החלטה
לפני שתי בקשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 16.7.13 (כב' השופט ירון גת) – רת"ק 59978-07-13 שהגישה חברת טלטוס בע"מ, ורת"ק 60390-07-13 שהגישה IATA יאט"א ישראל.
בפסק הדין נתקבלה בחלקה תביעה שהגיש המשיב מר שוורץ (להלן: "התובע") כנגד טלטוס בע"מ (להלן: "הנתבעת") שהיא סוכנות נסיעות באמצעותה רכש התובע ביום 29.7.12 שני כרטיסי טיסה בחברת התעופה איירוסוויט (להלן: "חברת התעופה") לבנגקוק למועדים 21.3.13-6.4.13, והנתבעת חויבה לשלם לתובע את מלוא סכום הכרטיסים ששילם לה בסך 7,533 ₪ בתוספת 2,000 ₪ הוצאות משפט ועגמת נפש.
כמו כן נתקבלה בחלקה הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד IATA יאט"א ישראל (להלן: "צד ג'") שהוא ארגון תעופה בינלאומי אשר באמצעותו העבירה הנתבעת לחברת התעופה את התמורה ששילם לה התובע עבור כרטיסי הטיסה, וצד ג' חויב לשלם לנתבעת 50% משווי הכרטיסים שצריכה לשלם הנתבעת לתובע וכן 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
על פי העובדות שאינן במחלוקת, ביום 26.12.12 קיבלה הנתבעת הודעה (להלן: "ההודעה") בדבר שינוי מועדי הטיסות של חברת התעופה לרבות מועד הטיסה שהזמין התובע, הודעה במסגרתה נמסר לה "הכל בסדר" ושחברת התעופה עוברת שינויים ארגוניים ולוגיסטיים ושעל רקע זה מבוצעים השינויים במועדים. לפיכך הודיעה ביום 26.12.12 הנתבעת לתובע בשיחה טלפונית שהטיסה שהזמין בוטלה ושעליו להזיז את מועד הטיסה למועד נדחה, וכך פעל התובע. ביום 20.1.13 הודיעה הנתבעת לתובע שחברת התעופה פשטה את הרגל והטיסה לא תתקיים, ולפיכך נאלץ התובע להזמין כרטיסי טיסה חלופיים.
בפסק הדין נקבע שהנתבעת, בהיותה גורם מתווך, התרשלה והפרה את חובותיה בכך שלא פעלה באופן מלא וכנדרש לברר את מלוא הרקע מאחורי ההודעה הנ"ל שקיבלה אשר היתה צריכה להדליק אצלה נורה אדומה ולהובילה לבצע בירורים נוספים ביחס לחברת התעופה שכן הודעה כדוגמת "הכל בסדר" מעידה על כך שישנה אפשרות או ידיעות שמשהו לא בסדר. מה גם שמפרסומים שפורסמו לאחר פשיטת הרגל של חברת התעופה עולה שבעיותיה הכספיות היו ידועות לעוסקים בענף מזה מספר שבועות ושסוכני נסיעות רבים חדלו מלעבוד עם חברת התעופה עוד קודם להודעה על פשיטת הרגל בחודש ינואר 2013. כמן כן נקבע שהנתבעת התרשלה והפרה חובותיה גם בכך שלא יידעה את התובע במלוא הנתונים שהובאו לידיעתה באותה העת ולא אפשרה לו לקבל החלטה על סמך מידע מלא לחלוטין ויתכן שעל רקע היה פועל התובע לביצוע בדיקות נוספות ומחליט לבטל את ההזמנה ולקבל את כספו בחזרה דבר שהיה אפשרי באותה העת.
בנוגע להודעה לצד ג', נקבע בפסק הדין שמדובר למעשה בגורם מתווך נוסף בין הנתבעת ובין חברות התעופה, שההודעה התמוהה הנ"ל מיום 26.12.12 היתה גם בידיעתו של צד ג' והוא העבירה לנתבעת מבלי לערוך כנדרש בירורים נוספים באשר למהות ההודעה ומבלי למסור לנתבעת מידע מלא ומקיף ביחס למצבה של חברת התעופה באותה העת ולפיכך התרשל בחובתו כלפי הנתבעת.
בהיותן של שתי בקשות רשות הערעור מופנות כלפי אותו פסק הדין, ובהעדר התנגדות המבקשות לכן שהדיון בהן ייערך במאוחד, החלטתי לדון בשתי בקשות רשות הערעור במאוחד.
לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור ובפסק הדין ובתגובת המשיב 1 לבקשות רשות הערעור, החלטתי לדחות את שתי הבקשות.
