מדינת ישראל נ' אולטים עסקים בע"מ ואח'

שלושת הנאשמים הורשעו לפניי, על-יסוד הודיית נאשם 3 (להלן – הנאשם), בעבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי הוראות סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה). הרשעת הנאשם היתה גם מתוקף אחריות מנהלים, דהיינו: גם לפי הוראות סעיף 224א לפקודה.

כאמור בחלק הכללי לכתב האישום, בתקופה הרלוואנטית לו היו נאשמות 1 ו-2 חברות פרטיות, שעסקו בהפעלת בר מסעדה, והנאשם היה מנהלן הפעיל. מתוקף כך, ובהתאם להוראות הדין, היו נאשמים 1 ו-3 חייבים להגיש דו"ח בצירוף מאזן ודו"ח רווח והפסד, מאושרים על-ידי רו"ח, על הכנסותיה של נאשמת 1 בתקופה הרלוואנטית, ונאשמים 2 ו-3 היו חייבים להגיש דו"ח בצירוף מאזן ודו"ח רווח והפסד, מאושרים על-ידי רו"ח, על הכנסותיה של נאשמת 2 בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום.

האישום הראשון עד השלישי (נאשמים 1 ו-3) – עניינם באי-הגשת דוחות במועד על הכנסותיה של נאשמת 1 לשנות המס 2007, 2008 ו-2009; בהתאמה. הנאשמים באישומים אלה הואשמו לכן בשלוש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מספקת, לפי הוראות סעיף 216(4) לפקודה, כאשר הנאשם הואשם גם מתוקף אחריות מנהלים, לפי הוראות סעיף 224א לפקודה.

האישום הרביעי עד השביעי (נאשמים 2 ו-3) – עניינם באי-הגשת דוחות במועד על הכנסותיה של נאשמת 2 לשנות המס 2007, 2008, 2009 ו-2010; בהתאמה. הנאשמים באישומים אלה הואשמו לכן בארבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מספקת, לפי הוראות סעיף 216(4) לפקודה, כאשר הנאשם הואשם גם מתוקף אחריות מנהלים, לפי הוראות סעיף 224א לפקודה.

ב.השתלשלות ההליכים המשפטיים בתיק:

כתב האישום בתיק זה הוגש עוד בשנת 2012 והדיונים בו החלו לפני מותב אחר (כבוד השופטת ד' שריזלי). מתחילת הדרך עתר הנאשם לדחיות חוזרות ונשנות על מנת לאפשר לו להגיע להסכמות עם פקיד השומה על הגשת הדוחות הנדרשים ולהסיר את מחדליו. בית המשפט נעתר לבקשות אלה של הנאשם, שבשלב מסוים העלה גם טענה להיעדר יכולת כספית בשל הליך פשיטת רגל ועל כן ייצוגו, הפרטי עד אז, הוחלף בייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 ואילך).

לאחר חילופי הייצוג עתרה ההגנה לדחיות נוספות, תוך שציינה שהנאשמים מודים במיוחס להם אך מבקשים להסדיר את ענייניהם מול הרשויות. כתב האישום הוקרא לנאשמים, על-ידי כבוד השופטת שריזלי, והם הודו במיוחס להם. עם זאת, הכרעת הדין לא ניתנה על אתר, וזאת על מנת לאפשר לנאשמים למצות את מגעיהם מול המאשימה (בפרוטוקול, עמ' 10).

בשלב מסוים, כבר לאחר העברת התיק לפניי, ניתק הנאשם כל קשר עם בא-כוחו (מהסניגוריה הציבורית). צו הבאה שהוצא נגדו לא בוצע, ובסופו של דבר הסתבר כי הנאשם יצא לחו"ל. לאחר מכן הוחלף הייצוג פעם נוספת, כאשר הסניגור הנוכחי החליף את הסניגור הציבורי. בשלב זה נטען לפניי כי הנאשם מצוי במצב רפואי קשה ומאושפז בחו"ל, במולדובה. בנסיבות אלה – ובהעדר אפשרות להביא את הנאשם להמשך משפטו – הוריתי על התליית ההליכים המשפטיים בתיק תוך הוצאת צו מעצר נגד הנאשם (בפרוטוקול, עמ' 26).

לאחר שובו של הנאשם ארצה הוריתי על חידוש ההליכים המשפטיים (צו המעצר בוטל, בהסכמת המאשימה, לאחר שהנאשם הציג מסמכים רפואיים ממולדובה). בישיבת בית המשפט שנערכה לאחר מכן עתר ב"כ הנאשמים לדחייה נוספת, למיצוי המגעים עם המאשימה – על מנת להגיע לתוצאה של סיום התיק ללא הרשעה – תוך שהדגיש כי אי-הגשת הדוחות במועד נבעה מתנאי אילוץ. ב"כ הנאשמים טען, בהקשר זה, כי עקב בעיה במישור הסכם השכירות של הנכס, בו נוהל עסקו של הנאשם, נמנעה מהנאשם גישה לעסקו ולמשרדיו ועל כן לא היתה לו אפשרות טכנית להגיש את דוחותיו במועד. נוכח העובדה שבשלב זה כבר הסיר הנאשם את מחדליו לא התנגדה ב"כ המאשימה לבקשה זו.