אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 30/07/2019 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
5502-03-18
08/07/2019
בפני השופטת הבכירה:
עידית איצקוביץ

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מלכיאל חדד
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רונית סגל
פסק דין
 

1.ביום 3.12.15 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ירידה בשמיעה וטינטון. ביום 2.3.17 דחה הנתבע את תביעת התובע בהתאם להוראות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). כנגד החלטה זו הגיש תובע את התביעה הנוכחית לבית הדין (ביום 4.3.18).

 

2.ביום 16.12.18 הודיע הנתבע כי ערך בחינה נוספת בענייו של התובע והחליט להכיר בתביעה בגין ירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה. לעניין הטינטון – דחיית התביעה עומדת בעינה בהתאם לסעיף 84א(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי, מאחר שלא נמצאו פניות חוזרות ונשנות של התובע לטיפול רפואי עקב הטינטון.

 

3.הוזמן התיק הרפואי של התובע משירותי בריאות כללית וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. לאחר שהוגשו סיכומי תשובה מטעם ב"כ התובע, התיק הועבר להכרעה.

 

4.ב"כ התובע מתאר את תלונות התובע לגבי הטינטון בתיק הרפואי כדלקמן:

  • 12.11.13 "ירידת שמיעה וטינטון בעיקר בשקט".

  • 21.9.14 בדיקת שמיעה במכון קולות "סיבת הפניה: ירידה בשמיעה דו"צ, טנטון דו"צ.

  • 12.1.15 "ירידת שמיעה וטינטון בעיקר בשקט".

  • 13.1.15 בדיקת שמיעה במכון הדים "טנטון דו"צ בעיקר בשעות הערב" .

  • 27.4.15 בדיקת שמיעה בקופ"ח כללית "טנטון באוזן ימין".

  • 10.8.16 "החמרה בטנטון ושמיעה".

  • 24.1.18 "טנטון מפריע יום ולילה".

     

    כמו-כן, מפנה ב"כ התובע לחוות הדעת של רופא המוסד מיום 16.2.17. אשר לשאלה אם קיימות פניות חוזרות ונשנות לרופא בגין הטינטון סימן הרופא "כן" (סעיף 2ג).

     

    5.המסגרת הנורמטיבית

     

    סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קובע:

     

    "(א)     אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

    (1)    המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן – רעש מזיק);

    (2)    כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

    (3)    הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

    (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

    (ב)   היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

    (ב)    רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

    (1)    כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

    (2)    הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

    (3)    הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

     

     

    גישתו של בית הדין בעניין פגיעה בתפקוד כתוצאה מהטינטון, והתלונות לגורם רפואי כפי שמתועדות במסמכים הרפואיים, הפכה לליבראלית יותר, כפי שנפסק בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי - גנאים פהד (27.6.12, להלן: "פסק דין גנאם"), עב"ל 27546-04-11 יובל מרדכי - המוסד לביטוח לאומי (21.11.12), עב"ל 51863-05-11 המוסד לביטוח לאומי - אריה סולומן (19.11.12).

     

     

    כך נאמר בפסק דין גנאם:

    "באשר לתנאי השלישי להכרה בטנטון כפגיעת עבודה, זה המוזכר בסעיף 84א(ב)(3), "שהפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית", כאן יש לשים אל לב לנקודות הבאות:

    א.     הטנטון התמידי מקשה על חיי היום יום. משום כך הנחת

    המחוקק הינה, כי הסובל מטנטון אמת יתלונן בפני רופאו על סבלו.

    לאור האמור יש לקבוע ככלל, כי עצם התלונה על טנטון מעידה על פגיעה בתפקוד, שהרי מדוע יפנה מבוטח לקבל מזור לליקוי אם אין הוא סובל מאותו ליקוי, והוא אינו מפריע לו ופוגע בתפקודו. לפיכך אין צורך שברשומות הרפואיות יינתן ביטוי מילולי ומפורש להפרעה בתפקוד.

    ב.     מהיות הטנטון תופעה מטרידה המקשה באופן מתמשך על חיי היום יום, הניח המחוקק, כי הסובל מאותה תופעה לא יסתפק בפניה חד פעמית לרופא, ומשום כך דרישתו באותו סעיף "לפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", כתנאי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה".

