1.התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בידיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
2.לאחר שמיעת הראיות הסכימו הצדדים למינוי מומחה על פי העובדות הבאות:
א.התובע יליד 1959, אזרח עובד צה"ל.
ב.התובע עובד בתפקיד עוזר רתך משנת 1982.
ג.במסגרת עבודתו התובע מבצע עבודות השחזה וריתוך ומשתמש בפטיש אוויר, פטיש רגיל וכלים רוטטים כאשר השימוש במכשירים אלה הם לסירוגין ובמשך כמחצית שעות העבודה נטו ביום במצטבר.
ד.במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע משימות ריתוך והחזה אותן הוא מבצע לאורך כל יום העבודה תוך אחיזה של ידית הרתכת בשתי הידיים כאשר מרפקיו באוויר. ידו הדומיננטית היא יד ימין.
ה.מצבו הרפואי של התובע כאמור בחומר הרפואי ובכלל זה התעודות הרפואיות שצורפו לכתב התביעה של ד"ר בן דוד מומחה לרופאה תעסוקתית מיום 2.5.18 וד"ר אבינועם גורדין מיום 14.8.15.
3.ביום 8.7.18 מיניתי את ד"ר דוד יפה מומחה לכירורגיה אורתופדית לחוות דעתו בעניינו של התובע ולענות על השאלות:
א. מהו ליקויו של התובע בכפות ידיו?
ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת
התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
4.ביום 23.7.2018 השיב ד"ר יפה דויד:
תשובה א': בתיק הרפואי אשר הועבר לעיוני עם תיעוד מתאריכים 7.3.1977 – 15.3.1995 אין כל אבחנה בגין בעיית ידיים מלבד אירוע חבלתי ביד שמאל בתאריך 6.3.1977 ולפיכך לא ניתן לקבוע כי מר ה. ה סובל מבעיה רפואית המערבת הידיים דו צדדי. במכתב רפואי מתאריך 2.8.2015 הערוך על ידי ד"ר בן דוד קטי, מומחית ברפואה תעסוקתית, ואישור רפואי הערוך על ידי ד"ר גורדין אבינועם, אורתופד מומחה, מתאריך 14.8.2015 מר ה.ה סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי וכן ממרפק טניס דו צדדי.
תשובה ב': על פי הספרות הרפואית כולל הספרים Greens Operative Hand Surgery (מהדורה רביעית), Medicolegal Reporting in Orthopaedic Trauma (מהדורה שלישית), עבודת הסקירה Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב-Ukster Medical Journal על ידי Somaiah Aroori ו-Roy AJ Spence, עבודת הסקירה Clinical Evaluation and Management of Work Related Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב-Amercan Journal of Industrial Medicine על ידי Robin Herbert, Fredric Gerr ו-Jonathan Dropkin וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף בטיחות נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005. הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה לעבודה המלווה בוויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכוח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפרסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצוע הפעילות הינה מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ – 30 שניות או כאשר מעל מ – 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או יישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת תעלה הקרפלית אולם יש המשייכים העבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.
על פי מאמר הסקירה Evaluation and Management Work Related Musculoskeletal Disorders of the Distal Upper Extremity אשר פורסם ב- merican journal of industrial Medicine 37 page 75-93 (2000 ) המקצועות שבהם חשופים למרפק טניס כולל קצבים, פועלי בנין, נגרים ומקצועות נוספים שלכולם אופי עבודה דומה, עבודה מאומצת רפיטאטיבית ותנוחה בגפה המביאים לעומס על הגידים המיישרים.
על פי התיאור העובדתי, התיק הרפואי התובע עבד כעוזר רתך משנת 1982 כאשר במסגרת עבודתו זו נדרש לשימוש בכלים רוטטים בריתוך וכן לאור כל יום העבודה נדרש באחיזת ידית הרתכת בשתי הידיים כאשר מרפקיו באוויר. על פי התיאור העובדתי ובהתבסס על המכתב הרפואי מתאריך 2.8.2015 הערוך על ידי ד"ר בן דוד קטי ואישור רפואי הערוך על ידי ד"ר גורדין אבינועם מתאריך 14.8.2015 ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת התעלה הקרפלית ומפרק טניס בידיים דו צדדי.
