5 חודשי עבודות שרות בגין התחזות וקבלה במרמה לאחר שהושעה מלשכת עוה"ד

רקע

1. גדעון חיים, יליד 1953 (להלן: " הנאשם") משפטן בהשכלתו עסק בעריכת דין מספר שנים ועד ליום 14.10.07. עובר לתאריך זה, הוחשד הנאשם בגניבת כספים שהופקדו בידיו  בנאמנות עבור לקוחותיו ובשימוש שלא כדין בכספים שהגיעו אליו תוך כדי פעילותו ככונס נכסים.
2. בגין חשדות אלה הוגשו נגד הנאשם קובלנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: " הלשכה") וכתב אישום בת"פ (ת"א) 8034/06 (להלן: " התיק הקודם"):

                                 א.         הלשכה החליטה להשעות את הנאשם זמנית (בד"מ 15/05), שהפכה להשעיה לצמיתות (בד"מ 73/09).

                                 ב.         בתיק הקודם, שהתנהל לפני כב' השופט דן מור, הורשע הנאשם לאחר שמיעת הוכחות בגניבה על ידי מורשה, מרמה והפרת אמונים. ב- 6.03.08 נידון הנאשם ל-30 חודשי מאסר מהם 12 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי ולתשלום קנס. ב- 18.02.09 דחה בית המשפט המחוזי בת"א את ערעורו של הנאשם על חומרת גזר הדין (ע"פ 70223/08 הרכב בראשות כב' השופטת ברלינר).

כתב האישום

3. ב- 15.08.10 הגישה פמת"א נגד הנאשם את כתב האישום בתיק זה המייחס לו קבלת דבר במרמה (שני מקרים) וניסיון לקבל דבר במרמה, עבירות לפי סעיפים 415, ו-415 +25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"). בנוסף לכך הואשם הנאשם בהתחזות לעורך דין מורשה, עבירה לפי סעיף 97 סיפא לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: " חוק לשכת עורכי הדין").
4. התביעה טוענת שבתאריך כלשהוא, בתחילת שנת 2008, פנתה גלינה ממיסטבלוב (להלן: " המתלוננת") לעו"ד אורלי זינגרמן (להלן: " עו"ד זינגרמן") וביקשה ממנה עצה משפטית בהקשר לפיטוריה ממקום עבודתה. עו"ד זינגרמן, שאיננה מומחית לדיני עבודה, ביקש מהנאשם סיוע בעריכת חישוב סכום התביעה. בהתאם לכך נפגשו הנאשם והמתלוננת ב- 27.01.08, במשרדה של עו"ד זינגרמן ובנוכחותה (להלן: " הפגישה"). במהלך הפגישה, הסתיר הנאשם מפני המתלוננת את עובדת היותו מושעה והציג עצמו בכזב כעו"ד מומחה לדיני עבודה. בסיום הפגישה קיבל הנאשם מעו"ד זינגרמן חומר משפטי שנדרש לעריכת החישובים הצריכים.
5. זמן מה לאחר הפגישה הציע הנאשם למתלוננת לייצגה לבדו בהליך המשפטי וקיבל ממנה בשתי הזדמנויות 2400 ש"ח עבור עבודה, שלכאורה ביצע עבורה, ביודעו שאיננו יכול ואיננו מתכוון לבצעה.
6. בתאריך כלשהוא לאחר מכן הודיע הנאשם למתלוננת, שהגיש בשמה תביעה לבית הדין לעבודה, בידיעה שהטענה איננה אמת. בנוסף אמר לה, שבית הדין קבע את הדיון בתביעתה ליום 12.01.09 ועליה להיות נוכחת. המתלוננת הגיעה לבית הדין בתאריך הנ"ל ומשלא פגשה שם בנאשם, התקשרה אליו, הוא חזר וכיזב לה שהדיון נדחה בשבוע והזמין אותה למשרדו.
7. זמן מה לאחר ה- 12.01.09, במשרדו ביקש הנאשם מהמתלוננת תשלום נוסף עבור טיפולו בתיק. משסורב, הציע שתשלם לו 15% מהסכום שייפסק לזכותה בתביעה, שלא הגיש.
8. כארבעה חודשים לא ענה הנאשם לקריאותיה הטלפוניות של המתלוננת. כשהגיעה למשרדו גילתה, שמעולם לא הגיש את כתב התביעה לבית הדין לעבודה.

הסדר הטיעון

9. ב- 25.12.11 הודיעו נציג פמת"א עו"ד א. גלעם (להלן: " התובע") והסנגור עו"ד י. סקה, על הסדר טיעון אליו הגיעו, לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ויורשע בהתאם. באשר לעונש הוסכם שהתביעה תגביל את בקשתה למאסר בפועל, שלא יעלה על שמונה חודשים ואילו הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו. חרף האמור בהסדר הנאשם לא הורשע ובתכוף לאחר הודאתו וללא התנגדות התביעה הוזמן בעניינו של הנאשם תסקיר משירות המבחן.

המלצת שירות המבחן והחלטת בית המשפט

10. שירות המבחן נדרש, כמקובל, לנסיבותיו האישיות, משפחתיות, והבריאותיות של הנאשם, כיום כבן 60, גרוש ואב לשלושה ילדים. מכיוון שרישיון עריכת הדין שלו נשלל לצמיתות, עובד הנאשם בעבודות מזדמנות, בלתי מקצועיות. השירות שמע את הסבריו של הנאשם לעבירות נשוא התיק הקודם ולעבירות נשוא תיק זה. את העבירות שבתיק הקודם עבר, לדבריו, בהיותו במצב משברי קשה כתוצאה מפטירת אחיו הבכור בשנת 2004. את העבירות שבדיון הסביר באמונתו השלמה שבית המשפט יזכה אותו מהעבירות הקודמות.

בהתחשב במשקלם המצטבר של הודאתו, חרטתו על הפגיעה שפגע במתלוננת, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, ההשלכות השליליות שמשליכה הסתבכותו בפלילים על מצבו האישי והתעסוקתי העתידי, המליץ השירות להימנע מהרשעה הנאשם. כעונש קונקרטי המליץ השירות לחייב את הנאשם בביצוע 400 שעות של"צ.

הנמקות שירות המבחן לא שיכנעו את התובע אשר עמד על הרשעת הנאשם. הנאשם הורשע ללא התנגדות הסנגור ראו הכרעת דין מיום 15.07.12.

הראיות והטיעונים לעונש