קונוביץ בוחניק ואח' נ' ישר עיצובי בטון בע"מ ואח'

תביעה בגין ליקויי בניה בעבודות יציקת בטון מוחלק שביצעה הנתבעת בבית התובעים.

רקע

1. הנתבעת 1 הינה חברה לביצוע עבודות יציקת בטון מוחלק (להלן: החברה) אשר התקשרה עם התובעים (להלן: שלומית וקובי) בהסכם פאושלי לביצוע עבודות ריצוף בבית התובעים שבמושב צפריה (להלן: הנכס). הנתבעים 2-3 (להלן: רביב ומוחמד בהתאמה) הם בעלי המניות והמנהלים בחברה.

    

2. עפ"י ההסכם, בתמורה לסך של 194,000 ₪ התחייבה החברה לבצע עבודות ריצוף פנים וחוץ בנכס. עוד הוסכם כי תמורת תשלום נוסף ובהתאם לדרישת התובעים, החברה תבצע עבודות נוספות של ביטון ספי החלונות. סה"כ שילמו התובעים לחברה כ- 240,000 ₪.

    

3. לאחר שהושלמו העבודות, פנה התובע לנתבעים בטענה כי הופיעו כתמים ופטריות על הריצוף מחוץ לבית וכן שחיקת בטון וסילר בריצוף שבתוך הבית, סדקים ותזוזות בטון. הצדדים לא הגיעו לעמק השווה בעניין הליקויים ותיקונם ומכאן התביעה.

    

     

   תמצית טענות התובעים

    

4. הנתבעים התחייבו לבצע עבודות מקצועיות ולעשות שימוש בחומרי בניה מטיב מעולה. אלא שבחלוף 3 חודשים מהמועד שהשלימו את העבודה, התגלו ליקויים רבים אשר הלכו והעמיקו עם הזמן. למרות פניות התובעים, הנתבעים לא פעלו לתיקון הליקויים.

    

5. לשיטת התובעים, בביצוע העבודות לא לקחו הנתבעים בחשבון את תכניות הבית, ביצעו את העבודה ללא תכנון הנדסי מושכל, שלא בהתאם למפרט הטכני ולדרישות התקן.

    

6. ביחס לנתבעים 2-3 טענו התובעים כי יש להרים את מסך ההתאגדות מהחברה לאור סירובם של הנתבעים 2-3 לבצע את התיקונים הנדרשים ובכך הונו את התובעים. עוד נטען כי נתבעים 2-3 הם מנהלי החברה והם אלה שהטעו ועשקו את התובעים ועשו עושר ולא במשפט. בנוסף נטען כי יש לחייב את נתבעים 2-3 באופן אישי מאחר ומדובר בהתחייבות שלהם לביצוע עבודות הבניה, תוך שהם מסתתרים תחת מעטה ההתאגדות של החברה אשר פועלת כחברת יחיד.

    

   תמצית טענות הנתבעים

    

7. העבודות בבית התובעים בוצעו כראוי ולשביעות רצונם של התובעים אשר אף המליצו על החברה רבות.

    

8. התובעים מעולם לא טענו לליקוי בביצוע העבודות בתוך הבית. ברצפת הבטון שבחצר הבית היה ליקוי נקודתי שנגרם באחריות התובעים. בין הצדדים התגלעה מחלוקת אודות עלות תיקון הליקוי האמור. בעוד שהחברה דרשה שהתובעים ישלמו עבור התיקון 7,000 ₪, התובעים ביקשו לשלם על התיקון 4,000 ₪ בלבד. כאשר החברה לא הסכימה לבצע את התיקון במחיר האמור, התובעים איימו כי יגישו תביעה בסכום של מאות אלפי שקלים.

    

9. דין התביעה כנגד נתבעים 2-3 להידחות שכן התביעה אינה מגלה עילה להרמת מסך.

    

    

   חוות דעת מומחים

    

10. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעתו של אינג' יאיר אברהמי. הנתבעים תמכו תביעתם בחוות דעתו של האדריכל יוסי שטרית. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס שמואל אנגל (להלן: המומחה). בעקבות הגשת חוות דעתו של המומחה ובהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תיקנו התובעים את כתב תביעתם. בכתב התביעה המתוקן עתרו התובעים לחייב את הנתבעים לפצותם בגין החלופה הראשונה שהציע המומחה בחוות דעתו, כפי שיפורט להלן. לפיכך, התביעה הועמדה ע"ס 410,000 ₪ עפ"י החלוקה הבאה: עלות תיקון ליקויי הבניה בצירוף מע"מ ופיקוח הנדסי – 324,500 ₪; הוצאות חוו"ד מומחים – 20,000 ₪; דיור חלופי למשך חודשיים – 15,500 ₪ ועוגמת נפש – 50,000 ₪.