תשובה ג': ניתן לקבוע כי הליקוי נגרם במנגנון של מיקרוטאומה.
תשובה ד': להבנתי לעבודת התובע השפעה משמעותית מעל 20% על הממצא בידיים דו צדדי.
5.ביום 7.11.18 הוריתי למומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:
א.האם הייתה בפניך בדיקת ה – ENG מיום 27.5.15?
ב.מהן תוצאות בדיקת ה – ENG מיום 27.5.15 שהתובע ביצע?
ג.האם תסכים כי תוצאות אלו אינן מעידות על קיום מחלת ה – CTS דו צדדי?
ד.הסבר קביעתך כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין תסמונת התעלה
הקרפלית.
ה.בחוות דעתך כתבת כי "על פי התיאור העובדתי ובהתבסס על המכתב הרפואי מתאריך 2.8.2015 הערוך על ידי ד"ר בן דוד קטי ואישור רפואי הערוך על ידי ד"ר גורדין אבינועם מתאריך 14.8.2015 ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת התעלה הקרפלית ומפרק טניס בידיים דו צדדי".
ו.הסבר קביעתך כי לתובע יש מפרק טניס.
ז.על איזה מידע רפואי הסתמכת כאשר קבעת כי התובע סובל ממפרק טינס דו צדדי, ושיש קשר סיבתי בין הליקוי האמור לבין עבודת התובע?
ח.האם בחומר הרפואי, מלבד חוות דעתו של ד"ר גורדין, יש תיעוד שהתובע סובל ממפרק טניס? אם כן נא לציין את הרישומים הרפואיים המעידים על כך.
ט.מדוע בחרת לבסס את חוות דעתך על חוות דעתם הפרטיות של ד"ר גורדין ושל ד"ר בן דוד, ולא על בדיקה אובייקטיבית?
6.ביום 11.11.18 השיב המומחה:
תשובה א': לא ENG וכן לא EMG.
תשובה ב': התשובות לא עמדו בפני בעת עריכת חוות הדעת וכן לא בעת מענה לשאלות הבהרה אלה.
תשובה ג': ראה תשובה לשאלה א' ו – ב'
תשובה ד': כמצוין בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 23.7.2018 ציינתי מפורשות כי בתיק הרפואי אשר הועבר לעיוני עם תיעוד מתאריכים 7.3.1977 – 15.3.1995 אין כל אבחנה בגין בעיית ידיים מלבד אירוע חבלתי ביד שמאל בתאריך 6.3.1977 ולפיכך לא ניתן לקבוע כי מר ה.ה סובל מבעיה רפואית המערבת הידיים דו צדדי. במכתב רפואי מתאריך 2.8.2015 הערוך על ידי ד"ר בן דוד קטי, מומחית ברפואה תעסוקתית ואישור רפואי הערוך על ידי ד"ר גורדין אבינועם, אורתופד מומחה, מתאריך 14.8.2015 מר ה.ה סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי וכן ממפרק טניס דו צדדי. התבססתי עם האבחנה אשר נקבעה על ידי ד"ר גורדין אבינועם בהתבסס על בדיקתו הקלינית של התובע וממצאי הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית כמתועד בתעודה הרפואית הערוכה על ידו.
במידה ואנו מקבלים הבדיקה הקלינית והתיעוד כעולה מהתעודה הרפואית הערוכה על ידי ד"ר גורדין מתאריך 14.8.2015 אזי אופי עבודת התובע כעולה מהסעיף העובדתי כאשר במסגרת עבודתו זו נדרש לשימוש בכלים רוטטים בריתוך וכן לאורך כל יום העבודה נדרש באחיזת ידית הרתכת בשתי הידיים כאשר מרפקיו באוויר. על פי התיאור העובדתי ובהתבסס על המכתבים הרפואיים ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת התעלה הקרפלית.