     

    6.       האם מתקיים בענייננו התנאי של "תלונות חוזרת ונשנות עקב הטנטון"

     

    בהתאם להוראות הדין והפסיקה שהוזכרו לעיל, יש לבחון את הפניות שנעשו טרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי (שהייתה ביום 3.12.15). לכן, שני הרישומים האחרונים שהוזכרו על ידי ב"כ התובע (מתאריכים 10.8.16 ו-24.1.18) אינם רלוונטיים כלל להכרעתנו.

    כך גם חוות הדעת של רופא המוסד, שמאמין שאכן קיים טינטון אצל התובע, אינה "פניה לטיפול רפואי שתועדה ברשומה רפואית", כפי שנדרש בחוק הביטוח הלאומי.

     

    נותרו אם כן חמישה רישומים, שהם שתי פניות עקב "טינטון בעיקר בשקט" מתאריכים 12.11.13 ו-12.1.15 ושלוש בדיקות (במכון "קולות" מיום 21.9.14 שבה מופיע "טנטון דו צדדי"; ממכון "הדים" מיום 13.1.15 – "טנטון דו צדדי בעיקר בשעות הערב" ומקופת חולים כללית מיום 27.4.15 - "טנטון אוזן ימין").

     

    ארבעה מתוך חמשת הרישומים מצביעים על טינטון דו צדדי, ורישום אחד על טינטון באוזן ימין.

     

    אשר להעדר דרישה של תלונה על טינטון דו צדדי, נפנה לפסק הדין של כב' השופטת אנגלברג-שהם בב"ל (ב"ש) 1736/06 גואטה ירון נ' המוסד לביטוח לאומי ( 21.2.07) שבו נאמר:

    "מקובלת עליי טענת ב"כ המערער, כי כאשר התכוון המחוקק לאבחן בשיעור הנכות, בין ליקוי באוזן אחת לבין ליקוי בשתי האוזניים הוא נקט בלשון ברורה ומפורשת (ראה לעניין זה: תקנה 72 (2) (א) ותקנה 72 (ד) (ג) ו- (ד)).

    הגם שפריט הליקוי קובע, כי יש צורך בחבלה אקוסטית עם רעש "באוזניים", לדידי אין נפקא מינה באם, מדובר בטנטון באוזן אחת או בשתי האוזניים וזאת מהטעמים הבאים:

    ראשית - לאור העובדה שמתקין התקנות מצא לנכון במקרים המתאימים להבחין במפורש בין חבלה באוזן אחת לבין חבלה בשתי האוזניים ובמקרה של טנטון לא עשה זאת, באופן מפורש וברור.

    שנית - אין נפקות האם מדובר בטנטון באוזן אחת או בשתי האוזניים, שכן כאשר הטנטון קבוע ומטריד באוזן אחת, אין כל הבדל באם אותו טנטון הוא בשתי האוזניים, שכן בשני המקרים מדובר ברעש מטריד ואין הבדל אם מקורו באוזן אחת או בשתי האוזניים".

    (ראו גם ב"ל (נצ) 1619-10 עדנאן ח'טיב נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.4.11)

     

    על כן, קיימות חמש תלונות על טינטון על ידי התובע בתקופה הרלוונטית להכרעה בתיק.

     

    אשר לטענת ב"כ הנתבע כי לא מדובר בתלונות על טינטון תמידי, מאחר שצוין (ברובן) – "בעיקר בשקט" או "בעיקר בשעות הערב", אנו מקבלים את פרשנותו של ב"כ התובע, שלפיה אם כתוב "בעיקר ב..." משמעות הדבר כי הטינטון קיים כל הזמן, אך נעשה יותר חזק ויותר מורגש בשעות של שקט/ערב.

     

    לכן, אנו סבורים כי מתקיימות הדרישות שבחוק הביטוח הלאומי כדי להכיר בטינטון שממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה.

     

    7.לסיכום

     

    לאור האמור לעיל, התביעה לדמי פגיעה בגין ירידה בשמיעה וטינטון מתקבלת.

     

    על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

     

    8.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו.

     

    ניתן היום,  ה' תמוז תשע"ט, (8 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    תמונה 3

     

     

     

     

    תמונה 2

     

    תמונה 4

    הגב' הלן הרמור

    נציגת ציבור עובדים

     

    עידית איצקוביץ, שופטת בכירה

    אב"ד

     

    גב' עליזה מעין

    נציגת ציבור מעסיקים

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