     

    דיון והכרעה

     

11. אין חולק כי התובעים ראו מספר בתים בהם בוצעו עבודות ע"י החברה ולאחר מכן הוסכם שהנתבעת תבצע העבודות בבית התובעים. התובעים מצד אחד, אשר הוגדרו כמזמין, והנתבעת מצד שני, אשר הוגדרה כקבלן או מבצע, חתמו על "חוזה לעבודות ריצוף בבטון במבנה ומחוצה לו" (נספח ב' לתצהירי הנתבעים). בהסכם הצהירה החברה כי הינה בעלת נסיון, ידע וציוד המאפשרים לה לבצע עבודות ריצוף בבטון במבנה ומחוצה לו וכי היא מקבלת על עצמה ביצוע העבודות לפי תכניות, מפרטים והוראות החוזה. עוד הצהירה החברה בהסכם כי ביקרה במקום, ראתה את השטח המיועד, מדדה ובחנה את המקום ואת התוכניות. בנוסף, התחייבה החברה לבצע את העבודות באיכות טובה וברמת מקצועיות וגימור כפי שנצפו ע"י המזמין בעבודות קודמות שנעשו.

     

12. החוזה הינו חוזה פאושלי והוסכם כי תמורת ביצוע העבודות בשלמותן ישולמו 194,000 ₪. בהמשך הוזמנו עבודות נוספות כאשר סה"כ התובעים שילמו 240,000 ₪. העבודות שבוצעו הן: בטון מוחלק כולל שפיכת חומצות פנים וחוץ הבית כולל שבילים, חצרות, גגות ומרפסות; יציקת קופינגים עם אף מים עפ"י התכנית האדריכלית סביב כל הבית כולל החצרות האנגליים והגגות, למעט הגדרות התומכים את המגרש. יציקת ספי חלונות סביב כל חלונות הבית כדוגמת רצפת פנים הבית; יציקת כל מדרגות פנים וחוץ הבית (45 יח'); יציקת משטח מנגל כולל הכנה לכיור, פלטת גריל וניקוז מים; יצירת קרניזים בצידי השבילים הסובבים את הבית (בנספח א' להסכם פורטו העבודות: קופינג ע"פ תכנית אדריכלית כ-105 מ"ר; בטון מוחלק פנים וחוץ לכל הבית כ-464 מ"ר; ספי חלונות לכל החלונות ע"פ תכנית אדריכלית כ-35 מ"ר; כל מדרגות פנים וחוץ כ-45 יחידות ומשטח מנגל עם הכנה לכיור).

     

13. בסעיף 20 להסכם התחייבה הנתבעת למלא סדקים שיתגלו במהלך שנה מתום העבודה.

     

    חוות דעת המומחה

     

14. כאמור, בהסכמת הצדדים מונה המהנדס שמואל אנגל כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה ביקר בנכס התובעים ביום 27.7.15.

     

15. בחוות דעתו, תאר המומחה כי רצפת הבטון נושא המחלוקת משמשת כריצוף הדירה בכל שלושת הקומות. לאחר החלקת רצפת הבטון נמרח עליה סילר שאמור להוות שכבת הגנה על רצפת הבטון המוחלק. המומחה התייחס בחוות דעתו להיקף העבודה שהוזמנה בחוזה: בטון מוחלק פנים וחוץ לכל הבית 464 מ"ר; קופינג עפ"י התכנית האדריכלית 105 מ"ר; ספי חלונות כ- 35 מ"ר; כל המדרגות פנים וחוץ כ-45 יחידות ומשטח מנגל עם הכנה לכיור. המומחה ציין כי יציקת רצפת בטון שכזו אינו תהליך שגרתי ולכן נדרשת מומחיות מיוחדת הן בהשכלה הפורמלית ושיטות הביצוע והן בפרקטיקה.

     

16. המומחה הסביר את היסודות ההנדסיים של רצפת בטון מוחלק המשמש כריצוף בנכס התובעים. לשיטתו, יציקת בטון בעובי של 10 ס"מ כמקשה אחת, היא שיטה בעייתית, גם אם מנסרים בה חריצים שמטרתם להתוות את מיקום הסדקים. בטון חדש לא נדבק לבטון שגילו עולה על 3 שעות, אלא אם שמים דבק מיוחד להדבקה בין השכבות. המומחה ציין כי בביקורו במקום נוכח כי הדבקה כאמור לא בוצעה. עוד ציין המומחה כי בטון הבסיס כבר עבר את שלב ההצטמקות, ההתקשות והכפיפה, עקב משקל עצמי ופירוק התבניות וההתנהגות הסטאטית שלו שונה בתכלית מהבטון החדש העליון. כמו כן, הבטון החדש שיצקו בעובי קטן יחסית, צריך לעבור שלב של הצטמקות טבעית ולכן כל מה שיפריע לבטון להצטמק, יגרום לסדיקה בשכבת הבטון העליונה החדשה.

     

17. לדוגמא מציין המומחה כי כל פינה בבית שמונעת התפשטות והתכווצות חופשית, תגרום לסדק אלכסוני בפינה, שאכן התהוותה בנכס התובעים. חיכוך עם רצפת בטון קיימת לא חלקה מספיק, יצור מצב של חיכוך בין הבטון, דבר שרותם את הרצפה ומונע ממנה להתכווץ באופן חופשי ונוצרת במקום סדיקה. עוד ציין המומחה כי כאשר שמים רשת זיון בתוך הבטון, כפי שנעשה במקרה זה, ומחברים אותה לרצפה הקיימת, גם היא מונעת מהרצפה החדשה להתכווץ באופן חופשי, וגורמת להיווצרות סדיקה, עקב הריסון של ההתכווצויות של הבטון החדש, על ידי רשתות הזיון.

     

18. באופן כללי תאר המומחה את המגבלות ההנדסיות העיקריות הגורמות לסדיקה בסוג הרצפות הללו, אשר אי התאמה, אף באחד מהם, עלולה ליצור את התוצאה הנראית לעין בבית התובעים:

    א. תערובת בטון שאינה מתאימה לשימוש וליעוד;

    ב. התוספים שהוספו לבטון על מנת לשוות לו את התכונות הנדרשות ממנו הן בשלב שלפני היציקה והן לאורך שלב ההתקשרות וכלה בשלב הסופי של התפקוד. לרצפות מסוג זה יש צורך להוסיף בתוכן התערובת מוסף אשר מונע התכווצות או לכל הפחות מקזז התכווצות;

    ג. הכנת השטח, סוג ושיטת ההכנה והחומרים בהם נעשה שימוש;

    ד. שיטת היציקה והביצוע;

    ה. משך ההובלה של הבטון ושיטת הפריקה והפיזור שלו;

    ו. שיטת ההחלקה ומועדה;

    ז. מיקומם וצפיפותם של התפרים;

    ח. התחשבות בתשתית ובממשק עם התשתית. יש צורך להדביק את הרצפה לרצפה הקיימת ולנתק את הרצפה עם התפרים בין אזורים המבוססים על כלונסאות לבין אזורים בהם הרצפה מונחת על הקרקע;

    ט. שיטת האשפרה;

    י. אופן הטיפול בפני המשטח;

    יא. ביצוע ניסור התפרים לצורך הכוונת הסדיקה ועומקה;

    יב. ריסון סדיקה על ידי תוספת של סיבים לתערובת הבטון.

     

19. המומחה הסביר כי יציקת רצפת בטון חדשה שחלקה נמצאת על רצפת בטון קיימת, הנשענת על מערכת כלונסאות וכמעט לא שוקעת, ובחלקה נמצאת על רצפת בטון חיצונית המונחת על קרקע חרסית שעולה ויורדת, מתנפחת ומתכווצת לפי עונות השנה ולפי כמות המים בקרקע (השקיה או גשם) נדונה לכישלון ולסדיקה. המומחה קבע כי זה מה שקרה במבנה התובעים - בעת יציקת רצפת הריצוף החיצוני, בחלקה על רצפה קונסטרוקטיבית על כלונסאות ובחלקה על רצפה המונחת על הקרקע.

     

20. המומחה פרט כי ההתקשרות בין הצדדים היתה פאושלית, כאשר התכנון והביצוע של העבודות מצויים בתחום טיפול ואחריות הקבלן. המומחה קבע בחוות דעתו: "לאור המוסבר דלעיל בהרחבה ועל בסיס התוצאה הנראית לעין אני סבור כי מאחורי הרצפה הזאת, אין תכנון הנדסי מושכל שלוקח בחשבון את כל מה שמניתי ולכן הרצפה סדוקה. קשה להצביע על איזה מבין הגורמים הוא המשפיע ביותר אך ההשתלבות שלהם יחדיו הביאה לתוצאה הקשה והחריגה הזו". עוד פרט המומחה כי אין לו ספק שאם הקבלן היה מציג לתובעים את הכתוב בסיכום חוו"ד המומחה מטעמו, התובעים לא היו מזמינים את העבודה אצלו, והיתה נמנעת התביעה. המומחה ציין כי אמנם הבית בנוי על אדמת חרסית שמנה ותופחת אולם מצב הבית כולו וכמות הסדקים בו סבירים, לעומת הרצפה "שהיא האלמנט הסדוק" ולא בגלל אדמת החרסית או בגלל תכנון השלד. בעניין זה מצא המומחה לציין כי אם הקבלן ידע שמדובר באדמת חרסית תופחת, לא ברור מדוע בנה את המנגל על גבי החרסית אשר גורמת למבנה הקטן לנוע ולהתפרק מהקיר. עוד קבע המומחה כי פעולת הקבלן, אשר יצק רצפות בחלקן על הרצפה התלויה ובחלקן על רצפה מונחה, שגויה מיסודה וגורמת לרצפה להיסדק ולהישבר.

     

21. המומחה ציין בחוות דעתו כי לאחר שעיין בתוכניות הקונסטרוקציה של הבית לא מצא כי נפל פגם בתכנון השלד וכי מדובר בתכנון סביר ומתאים.

     

22. המומחה ציין: "התוצאה הנראית לעין היא תוצאה עגומה מאוד ומלוא שטחי הבית כמו גם הספים סובלים מתופעות קשות מאוד של סדיקה. מדובר ברצפות 'מודרניות' שהן רצפות בטון בגמר חשוף אדריכלי אשר כל תיקון בהם יגרום לנזק ויזואלי קשה מאוד שלא ניתן להסתרה. באזור המטבח הרצפה סופגת נוזלים והיא מוכתמת ולא כך היה צריך להיעשות ולהיראות".

     

23. המומחה פרט בחוות דעתו 2 אפשרויות לפתרון הליקויים.

