א. נ' מדינת ישראל

1.לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה - (כב׳ השופטת אורית קנטור - ס. נ.), אשר ניתן בת״פ (של׳ ח׳) 7383-03-15 ביום 11.1.17, ושבגדרו הורשע המערער בעבירה של הברחת טובין , עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח משולב], 1957- (להלן - ״הפקודה״), עבירה של החזקת טובין מוברחים מבלי להוכיח שיש לו הצדק להחזיקם - עבירה לפי סעיף 211(א)(2) לפקודה, וכפועל יוצא מכך יוחסו לו שתי עבירות נוספות האחת: החזקת טובין טעוני תשלום מס מבלי לשלם מס החל עליהם ללא סיבה מוצדקת - עבירה לפי סעיף 22(א)(3) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב - 1952 - (להלן - ״החוק״), והשנייה: עבירה של עשיית מעשה להתחמק מתשלום מס קניה - עבירה לפי סעיף 22(א)(5) לחוק.

2.בישיבת 10.7.16, הודה המערער בעובדות כתב האישום כפי שיפורטו להלן, הורשע בעבירות הנ״ל וביקש להפנותו לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר של קצין מבחן. המשיבה התנגדה להפניית המערער לשירות המבחן ולחילופין ביקשה שהתסקיר לא יחייב אותה.

בית משפט קמא קיבל את בקשת הסנגור והפנה את הנאשם לשירות המבחן תוך שהוא מנחה אותו לבחון סוגיית אי הרשעתו בדין.

3.מעובדות כתב האישום עולה כי המערער שימש כמאבטח בחברת מעגלי אבטחה, על אונית נוסעים - [(רויאל איריס), להלן - ״האנייה״)], כשביום 18.7.14 נכנס רכב למתחם הסטרילי של האוניה וחנה מולה על הרציף. מהרכב יצא אדם נוסף - (להלן - ״האחר״), שנכנס לאוניה וכעבור מספר דקות יצא ממנה כשהוא נושא תיק שחור על גלגלים - (להלן - ״המזוודה״), האחר פנה לרכב והניח את המזוודה בתא המטען. בהמשך המערער והאחר שבו לאוניה ויצאו ממנה כשהם נושאים חפצים נוספים. המערער הניח אותם חפצים על הכיסא האחורי ואילו האחר הניח אותם חפצים בתא המטען של הרכב.

לאחר מכן, התיישב האחר במושב הנהג והמערער במושב שליד הנהג והחלו בנסיעה לכיוון היציאה מהנמל. בסמוך לשער היציאה מס׳ 10, עוכב הרכב וצוות יס״מ ערך חיפוש ברכב ומצאו את המזוודה וכן 52 פקטים של סיגריות שכוללים 30 פקטים מסוג פרלמנט, 10 פקטים מסוג אל-אם, 9 פקטים מסוג מרלבורו ו - 3 פקטים מסוג ווינסטון - (להלן - ״״הטובין״), מבלי ששולמו מיסי הייבוא כמתחייב על פי דין ושהסתכמו בסך של 10,240 ש״ח.

במעשיו המתוארים לעיל פעל המערער בכוונה להבריח טובין בתחכום רב, תוך ניצול מעמדו והאמון שניתן בו - כאיש צוות ביטחון באוניה, כשהוא פועל בכחש ומרמה, בין במישרין ובין בעקיפין, מתוך בצע כסף ובכוונה להונות את אוצר המדינה ולהתחמק מתשלום מס אמת, ללא כל סיבה מוצדקת.

זאת ועוד, המערער החזיק בטובין מוברחים מבלי שהוכיח שיש לו הצדק סביר להחזיקם מתוך כוונה להונות את אוצר המדינה, בדרך של התחמקות מתשלום מיסי ייבוא שהיו חלים עליו, לו הצהיר על הטובין לרשויות המס.

4.המערער כאמור, הורשע על פי הודאתו והופנה לשירות המבחן אשר ערך את תסקירו ביום 7.12.16 ובו הביא את הרקע האישי והמשפחתי של המערער. המדובר ביליד ישראל, בן 31 שנים, אשר סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית, גויס לשירות בטחון בגיל המתאים ושירת כלוחם מג״ב. לאחר שחרורו משירות ביטחון הוא עבד בעבודות מזדמנות ובהמשך החל לעבוד כמאבטח אוניות בחו״ל. בשלב מסוים חזר ארצה ועבד בעבודות מזדמנות עד ששב לעבוד כמאבטח אוניות בחברות שונות.

5.המערער מסר לשירות המבחן כי הוא עובד כיום בתחום המזון - הציג מסמכים, ולומד בבית ספר לשייט לקראת קבלת רישיון משיט - בפנינו פירט המערער עוד ומסר כי הוא לומד יומיים - פעמיים בשבוע שיעורים תיאורטיים ופעם אחת נוספת הוא לומד בשיעור מעשי.