אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> Nader& Sons LLC ואח' נ' Homayon Antony Namvar

Nader& Sons LLC ואח' נ' Homayon Antony Namvar

תאריך פרסום : 05/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
22673-07-10
05/05/2011
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
Sisko Enterprises LLC
הנתבע:
Homayon Antony Namvar ע"י ב"כ עו"ד סוחוליצקי
פסק-דין

פסק דין

במסגרת ההליך שלפניי עותרות המבקשות להכריז כי פסק הדין שניתן לטובתן ביום 21/10/09 על ידי בית המשפט העליון שבמדינת ניו יורק בארה"ב, הוא אכיף במדינת ישראל.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

על פי כתב התביעה, המבקשות הגישו תביעה כספית כנגד המשיב בגין הלוואה שנתנו לאחיו של המשיב, מר עזרי נמבר, אשר המשיב ערב לה באופן אישי. על פי הנטען, הלווה, מר עזרי נמבר, נקלע להליך פשיטת רגל בארה"ב, וההלוואה לא נפרעה.

המבקשות טוענות, כי התביעה הוגשה בבית המשפט העליון שבמדינת ניו יורק, לו היתה סמכות עניינית לדון בתיק, וביום 21/10/09 ניתן פסק דין המחייב את המשיב לשלם להן סכום של 6,521,742$ (פסק הדין צורף כנספח א' לבקשה לאכיפת פסק חוץ).

עוד נטען, כי בית המשפט בניו יורק הוסמך ליתן את פסק הדין, לא נדרש הליך נוסף להשלמת פסק הדין, פסק הדין אינו נתון לערעור והוא בר ביצוע במדינת ניו יורק.

בנוסף, החיוב בפסק הדין הוא חיוב כספי בגין אי השבת הלוואה, ולכן הוא בר אכיפה ותכנו אינו סותר את תקנת הציבור.

למשיב ניתנה הזדמנות להתגונן כנגד התביעה, הוא מסר תצהירים מטעמו ואף הגיש בקשה נגדית בתגובה לתביעה, ובנוסף, פסק הדין הוכר כאכיף גם במדינת קליפורניה במטרה להתחקות אחר נכסי המשיב שם.

הבקשה לאכיפת פסק הדין נתמכה בחוות דעתו מיום 13/7/10 של עו"ד אלי קלארק, לו הוענק תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת הווארד, והוסמך כעורך דין במדינות מרילנד, וושינגטון די.סי. וניו יורק.

עו"ד קלארק קבע בחוות דעתו, כי לבית המשפט במדינת ניו יורק מוקנית סמכות שיפוט לגבי ההליך נשוא פסק הדין, שכן התובעים-המבקשים הם תאגידים הרשומים במדינת ניו יורק, והכספים המתועדים באמצעות שטר החוב שולמו בפועל במדינת ניו יורק, ובקשתה של חברת נמקו לקבל את ההלוואה המתועדת באמצעות שטר החוב במדינת ניו יורק היא בגדר הסכמה להכפפתה לסמכותו השיפוטית של הפורום בניו יורק.

בנוסף, קבע עו"ד קלארק, כי ל- New York Supreme Court מוקנית סמכות עניינית בתביעות לפיצוי כספי בסכום העולה על 25,000$.

ממסקנותיו של עו"ד קלארק עולה כי כפי הנראה, לא הוגש ערעור על פסק הדין, ולא מתקיימות הנסיבות בהן ניתן לבקש ארכה נוספת לצורך הגשת ערעור, וממילא, פסק הדין אינו ניתן לערעור. עו"ד קלארק קובע כי בהתאם לכך, ומאחר שפסק הדין ניתן על ידי בית משפט מוסמך, הרי שממילא, פסק הדין הוא בר ביצוע במדינת ניו יורק.

בתגובתו, מתנגד המשיב לאכיפת פסק הדין, בטענה שהמבקשות לא המציאו עבורו את כתבי הטענות בתרגום לאנגלית, ופגעו בזכות הטיעון שלו, על אף חובתם לנהוג בתום לב כלפיו, בייחוד בהתחשב בכך שאינו מיוצג על ידי עורך דין.

המשיב טוען, כי הוא הוחתם על כתב הערבות שלושה שבועות לאחר שניתנה ההלוואה על ידי המבקשים, לחברה המצויה בבעלותו של אחיו, ופעולה זו אינה חוקית בארה"ב, שכן על הערב לחתום על הערבות במקביל למימון ולמתן הלוואה, ואין אפשרות לחתום על הערבות בדיעבד. בנוסף, לטענתו, לא הוצגו בפניו כל המסמכים הנדרשים לצורך חתימתו על כתב הערבות, ואף לא ניתן לו כל הסבר לגבי מהות החתימה ומשמעותה, ורק בשלב מאוחר יותר התברר לו כי אחיו שיעבד לטובת המבקשים נכסים אשר עלותם גבוהה יותר מההלוואה.

המשיב מדגיש, כי הוא לא היה שותף למשא ומתן בין הצדדים, ולא היה מודע לגיוס הכספים מהמבקשות. לטענתו, לאחר החתמתו על כתב הערבות הראשון, פנו אליו המבקשות שוב, בניסיון להחתימו על מסמכים נוספים ועל ערבות מתוקנת, אך הוא סירב בתוקף.

לטענת המשיב, המבקשות לא נשאו בנטל השכנוע להוכחת התקיימות התנאים לאכיפת פסק החוץ, על פי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ"), שכן פסק הדין ניתן בהעדר סמכות ותכנו של פסק הדין סותר את תקנת הציבור, ובנוסף, לטענתו, מתקיימות בענייננו ההגנות המעוגנות בסעיפים 6(א)(1) ו-6(א)(2) לחוק אכיפת פסקי חוץ, שכן פסק הדין ניתן ב"מחטף" ותוך חוסר תום לב מצד המבקשות, ולא ניתנה למשיב האפשרות לטעון את טענותיו.

המשיב מציין, כי הוא נוקט בהליך משפטי במדינת ניו יורק, לשם ביטול פסק הדין, לאור הליקויים המהותיים בהליך בארה"ב.

תגובת המשיב נתמכה בתצהיר מטעמו.

טענות דיוניות

המבקשות טוענות, כי המשיב לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, לגבי הדין החל במדינת ניו יורק, ולכן לא סתר את טענות המומחה מטעמם, והטענות הנטענות בתצהירו הן בגדר "עדות סברה" שאינה קבילה ויש למחקה מהתצהיר. בנוסף, לטענתם, מן הראוי להחיל את הכלל לפיו כאשר צד נמנע מלהביא ראיה, הרי שניתן להסיק, כי אילו הובאה הראיה, היא היתה פועלת כנגדו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