    האחת, פירוק כולל של מלוא העבודה שבוצעה וביצוע חוזר. חלופה זו לדעת המומחה תביא לתיקון המצב באופן שהיה אמור להיות לו בוצעה העבודה לכתחילה כהלכתה. חלופה זו דורשת פינוי מלא של הבית לתקופה של כחודשיים ופירוק על הבטון הקיים, טיפול בתשתית הקיימת ויציקה חוזרת של כל הבטון עם בטון בתערובת נכונה ובשיטת ביצוע נכונה, כולל עיבוד ויישום סילר. חלופה זו אף תדרוש ביצוע חוזר של כל עבודות החימום התת רצפתי וידרשו תיקון כל האזורים במישק עם הרצפה, כולל תיקוני טיח, צבע, התאמת דלתות ועוד. המומחה העריך עלותה של חלופה זו ב-250,000 ₪ (ביצוע בלבד ללא עלות פינוי ודיור חלוף) בצירוף מע"מ וכן 10% עבור תקורות פיקוח וניהול ובסה"כ 324,500 ₪. בגמר ביצוע חלופה זו לא תהיה ירידת ערך.

    השנייה, ביצוע של שכברת מיקרו טופינג מעל המצב הקיים. המומחה פרט כי מדובר בחלופת ביניים זולה באופן יחסי בעלותה אשר תשפר את המראה הוויזואלי של הבטון אך לא תפתור לחלוטין את תופעת הסדיקה. גם בחלופה זו יידרש פינוי של הבית לתקופה של כחודש, טיפול בתשתית הקיימת ויציקת מיקרו טופינג (שכבה בעובי קטן מאוד), כולל עיבוד ויישום סילר. חלופה זו הוערכה ע"י המומחה בעלות של 100,000 ₪ (ביצוע ללא פינוי ודיור חלוף). אולם, מאחר וחלופה זו אינה מביאה את הרצפה למצב המקורי הרצוי, היא כרוכה בקביעת ירידת ערך לבית. המומחה ציין כי גם בקביעת ירידת ערך מזערית של 5% בשווי הזכויות החלופה הופכת ליקרה יותר מהתיקון המוצע בחלופה הראשונה ולכן אינה רלוונטית.

     

24. סיכומו של דבר, המומחה קבע "המדובר בכשל תכנוני וביצועי בעבודות הנתבעים אשר אינו ניתן לתיקון אלא על ידי פירוק וביצוע חוזר כיאות לאור כך שכל נסיון תיקון תוך שקלול ירידת ערך גבוה מעלות התיקון והביצוע החוזר".

     

25. לשאלות הבהרה שהפנו הנתבעים השיב המומחה כי קיים בהחלט בטון לא סדוק וקיימות טכנולוגיות ושיטות תכנון וביצוע בהן ניתן להגיע לרצפות ללא סדיקה.

     

26. חקירת המומחה – לבקשת הנתבעים, המומחה נחקר בביהמ"ש על חוות דעתו. בעדותו הבהיר המומחה כי לא קיים תקן ישראלי לרצפת בטון וכי בחוות דעתו הסתמך על התקן הישראלי לבטון מזויין (בטון המכיל ברזל) – 466, התקן בו נעשה שימוש בארץ. המומחה פרט כי הוא חבר בוועדה הטכנית לקביעת התקנים הללו. ביחס לרצפת בטון המומחה לא הסכים עם ההבחנה שהוצעה בין רצפה דקורטיבית ובין רצפת בטון מסד והסביר כי לא מדובר באלמנט דקורטיבי בלבד, אלא ברצפה שמעבר לאפקט הדקורטיבי שבה, יש לה גם תפקיד קונסטרוקטיבי, ככל רצפה המונחת בבית, ובכלל זה מיועדת לשאת בעומסים ולהיות שלמה.

     

    ביחס לאופי הנחת הבטון ועל איזה מצע, הסביר המומחה בעדותו כי הרצפה בחצר הונחה על הקרקע ולא היה תחתיה בטון אחר ואילו הרצפה שבבית נוצרה על גבי שלד כמו המדרגות, הרצפות ועל שלד הבטון המזויין שהיה במקום. לטענת ב"כ הנתבעים לפיה הנתבעים יצקו בחצר יציקות ורק לאחר מכן הונחו 10 ס"מ חיפוי בטון, כפי שנעשה בפנים הבית, השיב המומחה כי בסיור שערך בבית בנוכחות כל הצדדים, הוסבר כי בחצר יצקו 17-18 ס"מ ובתוך הבית 10 ס"מ ולכן לא הסכים עם הטענה כי בחצר נוצקו יסודות טרם יציקת רצפת הבטון.

     

    עוד הסביר המומחה בעדותו כי טרם ביצוע העבודה הנתבעת ראתה את תכניות הבית לפיהן מדובר בבית שעמד על כלונסאות וחצר ללא כלונסאות. עוד העיד המומחה כי הנתבעת ידעה, או היה עליה לדעת, כי מדובר בקרקע חרסית שמתנפחת וגורמת לתזוזת הרצפות, לעומת הבית שבוסס על כלונסאות חודרות עמוק לאדמה כדי למנוע תזוזה. עמדה זו של המומחה בדבר ידיעת הנתבעת אודות התכניות מבוססת על האמור בחוו"ד הצדדים ועל דברים שמסרו נציגי הנתבעת בסיור (ע' 12 ש' 26). מעבר לכך ציין המומחה כי כל בעל מקצוע בענף אמור להבחין כי זהו המצב (ראו עדות המומחה ע' 12 לפרוטוקול ש' 19-21). לדבריו, על בעל מקצוע המגיע למקום ביצוע העבודה לבדוק מהו המצע עליו הוא אמור להניח את הרצפה ועל מה מבוסס הבניין "זה א' ב' בביצוע של רצפה כזו" (שם ש' 22-23).

