לביטוח לאומי נ' ד'

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.11.2017 אשר קבעה כי חלה החמרה במצבו הרפואי של המשיב ונכותו המשוקללת בגין ליקוי שמיעה וטנטון היא בשיעור של 24% מיום 18.5.2017.

העובדות

המשיב יליד שנת 1949.

ביום 2.6.1997 הגיש המשיב תביעה למערער להכיר בליקוי שמיעה וטנטון מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה, בגין עבודתו בתפקיד כימאי בחברת "צים".

המערער קיבל את התביעה והכיר בליקוי השמיעה והטנטון כפגיעה בעבודה.

ביום 25.4.1999 קבעה ועדה מדרג ראשון כי למשיב נכות בשיעור של 10% בגין טנטון לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות) וכן נכות בשיעור של 10% בגין ליקוי שמיעה לפי פריט ליקוי 72(1)(ד)(3) לתקנות. בנסיבות אלה נקבע כי נכותו המשוקללת של המשיב היא בשיעור של 19% החל מיום 9.5.1997.

בשנת 2004 סיים המשיב את עבודתו בתפקיד כימאי ופרש לגמלאות.