תשובה ו': בדומה לתשובתי לשאלה ד' התבססתי עם האבחנה עם האבחנה אשר נקבעה על ידי ד"ר גורדין אבינועם בהתבסס על בדיקתו הקלינית של התובע כמתועד בתעודה הרפואית הערוכה על ידו.
תשובה ז': ראה תשובתי לשאלה ו' במידה ואנו מקבלים הבדיקה הקלינית והתיעוד כעולה מהתעודה הרפואית הערוכה על ידי ד"ר גורדין מתאריך 14.8.2015 אזי אופי עבודת התובע כעולה מהסעיף העובדתי כאשר עבודתו זו נדרש לשימוש בכלים רוטטים בריתוך וכן לאורך כל יום העבודה נדרש באחיזת ידית הרתכת בשתי הידיים כאשר מרפקיו באוויר. על פי התיאור העובדתי ובהתבסס על המכתבים הרפואיים ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת מרפק הטניס.
תשובה ח': כמצוין בחוות הדעת ובמענה לשאלה ד' ולשאלות הבהרה אלה, התשובה שלילית.
תשובה ט': כאשר בית הדין מוצא לנכון להעביר לעיוני חוזר רפואי ובמקרה דנן התעודות הרפואיות הערוכות על ידי ד"ר בן דוד קטי, מומחית ברפואה תעסוקתית ועל ידי ד"ר גורדין אבינועם, אורתופד מומחה, הנני יוצא מנקודת הנחה כי עליי להתייחס לחומר המצורף כאל תיעוד רפואי אמין ומחייב. הבהרתי מפורשות כי הנני מתבסס על תעודות רפואיות אלה בלבד לאור העדר כל תיעוד רפואי בתיק הרפואי.
7.ביום 17.2.19 נעתרתי לבקשת הנתבעת והוריתי על מינוי מומחה נוסף ומיניתי את ד"ר סוזנה הורוביץ כמומחית נוספת מטעם בית הדין. ד"ר הורוביץ התבקשה לענות על השאלות המפורטות בסעיף 3 לעיל.
8.ביום 28.3.19 השיבה המומחית:
1.מוניתי על ידי כב' כמומחית רפואית בתיק.
2.מעיון בתיק הרפואי עולה כי בדיקת EMG אחרונה בוצעה לפני מספר שנים והודגמה בה תסמונת תעלה קרפלית קלה בשתי הידיים.
3.בחוות הדעת אני מתבקשת להתייחס למצב עדכני של כפות הידיים ואין די בבדיקת EMG מלפני מספר שנים.
4.על כן אבקש להורות לתובע לבצע בדיקת EMG חוזרת ועדכנית לבירור תסמונת התעלה הקרפלית.
9.ביום 17.4.19 קבעתי שאין מקום להורות לתובע לבצע בדיקת EMG עדכנית. על המומחית לחוות את דעתה על בסיס החומר המצוי בתיק שהיה רלוונטי למועד קבלת ההחלטה עליה הוגשה התביעה.
10.ביום 28.5.19 השיבה המומחית:
בתיק הרפואי הסרוק שהועבר לעיוני, לא נמצא כל תיעוד שקשור למצב ידיו של התובע. בנסיבות אלה חוות דעתי נסמכת על השתקפות התיק הרפואי הרלוונטי לשנת 2015 במכתבה של ד"ר בן דוד מיום 2.8.15 ובאישור רפואי של ד"ר גורדין מיום 14.8.15 שהועברו אלי בעותק נייר שצורף להחלטת המינוי.
א.התובע סבל משנת 2015 מסימנים קלים של תסמונת התעלה הקרפלית CTS בשתי ידיו.