     

    ביחס לשאלה האם כל רצף באשר הוא אשר צריך לבדוק את קונסטרוקציית המבנה השיב המומחה כי אין דין רצף קרמיקה כדין קבלן שמבצע רצפת בטון שכן עסקינן במוצר שונה לגמרי. לשיטת המומחה, עבודת ריצוף בבטון הינה עבודה שיש בה מומחיות ולא כל רצף יודע לבצעה. המומחה הסביר בעדותו לא אחת כי על בעל מקצוע המבצע עבודות ריצוף בבטון לבדוק את התכניות הקונסטרוקטיביות של המקום בו עליו ליצוק את רצפת הבטון (חצר ומבנה) טרם ביצוע העבודות לצורך בחינת המצע עליו תבוצע היציקה (אדמה, קרמיקה וכו') ואת סוג הקרקע במקום, האם יש מרתף וכיוצ"ב שיקולים מקצועיים שעליו להביא בחשבון בתכנון העבודה וקביעת סוג החומר בו יעשה שימוש, תוך שהוא אחראי לתכנון הרצפה, ביצועה ושלמותה (ראו למשל ע' 13 ש' 23-31).

     

27. המומחה בחקירתו דחה את הטענה לפיה לא ניתן לבצע רצפת בטון מוחלק ללא סדיקה. המומחה הסביר כי מאחר ונטיית הבטון להיסדק ידועה ומוכרת, כדי ליצור רצפת בטון ללא סדיקה, יש להוסיף לבטון תוספים כגון מקזזי התכווצות, מונעי התכווצות, חומרים פולימרים וכיוצ"ב ולמעשה בונים תרכובת שלא תיסדק "בטון תיקח אותו כבטון רגיל בוודאי שייסדק, בוודאי בתנאים שהשתמשו בו כאן" (ע' 14 ש' 32-35).

     

28. הנתבעת הציגה את תעודת המשלוח של הבטון שהזמינה מהנסון לצורך ביצוע העבודה (נספח ח' לתצהיר הנתבעים) לפיה הבטון בו נעשה שימוש הינו "ב 30 דחוס משופר החלקה 6S". המומחה העיד בעניין זה כי "ב 30" הינו מדד החוזק של הבטון ואינו רלוונטי לתוספים מונעי התכווצות, ככל שהיו. משפר החלקה אינו מספיק "זה תנאי אחד אבל לא תנאי מספיק" (ע' 15 ש' 28). המומחה הסביר כי על הקבלן להחליט, בהתאם לתנאי המקום ומקצועיותו, מהם התוספים הנדרשים ובהתאם להעביר להנסון את סוג הבטון ומרכיביו והתוספים שהוא מבקש להוסיף לבטון. לצורך הוכחת מרכיבי הבטון וקיומם של תוספים, ככל שהתבקשו, היה על הנתבעים להציג פלט ממחשבי הנסון אודות התוספים שנדרשו כדי למנוע סדיקה, ככל שנדרשו (ראו עדות המומחה ע' 15 ש' 28 – ע' 16 ש' 13). המומחה הסביר כי לפי מה שראה במקום לא היו בבטון תוספים אולם אינו יודע (ע' 16 ש' 9).

     

29. אשר לסדיקה בבית התובעים, המומחה העיד כי הסדיקה רבה מאוד. לחוות דעתו צרף המומחה תמונות רבות מפנים הבית ומחוצה לו בהן נראים סדקים רבים בבטון, הן ברצפה והן בקירות. המומחה ציין "אנו נוהגים לצלם מדגם כדי להוכיח מגמה, היו שם הרבה מאוד סדקים" (ע' 17 ש' 1-3). המומחה הסביר בעדותו כי מקור הסדיקה הרבה המצויה בבית התובעים הינו בחומר לא מתאים בו הנתבעים עשו שימוש ובעבודה לא נכונה.

     

    בעניין הסדיקה המומחה שלל את טענת הנתבעים כי הסדקים בקירות הבית נגרמו כתוצאה מתזוזת הבית וכי זו גם הסיבה לסדיקה ברצפת הבטון. המומחה הסביר כי הסדקים שנראו בקירות בתמונות שצילם מומחה הנתבעים (נ/1-נ/5) הינם סדקים אופקיים שנוצרים בין קורה ובניה ואין מקורם בתנועה של הבית. המומחה הסביר כי סדקים הנובעים מתנועה של הבית הינם סדקים אלכסוניים ואלה לא נראים בבית התובעים (ע' 21 ש' 13-22).

