4 שנות מאסר בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והסגת גבול

בשים לב לאמור גזר הדין יינתן היום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

<#3#>

גזר דין

פתח דברים וטיעוני הצדדים

1.         הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וכן עבירה של הסגת גבול- עבירה לפי סעיף 447(ב) לחוק.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשמת תשלח לשירות המבחן לצורך הגשת התסקיר, כאשר המאשימה לא התחייבה להמלצת התסקיר ולא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ימים ספורים לפני האירוע שיתואר להלן, התגלע סכסוך בין הנאשמת לבין המתלוננת. בתאריך 5.7.09 בשעות הערב, הגיעה הנאשמת לביתה של המתלוננת באילת כשהיא נושאת עימה סכין, נכנסה אל הבית בכך שפתחה את דלת הכניסה ונכנסה לחדרה של המתלוננת. באותה עת שכבה המתלוננת במיטתה וכשהבחינה בנאשמת אמרה לה לצאת מחדרה ומהבית. הנאשמת החלה לצעוק על המתלוננת ותקפה אותה במיטתה בכך שחתכה אותה עם הסכין שבידה חתכים מרובים בפניה ובצווארה. המתלוננת ניסתה להתגונן מפני הנאשמת ולהדוף אותה מעליה, אך הנאשמת לא הרפתה והמשיכה לתקוף את המתלוננת עם הסכין, גם לאחר שהשתיים נפלו על גבי רצפת החדר. אמה של המתלוננת וחבר שנכח במקום הצליחו לאחר מאמץ לחלץ את הסכין מידה של הנאשמת ולהרחיקה מהמתלוננת.

כתוצאה ממעשי הנאשמת כמתואר לעיל נוצר חתך באורך 10 ס"מ בלחי ימין של המתלוננת, חתך נוסף באורך 4 ס"מ באותה לחי, חתך באורך 4 ס"מ מהקרקפת לכיוון המצח, חתך בלחי שמאל, חתך נוסף מאחורי אוזן ימין, שני חתכים רוחביים באורך 3 ס"מ כל אחד בצווארה של המתלוננת וחתכים שטחיים נוספים בצוואר.

3.         מתסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית המשפט עלה כי הנאשמת ממזערת מחומרת מעשיה, לא חווה כל אמפתיה כלפי נפגעת העבירה, שוללת כל נזקקות לטיפול ומכאן ציין שירות המבחן כי קיים סיכון ניכר להישנות התנהגות אלימה גם בעתיד והעריך כי היא תתקשה להפיק תועלת מקשר טיפולי וכי ענישה ברורה ומוחשית עשויה להציב בפניה גבולות להתנהגותה בעתיד.

4.         בא כוח המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשמת עונש מאסר בפועל ארוך וממושך, מאסר מותנה, פיצוי למתלוננת וקנס כספי. בטיעונה הדגישה את חומרת העבירות, את החתכים הרבים שגרמה הנאשמת למתלוננת ואת העובדה שאף שירות המבחן ממליץ על ענישה ברורה ומוחשית. עוד הטעימה כי הפגיעה בסכין בגוף האדם הינה מעשה חמור ובמקרה זה התמונות אותן הגישה אודות פציעת המתלוננת מדברות בעד עצמן, תוך שהפנתה אף לתסקיר המשלים המדבר על הפגיעה במתלוננת. מכאן עתרה לעונש מאסר ממושך, תוך שהגישה פסיקה לתמיכה בטענותיה. באשר לנסיבות האישיות, ציינה כי אלו צריכות להדחות בשים לב לחומרת העבירות.

5.         ב"כ הנאשמת מנגד ביקש שלא למצות הדין עימה, תוך שציין כי הוא אינו ממעיט מחומרת העבירות, אך עדיין יש לזכור את גילה הצעיר של הנאשמת ואת העובדה שהנאשמת נעדרת עבר פלילי, רצתה להתגייס לצבא והאירועים נשוא כתב האישום מנעו זאת ממנה. יש ליתן גם משקל להודאת הנאשמת אשר חסכה את עדות המתלוננת, כאשר הדברים מקבלים משנה תוקף לאור האמור בתסקיר.

בטיעוניו ציין כי אין מקום ליתן משקל לאמור בתסקיר מפי המתלוננת ביחס להשתלשלות העניינים, משזו לא באה לידי ביטוי בכתב האישום והדבר יכול ללמד על כך שהמתלוננת מנסה להשחיר את פני הנאשמת עוד יותר. נסיבותיה האישיות של הנאשמת, העובדה שגדלה ללא אם, אביה היה מכור לסמים והיא גדלה רק עם סבתא, כל אלו לא יכולים שלא להשליך על אישיותו של אדם. עוד הדגיש כי יש לזכור שמדובר בנאשמת צעירה שהייתה יכולה להיעזר בשירות המבחן כדי לנתח את התנהגותה בתיק זה ומכאן הצר על כך ששירות המבחן לא ניסה את הפן השיקומי. אין המדובר במקרה קלאסי של נאשמים המנסים לפתור סכסוכים באמצעות סכין ועניינה של הנאשמת הן מבחינת גילה והן מבחינת מינה יוצא דופן.

מכאן ביקש ולו לפנים משורת הדין ליתן משקל דווקא לחלק המדבר על נסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת, לקיחת האחריות ולשקול להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות, בשים לב לכך ששליחתה למאסר בנסיבות אלו ובהתחשב בגילה עלולים להעבירה לזרועות העבריינות.

הנאשמת במסגרת המילה האחרונה ציינה שהיא מצטערת על כל מה שהיה וכי היא לא רוצה ללכת לבית סוהר וכי אם תלך לבית סוהר לא תתגייס לצבא.

דיון