פסק-דין 4311-14,7336-14,7217-14,7366-14,7336-13,28101-08-13 אבוטבול ואח' נ' מדינת ישראל

השופט צ' זילברטל:

           לפנינו ערעורים על גזר דינו מיום 5.5.2014 ומיום 18.9.2014 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן) בת"פ 28101-08-13. הפרשה עוסקת בהפקרתה של נפגעת תאונת דרכים על-ידי נהג הרכב הפוגע והנוסעים עמו, וכן בשיבוש הליכי החקירה לאחר התאונה.

רקע

1. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 24.6.2013 סמוך לשעה 19:30, בעיר באר שבע, נהג המערער בע"פ 4311/14 (להלן: אבוטבול או הנהג), למרות היותו פסול לנהיגה, ברכב מסוג מאזדה (להלן: הרכב), כאשר במושב הקדמי הימני ישב המערער בע"פ 7336/14 (להלן: אדרי) ובמושב האחורי מצד ימין ישבה אחותו למחצה של אדרי - המערערת בע"פ 7366/14 (להן: גבאי). אדרי וגבאי הם קרובי משפחה של הנהג. השלושה היו בדרכם חזרה מבית מרקחת בו קנו אדרי וגבאי (להלן יחד: הנוסעים) תרופות לאמם, שהיתה חולה במחלה קשה ונפטרה חודש לאחר האירועים המתוארים להלן. במהלך הנסיעה פגע אבוטבול עם הרכב בגב' ל. מ. א (להלן: המנוחה) עת חצתה את הכביש, וגרם לה לחבלות קשות מהן נפטרה בסמוך לאחר מכן. לאחר הפגיעה במנוחה המשיך אבוטבול בנסיעה רצופה על אף שידע כי למנוחה נגרמה חבלה חמורה. הנוסעים צעקו לעבר אבוטבול לעצור, אולם זה המשיך בנסיעה וענה להם במילים: "אין לי רישיון אני לא עוצר". לאחר מכן פנה אבוטבול לרחוב צדדי, החנה את הרכב והתקשר לחברתו בבקשה שתאסוף אותו ואת הנוסעים. במשך כל אותו הזמן לא יצרו אבוטבול או הנוסעים קשר עם כוחות ההצלה, שהוזעקו לבסוף למקום על-ידי עוברי אורח, ואף לא הזעיקו כל עזרה אחרת, ולא חזרו לברר את מצבה של המנוחה.

2. בכתב האישום מתוארת שורת מעשים בהם נקט אבוטבול, במטרה לטשטש את הקשר בינו לבין התאונה ולשבש את מהלכי החקירה שנפתחה בעקבות התאונה. אבוטבול נעזר באמו ובחברתו על-מנת להסיע את הרכב מהמקום בו הושאר לאחר התאונה לחניית ביתו, ולאחר מכן נעזר בחברתו ובאחיו (להלן: סהר) על מנת לבצע תיקונים ברכב כדי למנוע את זיהויו כרכב המעורב בתאונה. במאמציו לתקן את הפגיעות ברכב המשיך אבוטבול לנהוג, אף, שכאמור, היה פסול לנהיגה.

3. ביום 8.8.2013 נעצרה אמו של אבוטבול, עת נהגה ברכב, בביקורת משטרתית, והיא זומנה למשטרת דימונה לצורך בירור פרטים. האם יצרה קשר טלפוני עם אבוטבול, אשר הנחה אותה למסור לשוטרים כי היא, והיא בלבד, נוהגת ברכב בשגרה. לאחר מכן יצר אבוטבול קשר עם חברו הקרוב והמערער בע"פ 7217/14 (להלן: ג'ירד) וסיפר לו על שיחת הטלפון עם אמו. ג'ירד הנחה את אבוטבול לתאם גרסאות עם אמו ועם סהר והדריך אותו כיצד לנהוג בחקירה משטרתית. בהמשך אותו היום פירק אבוטבול מכשיר הקלטה המחובר למצלמות אבטחה שהותקנו בכניסה לביתו, ואשר קלטו, בין היתר, את הגעת הרכב לחנייה ביום התאונה, והעביר את מכשיר ההקלטה לג'ירד על-מנת שזה ימחק את קבצי הזיכרון. לבסוף נתפס המכשיר בתא המטען של רכבו של ג'ירד טרם שנמחקו הקבצים.

4. בגין המעשים המתוארים הורשעו המערערים – על סמך הודאותיהם בעובדות כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון – בעבירות הבאות: אבוטבול הורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה); בשלוש עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; בשתי עבירות של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל – 1970; בעבירה של ניסיון לשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק); בעבירה של השמדת ראיה לפי סעיף 242 לחוק ובעבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המשיבה תעתור לעונש מאסר בפועל של 7 שנים ולרכיבי עונש נוספים, ואבוטבול יטען באופן חופשי.

           אדרי וגבאי הורשעו כל אחד בעבירה על-פי סעיף 64א1 לפקודת התעבורה שעניינה חובתו של נוסע להתקשר לגופי ההצלה במקרה של תאונת דרכים. ג'ירד הורשע בעבירות של ניסיון לשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 255 וסעיף 25 לחוק; ניסיון להשמדת ראיה לפי סעיף 242 וסעיף 25 לחוק והדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק. במסגרת הסדר הטיעון עם הנוסעים וג'ירד הוסכם, כי המשיבה תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות ולרכיבי עונש נוספים, ואדרי, גבאי וג'ירד יטענו באופן חופשי.

           להשלמת התמונה יצוין, כי כתב אישום נוסף הוגש נגד סהר בגין ניסיון לשיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה, וכמו כן הוגשו כתבי אישום נגד חברתו של אבוטבול ואמו בגין עבירות דומות.