     

30. אשר לניסור המבוצע בבטון. המומחה הסביר כי בביצוע יציקת בטון לרצפה מקובל לבצע חריצים יזומים במרווחים קובעים שמטרתם לכוון את הסדיקה בבטון. את החריצים יש לבצע בזמן המתאים תוך 24 שעות מהיציקה וטרם שהבטון מתקשה לגמרי. באמצעות החריצים יוצרים נקודות החלשה בבטון על מנת לכוון את הסדיקה לחריצים הללו. המומחה הבהיר כי גם פתרון זה לא תמיד מצליח ולעיתים למרות יצירת החריצים נוצרת סדיקה פראית (ע' 17 ש' 29 – ע' 18 ש' 7). המומחה הדגיש כי חריצת הרצפה כאמור נדרש ברצפת בטון שבוצעה בבטון ללא תוספים. ברצפה שנוצקה בבטון עם תוספים מונעי התכווצות אין צורך בחריצים שיכוונו את הסדיקה. המומחה הסביר בנוסף כי לעיתים החריצה מבוצעת כאלמנט דקורטיבי.

     

31. אשר לאופן התיקון, המומחה הסביר בעדותו כי בתאוריה ניתן לבצע תיקון של הסדקים באמצעות פתיחה עם דיסק ומילוי החריץ שנוצר בדבק אפוקסי אולם מדובר בפתרון שאינו נראה טוב ופוגע משמעותית במראה הרצפה ולכן אין לבצעו (ע' 18 ש' 15-17). כך גם תיקון קובייה מסויימת במשטח אינו פתרון ישים מאחר והוא קשה לביצוע ובמקרה הנדון נוכח ריבויי הסדקים למעשה מדובר בפירוק של כל הרצפה (ע' 18 ש' 32-35).

     

32. ניתן לסכם ולומר כי בבדיקת המומחה את הנכס בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, ביצע המומחה בדיקה יסודית ומעמיקה, במהלכה צולמו תמונות רבות של פנים הבית והחצר בהן נראים סדקים רבים בעוביים ועומקים שונים במשטחי הבטון שיצקה החברה הן בפנים הבית והן מחוצה לו. המומחה, אשר ניתן היה להתרשם ממקצועיותו הרבה ובקיאותו בעבודות בטון ומשטחי בטון המשמשים כרצפה ואשר משמש חבר בוועדות התקינה לבטון, הביע עמדתו המקצועית כי הנתבעת כשלה בביצוע העבודות בבית התובעים, לכל אורך הדרך. החל משלב בדיקת המקום ונתוניו, לרבות עיון בתכנית הקונסטרוקטיבית, המשך בתכנון העבודות והתאמת הבטון לתנאי המקום והעבודה הנדרשת וכלה בביצוע העבודה. המומחה פרט ממצאיו, ביססם והסבירם תוך שהוא חוזר עליהם בחקירתו ולא עלה בידי הנתבעים לשנות במשהו מקביעות המומחה.

     

33. בפסיקה נודע מעמדה המיוחד של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אשר לו הכלים והידע המקצועי לבחון את הנתונים שבתחום מומחיותו כפי שהובאו לפניו ולהסיק את המסקנות המקצועיות העולות מהם. לעולם מסור לביהמ"ש שיקול הדעת האם לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וזו אינה מחייבת את בית המשפט. אולם, ככלל, בית המשפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, ע"א 5509/09 מסארווה ואח' נ' עזבון מסארווה ואח' (23.2.14)). הוא הדין בענייננו ושעה שחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש מבוססת ומנומקת היטב ולא הונחו נימוקים המצדיקים סטיה הימנה.

     

    בחינת טענות הצדדים

34. מסקנות המומחה כפי שעלו מחוות דעתו וחקירתו מתיישבות היטב עם טענות התובעים לפיהן בוצעה בביתם עבודה באיכות ירודה אשר הובילה לסדיקה מרובה ומפושטת במשטחי הבטון שביצעה החברה בפנים הבית ובחצר ובכלל זה בעבודות הנוספות שבוצעו (מנגל). כאמור, עסקינן בכשל החל מתכנון העבודה, אי התאמת אופן העבודה לתנאים בשטח, לרבות לתכנית הקונסטרוקטיבית, לסוג האדמה עליה בנוי הבית, אי התאמת הבטון לעבודה וביצוע באיכות ירודה ולא בהתאם לסטנדרטים הנדרשים. יאמר כי הסדיקה המרובה נראית היטב בתמונות שצילם המומחה בהן נצפים סדקים מרובים במקומות רבים בבית, בשטחים המשותפים, בחדרים, במדרגות, בספי החלונות ועוד.

     

35. הנתבעים העלו מספר טענות שלא ניתן לקבלן.

    ראשית, נטען כי בכל החוזים של החברה מובהר כי בשל התפשטות טרמית ו/או בשל סדיקה קונסטרוקטיבית יתכן ויהיו סדקים ברצפה (ס' 16 לתצהיר רביב, ס' 18 לתצהיר מוחמד). אלא שבחוזה שבין הצדדים לא קיימת כל הערה כאמור. מעבר לכך, הטענה כי החוזה נערך ע"י התובע והנתבעים הוסיפו הערות בכתב יד (ס' 35 לתצהיר רביב, ס' 37 לתצהיר מוחמד) לא יכולה לסייע לנתבעים שכן החוזה עם ההערות בכתב יד אינו חתום מה גם שההערות שנוספו בכתב יד כלל אינן בנושא זה (נספח ב' לתצהיר רביב). גם אם החוזה נוסח ע"י התובע, מצופה כי אם אמנם החברה אשר נטען כי הינה מנוסה ומקצועית בתחומה נוהגת לכלול בחוזים השונים לפיהם היא עובדת, ואשר לא הוצגו, הערה כאמור, הרי שיתעקשו כי הערה דומה תופיע בחוזה שבין הצדדים.

