ב/XXX סמל ע' ז' נ' התובע הצבאי הראשי

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הדרום שניתן בתיק דרום 358/16 (סא"ל מאיה גולדשמידט – אב"ד; סא"ל מאיר ויגיסר – שופט; רס"ן רמי ספיר – שופט) ביום 25.7.2017. ערעור ההגנה (הכרעת הדין) נדחה. ערעור ההגנה (חומרת העונש) התקבל.

רקע    

1. ביום 4.5.2016, התגלה במקום אחסון הנשק ("הבונקר") של יחידת "רימון", במחנה "שדה תימן", מחסור ב-77 רימוני רסס, 13 טילי "לאו" וטיל "מטאדור" אחד. אמצעי הלחימה החסרים, הוערכו בשווי כולל של 190,985 ש"ח, לערך. לאחר חקירה משותפת של מצ"ח ומשטרת ישראל, הועמדו לדין המערער, סמל ע' ז', ומפקדו, סרן שאדי בשיר, בשני כתבי אישום נפרדים. אביו של המערער, מ.ז., הועמד אף הוא לדין בגין חלקו בפרשה, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
2. בכתב האישום יוחסו למערער עבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; התפרצות לבניין, שאינו מקום מגורים או תפילה, לפי סעיפים 405, 407(א) ו-29(ב) לחוק העונשין; סחר בנשק, לפי סעיפים 144(ב2) ו-29(ב) לחוק העונשין; שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, לפי סעיף 79(א) לחוק השיפוט הצבאי ו-סעיף 29(ב) לחוק העונשין והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
3. המערער כפר בכל פרטי האישום, ולאחר שמיעת ראיות, הורשע בכל העבירות שיוחסו לו. בהמשך, לאחר הצגת הראיות לעונש ושמיעת טיעוני הצדדים, הושתו עליו 150 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 15,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי.
4. המערער לא השלים עם פסק הדין בעניינו וערער כנגד הרשעתו כאמור, ולחלופין, כנגד חומרת עונש המאסר בפועל. נדון, אפוא, בערעורים כסדרם.

הערעור על הכרעת הדין

כתב האישום

5. על-פי כתב האישום, סרן בשיר שימש כמפקד פלגת טירונים שאבטחה את בסיס שדה תימן במהלך שלושה שבועות: החל מיום 27.3.2016 ועד ליום 2.4.2016, מיום 10.4.2016 ועד ליום 17.4.2016, וכן מיום 24.4.2016 ועד ליום 1.5.2016. המערער שימש כנהגו של סרן בשיר, בשירות קבע.

נטען, כי בתקופה שבין יום ה-27.3.2016 ועד ליום ה-29.4.2016, בצוותא עם אביו של המערער, קשרו השניים קשר להוציא אמצעי לחימה מתוך הבסיס ולמכרם תמורת כסף.

6. על-פי כתב האישום, המבנה שבו נמצא הבונקר היה נעול ומאובטח, בין השאר, באמצעות עמדת שמירה מאוישת, במשך כל שעות היממה וכן באמצעות סיור אבטחה רכוב, מידי יום. הבונקר שבו אוחסנו אמצעי הלחימה, נסגר באמצעות דלת הזזה, שמנעולה היה מחובר לשרשרת מתכת. נטען, כי המערער ומפקדו פעלו להסיט את החייל השומר, רב"ט מזאריב, מעמדת השמירה, באמצעות הוראה שניתנה בעניין זה לסג"ם אלאסלע, האחראי על השמירות בבסיס, ולהסיעו למגורי החיילים, בכלי רכב צבאי ששימש את סרן בשיר. לאחר מכן, הגיעו השניים לבונקר, שברו את החוליות של שרשרת הנעילה, נטלו ארגזי מתכת ("ברוסים"), שהכילו את אמצעי הלחימה, העמיסו אותם לרכבו הצבאי של סרן בשיר, מסוג "סיטרואן ברלינגו" וכיסו אותם בבגדים.

בהמשך, כנטען, יצאו משער הבסיס לכיוון תחנת הדלק, הממוקמת בצומת "בית קמה". במקום המתינו להם אביו של המערער, מ.ז., ואזרחים נוספים. לאחר שהגיעו לתחנת הדלק, הועברו אמצעי הלחימה לכלי הרכב האזרחיים של מ.ז. וחבריו.

ההליך בבית הדין קמא ועיקרי חומר הראיות

7. ההגנה לא חלקה על כי הוצאו אמצעי לחימה מן הבסיס, עובר ליום 4.5.2016, אך כפרה במעורבותו של המערער בפרשה. המערער הכחיש כל קשר לגניבת אמצעי הלחימה ולהעברתם לגורמים אזרחיים.
   • גרסתו של סרן בשיר