כמו כן נמצאה רגישות באפיקונדיל לטרלי של מרפק ימין ובאפיקונדיל מדיאלי במרפק שמאל ולא ניתן לשלול שהתובע סובל מאפיקונדיליטיס במרפקים. ד"ר בן דוד הפנתה את התובע לבדיקת US של המרפקים שהיה בכוחה לתמוך באבחנה זו, אך אין עדות כי בדיקה זו בוצעה ואין עדות שבוצעה בדיקת מיפוי עצמות. לכן לא אוכל לקבוע, שהתובע סבל בשנת 2015 גם מאפיקונדיליטיס במרפקים.
ב.היות והוכח, ששימוש בכלים רוטטים משך מספר שעות ביום במהלך שנים רבות יכול לגרום למחלת CTS ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% את קיומו של קשר סיבתי בין המחלה CTS ממנה סבל התובע בשנת 2015 לבין עבודתו. בהעדר עדות לקיומה של המחלה מלפני תחילת העבודה, אני סבורה שהקשר הסיבתי הוא של גרימה.
ראוי לציין כי המחלה CTS חולפת לעיתים קרובות מעצמה, ובהיעדר בדיקת EMG חוזרת ועדכנית לא ניתן לקבוע, אם התובע עדיין סובל כיום ממחלה זו.
ג.מהחלטת כב' בית הדין עולה כי במהלך העבודה מבצע התובע בשתי ידיו עבודות השחזה וריתוך הכרוכות בביצוען של פעולות ותנועות חוזרות ונשנות ובהן עבודות השחזה וריתוך הכרוכה בעבודה לסירוגין עם כלים רוטטים, פטיש אויר ופטיש במשך כמחצית שעות העבודה נטו ביום במצטבר ועבודה עם רתכת לאורך כל יום עבודה.
היות ושימוש בכלים רוטטים במשך מספר שעות ביום במהלך שנים רבות יכול לגרום למחלת CTS סביר שעבודות ההשחזה והריתוך באמצעות הכלים הרוטטים, פטיש אוויר ופטיש, הם שגרמו בשנת 2015 להופעת CTS. להערכתי, הפעולות עם כלי העבודה האמורים גרמו לתובע לנזקים זעירים בלתי הדירים בתעלות הקרפליות בשתי הידיים עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמו בשנת 2015 להופעת CTS בידיו של התובע.
אינני סבורה שהעבודה עם הרתכת לכשעצמה גרמה להופעת CTS או להחמרתה.
ד.לא מצאתי בתיק הרפואי של התובע שהועבר לעיוני, או בשני המכתבים הנ"ל של המומחים הרפואיים עדות לקיומה של מחלה אחרת, או של גורם סיכון אחר שיכולים היו לגרום להופעת CTS. להערכתי, השפעת עבודתו של התובע על הופעת CTS בשנת 2015 היא משמעותית וגבוהה מעל 20%.
11.ביום 25.7.19 הוריתי למומחית לענות על שאלות ההבהרה הבאות:
א.מהו החומר הרפואי שעמד בפנייך לצורך הקביעה לעניין מחלת ה-CTS? נא לפרט.
ב.מהי הספרות הרפואית עליה הסתמכת בקביעתך לעניין קיום המחלה אצל התובע הספציפי?
ג.מהי הספרות הרפואית עליה הסתמכת בקביעתך לעניין קיום הקשר הסיבתי בין העבודה של התובע הספציפי ומידת ההשפעה של העבודה על התפתחות המחלה כפי שפורטה בהחלטת בית הדין מיום 17.2.2019?
ד.תשומת ליבך מופנית לתוצאות ה-EMG מיום 27.5.2015 לפיה החביון המוטורי תקין (4.0) בשתי הידיים והחביון הסנסורי מוארך באורך מינימלי, 4.2 מול צפי של עד 4.0 או עד 3.5. כמו כן ד"ר גורדין בחוותדעתו
הפרטית שהועברה אליך רשם נתוני בדיקת EMG כלהלן: חביון מוטורי 4.0, סנסורי 3.3.
האם תסכימי כי תנאי לקיום המחלה הינו הערכים העולים על 4.4?
האם לאור זאת תסכימי כי ערכים שאובחנו אצל התובע כלל לא עונים לתנאי אבחון של מחלת ה-CTS?