     

    שנית, טענת הנתבעים כי החברה הסבירה לתובעים את "כל ההשלכות של ביצוע רצפת בטון בביתם של התובעים" (ס' 30 לתצהיר רביב, ס' 32 לתצהיר מוחמד) לא הובהרה. מלבד האמירה הנ"ל, הנתבעים לא פרטו מה נטען כי הוסבר, דהיינו מהן אותן "השלכות" נטענות. כאמור, בחוזה שבין הצדדים לא טרחה החברה לפרט כל "השלכה" של רצפה כאמור ואף הנתבעים עצמם לא פרטו דבר בעניין זה. ככל והכוונה היא להערות המומחה מטעם הנתבעים בע' 31 לחוות דעתו לפיה "מי שבוחר בפתרון של רצפת בטון מוחלק לוקח סיכון של היווצרות סדקים מידיים או עם חלוף הזמן. מספיק להביט אל עבר כל המשטחים המבוצעים בארץ ולהיווכח לסדקים הנוצרים בהם" וככל והנתבעים סבורים כי מצב הרצפה בבית התובעים הוא המצב שהוצג להם טרם כריתת החוזה, לא סביר בעיני כי התובעים הסכימו לתוצאה כזו.

     

    שלישית, נטען כי החברה מעולם לא קיבלה את תכניות הקונסטרוקציה לפני הגשת התביעה (ס' 38 לתצהיר רביב, ס' 39 לתצהיר מוחמד). גם אמירה זו עומדת בניגוד למופיע בחוזה (ס' 7 להסכם). יתר על כן ואף אם הדבר לא היה מופיע בחוזה, כפי שהובהר ע"י המומחה, מצופה מבעל מקצוע בתחום זה לעיין בתכניות הקונסטרוקטיביות טרם ביצוע העבודה ולהתאימה לתנאי המקום והשטח, אך זאת לא נעשה.

     

    רביעית, אין לקבל את טענת החברה כי אין זה באחריותה לבדוק את סוג הקרקע (ס' 40 לתצהיר רביב, ס' 41 לתצהיר מוחמד). הוסבר היטב ע"י המומחה כי החברה לקחה על עצמה ביצוע עבודה בהיקף נרחב, החורג מהמקובל בעבודות מסוג זה, בבית הבנוי על קרקע חרסית כאשר חלק מהבטון שיצקה נוצק ישירות על האדמה. במצב דברים זה, מקובלת עלי עמדת המומחה כי על הקבלן לבחון את טיב הקרקע עליה הוא אמור לצקת את הבטון ולהתאים את העבודה וביצועה לתנאי השטח במקום.

     

    חמישית, טענת הנתבעים כי יציקת כלונסאות הבנין הושלמה הרבה טרם שהחברה התחילה את העבודה אינה רלוונטית לעניין שכן, כאמור, היה על החברה לעיין בתכנית הקונסטרוקטיבית טרם ביצוע העבודות, כפי שאישרה בחוזה שעשתה. לכן, הטענה כי בפועל לא עיינו בתכנית וכי אין זה מעניינה של החברה (ראו ע' 37 ש' 8-24, ע' 40 ש' 3-7) תמוהה. יתר על כן, טענת הנתבעים בחקירתם כי הכשל הינו בתכנית הקונסטרוקציה לא הוכחה באשר לא הוצגה כל חוות דעת בענין זה והמומחה עצמו קבע, לאחר שעיין בתכנית הקונסטרוקציה, כי לא היה כל כשל בעניין זה.

     

    שביעית, בסעיף 10 להסכם נקבע כי מפקח מטעם התובעים רשאי לבדוק את טיב העבודות ולפסול כל עבודה שאינה בהתאם לדרישות החוזה. הנתבעים טוענים כי במהלך ביצוע העבודה לא התקבלה כל הערה מהמפקח מטעם התובעים ויש בכך כדי לתמוך בטענתם כי העבודה בוצעה בהתאם לדרישות החוזה.

    אין בידי לקבל טענה זו. הוסבר ע"י התובע כי המפקח נשכר לצורך תיאום בין בעלי המקצוע ומו"מ עמם. גם המומחה הסביר בעדותו כי בדרך כלל המפקחים אינם מהנדסים ואין להם את הידע המקצועי לפקח על איכותה וטיבה של עבודה מסוג זה. מעבר לכך, אין בידי לקבל את הטענה כי עצם העובדה כי מפקח מטעם התובעים נכח במקום מסירה מהחברה אחריות לטיב ואיכות העבודה שבוצעה. על החברה כבעלת מקצוע מוטלת האחריות לבצע את העבודה אותה נשכרה לבצע באיכות ובטיב כפי המוסכם ובהתאם לסטנדרטים המקצועיים הנדרשים והמקובלים לשם ביצוע עבודה באיכות המוסכמת. לא יכול להיות חולק כי מצב הבטון המוחלק בבית התובעים, כפי שנחזה בתמונות וכפי העולה מחוות דעתו של המומחה, אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, לאורך כל שלבי העבודה, החל מהתכנון, עובר לחומרים בהם נעשה שימוש וכלה באופן ביצוע העבודה, הכל כמפורט לעיל. לכן, אין בעובדה שמפקח נכח במקום כדי להסיר אחריות והחברה. יאמר כי המפקח לא הובא לעדות.

