פתח דבר
עניינו של פסק הדין שלפנינו נסוב, למעשה, סביב פרשנות תוצאתו של פסק דין שיצא תחת ידיו של בית משפט זה.
באשר לפרשנות פסק דין כבר נקבע ע"י בית המשפט העליון לאמור: "פרשנות זו (של פסק דין – פ.ג.כ) נעשית על פי אותן אמות מידה וכללים לפיהם מתפרשים 'טקסטים' משפטיים אחרים. פסק דין הוא 'טקסט' ויש לפרשו על פי כללי הפרשנות הרגילים לפירושם של טקסים משפטיים... יש לפרש פסק דין בהתחשב בלשונו ובתכליתו. על תכלית פסק הדין יש ללמוד, בראש ובראשונה, מלשונו וכן ממקורות חיצוניים, כגון ההיסטוריה של ההלכה השיפוטית, המבנה הנורמטיבי הכללי ועקרונות היסוד של השיטה" (בג"ץ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(5)1, 7).
בענייננו מעשה שהיה כך היה – התובעת והנתבע 1 נישאו זה לזו לפני כ-52 שנה, הקימו משפחה והביאו לעולם שישה ילדים. כוכבו של הנתבע 1 דרך ובזכות כישוריו ואישיותו, כשהתובעת משמשת עזר כנגדו, עלה בידו לצבור הון ונכסים רבים, לנהל עסקיו ביד רמה ולהקים אשכול חברות מצליח.
לדאבון הלב, איבד הוא לימים כשרותו המשפטית, ופרצו סכסוכים מרים בין בני משפחתו – רעייתו וילדיו סביב ניהול רכושו.
אף כי נישואי התובעת והנתבע 1 עומדים על תילם, פנתה היא בקיץ 2017 לבית משפט זה בתביעה רכושית על מנת שתוכרנה זכויותיה ברכוש הרב שנצבר ונרשם על שמו במהלך שנות הנישואין.
לפני כשנה ומחצה ניתן פסק הדין בתביעתה ובמסגרת ההליך שבכותרת עותרת היא, למעשה, כי בית המשפט יידרש שוב לזכויותיה באשכול החברות ויורה על העברת מחצית ממניות הנתבע 1 על שמה.
עניין לנו, אפוא, בשתי שאלות עיקריות: במישור הפרוצדורלי – היש מקום לדון בתובענה נוכח ההתדיינות הקודמת ותוצאות פסק הדין שניתן בסופה, ובמישור המהותי – מהו טיבה של זכות הצומחת לבן זוג מכוח חזקת השיתוף – האם היא זכות קניינית או שמא אחרת, כגון מעין קניינית, זכות נהנה עפ"י דיני הנאמנות, זכות אחרת/מיוחדת וכיו"ב.
בכך יעסוק, אפוא, פסק הדין שלפנינו.
רקע כללי
|