האם לאור זאת ניתן להסכים כי בשנת 2015 התובע לא סבל ממחלת ה-CTS?
במידה והתגובות הינן שליליות, נא לנמק.
ה.בחוות דעתך קבעת כי עבודת ריתוך לא גורמת למחלת ה-CTS, נא עיונך בסעיף ג' לעובדות שנקבעו ע"י בית הדין לפיהן: התובע שהוא עוזר רתך מבצע עבודות השחזה וריתוך ומשתמש בפטיש אוויר, פטיש רגיל וכלים רוטטים כאשר השימוש בהם הינו לסירוגין ובמשך כמחצית שעות העבודה.
האם בהתחשב בכך שהריתוך אינו תורם למחלה, האם את עדיין סבורה כי אופן עבודתו של התובע והפעולות שנותרו כן יכלו לגרום להופעת הסימנים הקלים של המחלה להגדרתך? נא לנמק.
האם לדעתך הסימנים הכלים האלה מעידים על קיום המחלה? נא לנמק.
ו.תשומת ליבך מופנית לספרות הרפואית לעניין מחלת ה-CTS ולהלן:
RUIN – 2012. בסקירה סיסטמתית בדף הראשון ישנה רשימת הדרישות מהעבודה המהוות הגורם האפשרי ל-CTS.
האם לדעתך בהתחשב באמור לעיל מתמלאים במקרה של התובע התנאים האלה?
MIDDLETON – 2014, (מצורף) מציין כי רוב מקרי ה-CTS מקורם אידיואופטי (דהיינו ראשוני בפני עצמו ו/או לא ידוע) והעדות שהתעסוקה מהווה גורם ל-CTS היא עדות חלשה.
JENKINS ב-2012 (מצורף) רשם בעמ' 71 "לא יכולנו להדגים קשר של גרימה
בין העיסוק לבין הופעת ה-CTS".
CHAMAS – ב-2014 (מצורף), מציין בעמ' 433 כי תנועות ידניות חוזרות וחשיפה לוויברציה ולקור היו הגורמים הפחות חשובים (Least important) (מצורף).
LOZANO-CALDERON ב-2008 מציין על בסיס סקירה של 117 מאמרים קודמים כי הגורם החשוב בגרימת CTS הוא גנטי וסיכם: "הספרות
הרפואית איננה מספקת לקביעה כי גורמים סביבתיים תעסוקתיים תורמם ל-CTS" (מצורף) מצד שני, השכיחות באוכלוסייה של CTS לפני FERRY מ-1998 עשויה להגיע ל-18% (מצורף).
האם בהתחשב בעובדה כי משנת 1982 ועד ל-2015 כמשך 33 שנה אין כל רישום של בעיה בידיים, ולאור הספרות הרפואית שצוטטה יש לקבוע כי מקור למחלתו של התובע (אם קיימת בכלל) הינו גנטי (אידיופטי) ללא קשר לתנאי העבודה?
בהתחשב באותן עובדות, מה הבסיס לקביעתך למידת ההשפעה המשמעותית (יותר מ-20%) להופעת המחלה לאור הספרות הרפואית שצוטטה?
12.ביום 1.9.19 השיבה המומחית:
א.החומר הרפואי שעמד בפני הינו החומר שהתקבל מבית הדין, קרי, דיסק של התיק הרפואי של התובע, בדיקת EMG מיום 27.5.15, חוות דעת ד"ר בן דוד וחוות דעת של ד"ר גורדין.
ב.הסתמכתי על מכלול הספרות הרפואית המקובלת כמו גם על הניסיון הרפואי המצטבר. אציין כי המדובר במושכלות יסוד רפואיים בדבר תוצאות בדיקת EMG המצביעות על CTS במידה קלה.
ג.הסתמכתי על מכלול הספרות הרפואית הרלוונטית המקובלת למקרים דומים, כמו גם על הניסיון הרפואי המצטבר בעניין כמו המקרה של התובע הספציפי בתיק זה. אוסיף, כי עמד בפני גם נייר עמדה של המוסד לביטוח לאומי בו נרשם, כי עבודה בכלים רוטטים במשך למעלה משנה, מהווה אינדיקציה לקיום קשר סיבתי בין העבודה לבין הופעת CTS.
ד.בתוצאות בדיקת ENMG מיום 27.5.15 נרשם כי לתובע היה חביון סנסורי של 4.0 בשתי הידיים. לפי עותק מספרות Campbll שצורף על ידי הנתבעת לשאלות הבהרה נרשם, כי חביון סנסורי מעל 3.5 מהווה אינדיקציה סבירה לקיום תסמונת CTS. לתוצאה דומה הגיע ד"ר רוזנוב אשר פענח את הבדיקה.
ה.ענין זה נדון בהרחבה בסעיף ג' לחוות הדעת מיום 7.5.19 שהגשתי בתיק, ואני חוזרת על כל האמור שם.
ו.להערכתי, לו היה התובע סובל מהתסמונת על רקע גנטי (אידיופטי) ועובד בעבודה בכלים רוטטים, הוא היה מתחיל לסבול מתסמונת CTS כבר במהלך השנים הראשונות לעבודתו ולא אחרי 33 שנה של עבודה. וראה גם תשובה ג' לעיל.
13.התובע בסיכומיו ביקש להכיר בתביעה לאור חוות הדעת. ב"כ הנתבע ביקשה למנות מומחה נוסף מאחר שלטענתה המומחים ענו תשובות כלליות ולא מספקות ובכלל זה המומחית ענתה תשובה כללית לגבי הספרות עליה היא הסתמכה ולא נתנה תשובה מנומקת לגבי קיום CTS ולא התמודדה כראוי עם המאמרים שהוצגו לה בשאלות ההבהרה.
14.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חוות הדעת של המומחים היועצים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל. שני המומחים קבעו שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית ויש קשר סיבתי בין עבודתו לתסמונת. המומחים השיבו לשאלות ההבהרה. ד"ר יפה הפנה למכתבו של ד"ר גורדין ממנו עולה שהתובע סובל מתסמונת תעלה קרפלית דו צדדית. המומחה התייחס לאופי עבודתו ולתיקו הרפואי. המומחית כתבה שעל פי התיק הרפואי התובע סובל מסימנים קלים של התעלה הקרפלית בשתי ידיו ולאור העובדות שהוצגו לה ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודתו ואף קבעה המומחית שמדובר בגרימה. בתשובותיה לשאלות ההבהרה השיבה שהיא הסתמכה על ניסיונה הרפואי המצטבר, על ספרות רפואית ועל ממצאים של בדיקות ההדמיה. המומחית הבהירה שאם התובע היה סובל מתסמונת על רקע גנטי הוא היה מתחיל לסבול מהתסמונת כבר בשנים הראשונות לעבודתו ולא רק לאחר 33 שנים.
אשר לליקוי אפיקונדליטיס, המומחית קבעה שלא ניתן לקבוע שהתובע סבל בשנת 2015 מאפיקונדליטיס ועל כן אני קובע שהתובע הוכיח קשר סיבתי אך לתסמונת התעלה הקרפלית ולא לליקוי אפיקונדליטיס.
15.לא מצאתי מקום למינוי מומחה שלישי. בפניי יש שתי חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה. יש לייחס לחוות הדעת של המומחה-היועץ משקל מכריע ויש לסטות מהאמור בחוות הדעת רק כאשר יש הצדקה משפטית או עובדתית יוצאת דופן, מה שלא מתקיים בעניינינו. לאור האמור אני מאמץ אצת מסקנות חוות הדעת וקובע שיש קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית ממנה הוא סובל.
16. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה מיום 30.1.18.
17.הנתבע יישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 2,500 ₪ שעליו לשלם בתוך 45 יום .
18.זכות ערעור כדין.
ניתן היום, י"ז טבת תש"פ, (14 ינואר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