     

36. ניתן לסכם ולומר כי הוכח ברמת ההסתברות הנדרשת כי החברה כשלה בביצוע העבודה בבית התובעים וקמה לה אחריות כנטען ע"י התובעים.

    הרמת מסך

37. כאמור, טענו התובעים כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל על הנתבעים 2-3 אחריות אישית לאור סירובים לבצע את התיקונים הנדרשים וכן מחמת שהם כמנהלי החברה הטעו ועשקו את התובעים וכן מחמת שמדובר בהתחייבות אישית של נתבעים 2-3 לביצוע עבודות הבניה.

     

38. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה הינו עקרון יסוד בדיני החברות. מעקרון זה נובע כי חוב של תאגיד הינו שלו בלבד והנושה אינו רשאי לדרוש פרעונו מאת חברי התאגיד (בג"צ 77/69 שדה צבי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד כד(1) 269). חריג לכלל האמור הינה הדוקטרינה של הרמת מסך ההתאגדות היוצרת יריבות ישירה בין בעלי המניות בחברה לבין נושיה. סעד של הרמת מסך הינו קיצוני ומרחיק לכת, ויש לעשות בו שימוש זהיר ומצומצם (ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, פ''ד סג(1) 548).

    הכללים בדבר הרמת מסך קבועים בסעיף 6 לחוק החברות, לפיו רק בהתקיים אחד התנאים המפורטים בסעיפים (א)(1)(א) ו-(ב), ניתן לבצע הרמת מסך וגם זאת רק אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן.

    על תובע המבקש מביהמ"ש להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה להניח בפני ביהמ"ש תשתית עובדתית מפורטת: "ברור, אפוא, כי קבלת תביעה על בסיס הרמת מסך או שליחות מצריכה הנחת תשתית עובדתית ראויה ומקיפה (ראו למשל: רע"א 3925/12 רונן נ' כהן (17.6.2013); רע"א 8523/05 החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ נ' מזי את יחזקאל בע"מ, פסקה 20 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (14.2.2010)). העניין אינו מתמצה ברובד הראייתי, אלא גם ברובד הדיוני. תובע שמבסס את תביעתו – אף אם רק כחלופה – על עקרונות של הרמת מסך, נדרש לציין ולפרט את העובדות שמצדיקות לשיטתו הרמת מסך" (ע"א 8845/12 זאב רום נ' גד זאבי (25.11.2014)).

     

39. בענייננו, התובעים לא הניחו תשתית עובדתית מתאימה המצדיקה הרמת מסך. מלבד טענות ספורות כלליות, לא פרטו התובעים, וממילא לא הוכיחו, עובדות אשר לשיטתם מצדיקות הרמת מסך. ברי כי החברה מתקשרת באמצעות אורגניה ולכן עצם העובדה כי הנתבעים הם שהתקשרו עם התובעים, אין בה כשלעצמה כדי להקים אחריות אישית, שכן ההתקשרות נעשתה בשמה של החברה. בהסכם הנתבעים לא לקחו על עצמם כל התחייבות אישית. גם הטענה כי הנתבעים לא הסכימו לבצע תיקונים אין בה כדי להקים אחריות אישית מאחר ועסקינן במחלוקת אשר הנתבעים ראו כלגיטימית, מה גם שהתובעים עצמם מאשרים כי מוחמד היה בביתם מספר פעמים לצורך בחינת טענותיהם ואף ביצע תיקונים כאלה ואחרים.

     

40. אשר על כן, לא הוכח כי התקיימו נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות ולכן דין התביעה כנגד נתבעים 2-3 להידחות.

     

    הנזק

41. כמפורט לעיל, המומחה קבע בחוות דעתו את היקף עלות התיקון שיש לבצע בסך של 324,500 ₪ והתובעים זכאים לפיצוי זה מהנתבעת.

     

42. אשר לדיור חלופי, התובעים לא הציגו כל ראיה לביסוס שיעור עלות דמי שכירות לחודשיים בדירה דומה והדבר אינו מצוי בידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש.

     

43. אשר לעוגמת נפש. אין ספק כי עסקינן בליקויים נרחבים ומפושטים בבית התובעים אשר הלכו והעמיקו עם הזמן ופגמו באפשרות התובעים להנות מבית מגוריהם. גם העובדה כי התיקון כרוך בפינוי הבית למשך חודשיים תסב לתובעים עוגמת נפש. בהינתן השיקולים האמורים, מצאתי לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 25,000 ₪.

     

44. סה"כ על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 349,500 ₪. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בגין אגרה (10,250 ₪), חוו"ד המומחה מטעמם ובחלקם בשכר המומחה מטעם בית המשפט (4,720 ₪) וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסה"ד שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

     

    ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.