בהכרעתו של בימ"ש קמא בהטלת האחריות במקרה הספציפי דנן על הנתבעת ועל צד ג' לא דבק פגם ממשי , היא מנומקת, מבוססת על העובדות והראיות כפי שהוכחו והובאו לפניו בהן לא מצאתי מקום להתערב .
כפי שנקבע, לא נתנה הנתבעת, לכל הפחות, למידע הנ"ל שקיבלה בהודעה אודות חברת התעופה ביום 26.12.12, את המשקל הראוי שהיה מצופה ממנה ליתן, ומשקיבלה את ההודעה הנ"ל ולאור תוכנה היה עליה לשקוד על השגת מידע מלא עבור התובע בדבר מצבה של חברת התעופה ולקבל מידע מדוייק יותר דבר שלא עשתה (מה גם, כפי שנקבע, ההודעה על פשיטת הרגל ניתנה סמוך לאחר מכן בינואר 2013 ובעיותיה של חברת התעופה היו ידועות לעוסקים בענף), וכן היה עליה לדאוג לעדכן את התובע במלוא המידע שקיבלה באותה העת, דבר שלא עשתה.
רכישתו של התובע את הכרטיסים אצל הנתבעת, סוכנות הנסיעות, מגלמת על פניו ציפיה סבירה שהסוכנות היא כתובתו לגבי שירותי חברת התעופה לרבות העברת מידע מהותי מספק השירותים. הפנייתו של התובע בנסיבות כאלו לספק הזר עלולה להותירו ללא מענה משפטי הולם.
פסק הדין אליו הפנתה הנתבעת בבר"ע שהגישה (ח"א 804/07 דיזנהויז יוניטורס נסיעות ותיירות בע"מ נ' היועמ"ש), אשר לשיטתה הינו בגדר 'הלכה פסוקה' בעניין ההתחייבות המשפטית של סוכנות נסיעות (למרות שמדובר בפסיקה של בית הדין לחוזים אחידים ולא בהלכה פסוקה), תומך בפסק דינה של ערכאה קמא בכל הנוגע לחובות החלות על הנתבעת. בעניין דיזנהויז הנ"ל נקבע כי:
סוכנות נסיעות איננה יכולה לטעון כי מעמדה מוגבל למתן שירותי "תיווך" או למעמד של "שלוח" בלבד, שכן פעולות רבות שהיא מבצעת חורגות מגדר מאפייניו הידועים של מוסד התיווך או של יחסי שליחות..., אין מקום לראות אותה כמתווכת, תפקיד המתמצה בהפגשת הצדדים בלבד ולא ביצירת ההתחייבות המשפטית עצמה, או כשלוח, היוצר אומנם התחייבות משפטית, אך אינו מהווה צד לה ... אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השירות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בביצוע ההזמנה הוא מתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)" (ההדגשות אינן במקור).
גם לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת ערכאה קמא בכל הנוגע לקבלת הודעת צד ג' בחלקה. בדין נדחתה טענת ג' לפיה הוא משמש רק כצינור להעברת כספים בין הנתבעת לחברת התעופה, שכן בדיון (ראו עמ' 1 לפרוטוקול שורה 21) מסר נציג צד ג' כי צד ג' אחראי להעברת הודעות לסוכנים במידה וקורה משהו עם חברות התעופה, מה גם שגרסת הנתבעת (ראו עמ' 2 לפרוטוקול) לפיה את ההודעה הנ"ל מיום 26.12.12 קיבלה מצד ג' על פניו לא נסתרה.
מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).
התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים - שאינם בנמצא כאן - בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: רע"א 4122/06 מעוז נ' מיכאלה, 18.1.07).
לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעת וצד ג' בבר"ע לפיהן ביהמ"ש קמא הרחיב את היקף אחריותן לכדי "מבטחי על" לאיתנותן הכלכלית של חברות התעופה ולפיהן מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית. בפרט שמדובר במקרה קונקרטי שהוא לעובדותיו.
אין בפסק הדין נושא הבר"ע משום סטייה מההלכות בהן נדונה סוגית קשר חוזי כגון דא גם לא קביעה היוצרת אחריותן כ"מבטח על" כאמור. עניינו בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, בהן נקבע שנוכח מידע תמוה שהגיע אל הנתבעת ואל צד ג' אודות מצבה של חברת התעופה, היה עליהן לפעול לבירור מידע מלא בעניין ולעדכן את הנוגעים בדבר במלוא הנתונים הרלוונטים שהיו בידיהן אותה העת, דבר שלא עשו ומכאן חיובן.
לאור האמור לעיל - בקשות רשות הערעור דנן נדחות.