בפ"ת
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
546-06-16
17/07/2016
|
בפני השופט הבכיר:
יעקב בכר
|
| - נגד - |
המבקשת:
מדינת ישראל
|
המשיבה:
לורנה וויט
|
| החלטה |
1.ראשית דבר:
בפני בקשה לפסילה עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיבה, בקשה לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א 1961 (להלן: "הפקודה").
2.נסיבות המקרה:
כנגד המשיבה הוגש כתב אישום, לפיו מואשמת היא בנהיגה ברכב ביום 16/05/16 בהיותה שיכורה, כאשר בדוגמה של אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול הינו 1120 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה בחוק, וזאת בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה ותקנה 169ב' לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"). בנוסף, מואשמת המשיבה כי נהגה ברכבה ללא פוליסת ביטוח בתוקף בניגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970 וכאשר תוקף רישיון נהיגתה פקע בטרם עבור 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו וזאת לפי סעיף 10(א) לפקודה.
3. דיון והכרעה:
בבוא בית המשפט לבחון בקשה לפסילה עד תום ההליכים, עליו להעמיד לנגד עיניו את השאלה האם נסיבות המקרה הנוכחי מעידות ומצביעות על כך שיש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את הציבור, כאשר לעניין זה, כבר קבע כב' השופט ריבלין בבשפ 7362/11 מדינת ישראל נ' חיים שובל (27.10.2011) כי:
"ההחלטה אם יש לפסול את רישיונו של נהג עד תום ההליכים המשפטיים נגדו נגזרת מהשאלה אם המשך נהיגתו של הנהג מסכנת את הציבור. אחד ממבחני המשנה העיקריים לבחינת השאלה הוא המבחן אם יש די ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג".
כמו כן, לגבי מהותן של ראיות לכאורה, ומאחר וב"כ המשיבה חלק על קיומן של אלו, ראויים לציון דברי ביהמ"ש העליון בבשפ 6573/13 מדינת ישראל נ' איציק אביתר (10.10.2013) לעניין זה:
"באשר לקיומן של ראיות לכאורה נקבע, כי על ביהמ"ש לבחון אם קיים סיכוי סביר להרשעת הנאשם לאחר עיבוד חומר הראיות במסגרת ההליך העיקרי. עסקינן בראיות גולמיות לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות (רגילות) המבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. עוד נקבע כי בשלב מקדמי זה ביהמ"ש אינו נדרש לקבוע ממצאים בשאלת מהימנותם של העדים, ודי כי שוכנע שישנו פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי – בכפוף לכך שלא נתגלו פירכות מהותיות וגלויות לעין, המצביעות על חולשה ממשית של התשתית הראייתית הלכאורית".
ומן הכלל אל הפרט, עיינתי בחומר הראיות ונחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה, וזאת בעיקר מן הטעמים הבאים:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת