האם יש לבטל את צו ההפטר שהוענק לחייבת, לאחר שהתברר כי לאחר שאושרה תוכנית הפירעון ובטרם נחתם צו ההפטר, נפטרה אמה של החייבת והחייבת ירשה זכויות בדירת אמה המנוחה?
א.רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.ביום 27.4.11 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת, לבקשתה.
2.ביום 25.3.12 הוכרזה החייבת כפושטת רגל ומונה לה נאמן.
3.ביום 13.7.16 התקיים דיון בהפטרה של החייבת וניתן לה הפטר מותנה. על פי מתווה ההפטר, היה על החייבת להעביר סך של 45,000 ₪ המהווה פדיון זכויותיה בדירת הוריה (1/16), מכוח ירושת אביה המנוח, עד ליום 1.9.16. בנוסף, היה עליה לשלם את חוב הפיגורים בסך של 13,400 ₪, בתוך 60 יום. ביהמ"ש נתן "תוקף שיפוטי למתווה ההפטר המותנה".
4.ביום 28.8.16 הגישה החייבת בקשה להפחתה רטרואקטיבית של צו התשלומים, כך שבמקום סך של 900 ₪ לחודש יהיה עליה לשלם רק 500 ₪ לחודש וכך יוקטן חוב הפיגורים ויעמוד על 10,000 ₪ בלבד. זאת, עקב מצבה הרפואי והכלכלי הקשה.
5.ביום 5.9.16 העבירה החייבת סך של 45,000 ₪ לקופת הנאמן.
6.ביום 21.9.16 נפטרה אימה של החייבת (להלן: "האם") ואולם החייבת לא דווחה על כך לנאמן.
7.הנאמן הסכים לבקשת החייבת להקטנת צו התשלומים החודשי באופן רטרואקטיבי וביום 25.10.16 החליט כב' השופט חסדאי, כי חוב הפיגורים יעמוד על סך של 10,000 ₪ בלבד ועל החייבת לשלמו בתוך 10 ימים.
8.ביום 16.11.16 החייבת שילמה את הסך של 10,000 ₪ בגין חוב הפיגורים וביום 19.12.16 נחתמה הפסיקתא והחייבת קיבלה הפטר חלוט (להלן: "הפסיקתא").
9.ביום 8.2.17 הגישה אחות החייבת בקשה לצו ירושה אחר האם. חלקה של החייבת בדירת הוריה עומד על 3/16 מהדירה.
10.לכנ"ר נודע על הבקשה למתן צו ירושה והוא הפנה את תשומת ליבו של הנאמן לכך וביקש ממנו לפגוש את החייבת ולדון עמה בפדיון זכויותיה בעיזבון האם. הנאמן נפגש עם החייבת ובנה רו"ח חיים משקל, על מנת לנסות להגיע להבנות לצורך פדיון זכויות החייבת בירושת האם.
11.ברם, החייבת סירבה להוסיף כסף לקופה וטענה כי במסגרת פדיון הזכויות בדירה בסך של 45,000 ₪, נלקחו בחשבון גם הזכויות העתידיות שלה בירושת האם לאחר אריכות ימיה, היות וכבר באותו מועד האם היתה מבוגרת וחולה מאוד.
12.מאחר והחייבת לא הסכימה לפדות גם את חלקה בעיזבון האם, הגיש הנאמן את הבקשה נשוא החלטה זו. לטענת הנאמן, החייבת לא דווחה על מות אמה ולפיכך ההפטר ניתן לה בשגגה "ותוך הטעייה מצידה של החייבת" ולכן יש להורות על ביטול הפסיקתא.
13.החייבת טוענת כי במועד שבו גובש הסכום של 45,000 ₪ שניתן כפדיון עבור חלקה בדירה, נלקחו בחשבון כל הנתונים, לרבות גילה ומצבה של האם, שהיתה אישה חולה בת תשעים. הסכום שנקבע לקח בחשבון אף את העובדה כי ייתכן ובקרוב החייבת תירש גם חלק מחלקה של האם בדירה.
14.כמו כן, מאחר שבמועד מתן ההפטר המותנה היתה האם בחיים ולא היו לה אז זכויות בעיזבונה, לא ניתן לכלול רכוש נוסף שהתקבל בירושה לאחר מתן ההפטר המותנה. בנוסף, מאחר והסך של 45,000 ₪ שולם לפני פטירת האם, למעשה בוצעה כבר תוכנית הפירעון לפני פטירת האם ולא ניתן לשנותה.
15.מועד ההכרזה על ההפטר הוא דקלרטיבי ובמועד הרלוונטי להפטר, האם היתה עדיין בחיים. גם בפגישה שנערכה עם הנאמן, ואשר הוקלטה ע"י החייבת ותמלילה צורף לתגובתה, הבהיר הנאמן כי הסך של 45,000 ₪ הוא סכום שמספיק לצורך הפטר בכל מקרה.
16.מאחר והחייבת חוותה באופן מאוד קשה את פטירת האם "לא היה בראש מעייניה לידע את הנאמן הנכבד כי אמה נפטרה מהעולם".
17.הנאמן מכחיש נמרצות כי הסך של 45,000 ₪ כלל גם פדיון של זכויות האם בדירה, שעה שהיא היתה עדיין בחיים. לטענתו, מדובר בירושה עתידית שכלל לא נלקחה בחשבון בתוכנית הפירעון.
18.גם בפגישה שהוקלטה ע"י החייבת ובנה ללא ידיעתו, הוא חזר על עמדתו כי: "נולדו לחייבת זכויות חדשות בטרם הפטר חלוט" שעליהם לא דווחה החייבת ולכן יש להורות על ביטול ההפטר ולדון בתנאי ההפטר בהתחשב בירושה שנפלה לידיה.
19.הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן. לדבריו, משניתן צו הכינוס ועד לקבלת ההפטר, חלה חובה על החייבת למסור לנאמן כל מידע אודות היקף רכושה. נכסי החייבת מוקנים לנאמן ולכן גם זכויות החייבת בעיזבון האם הוקנו לו.
ב.דיון והכרעה
1.סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי משהכריז בית המשפט כי החייב הינו פושט רגל, יהיו נכסיו ניתנים לחלוקה ומוקנים לנאמן.
סעיף 85(1) לפקודה קובע כי משהוכרז חייב פושט רגל, מוקנים נכסיו לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו. בהתאם לסעיף, נכסי פושט הרגל יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו".
2.החייבת התנהלה בחוסר תום לב, שעה שלא גילתה לנאמן אודות פטירת האם וזכויותיה בעיזבונה. לא מצופה שהחייבת תודיע על כך בעת שהיא יושבת שבעה. אולם, סמוך לאחר מכן, היתה עליה חובה לעדכן את הנאמן ואי גילוי עובדה זו מהווה הטעייה של הנאמן, אשר סבר בעת שהגיש את הפסיקתא לחתימה, כי לא חל שינוי בנכסי החייבת.
בפש"ר 24816-07-11 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.10.17) ציינתי כי:
"התנהלות חייב בתום לב בהליכי פש"ר היא תנאי יסודי ומהותי. על חייב המבקש את חסדי בית המשפט ועותר להפטר מחובותיו – למרות הפגיעה הקשה שההפטר גורם לנושים – לפעול בתום לב מוחלט לאורך כל ההליך, מיום מתן צו הכינוס ועד קבלת ההפטר."
חובת ההתנהגות בתום הלב חלה על החייב לאורך ההליך כולו. הוא חולש גם על התקופה שממתן ההפטר המותנה ועד למתן צו ההפטר החלוט.
3.במועד שהאם נפטרה, טרם השלימה החייבת את תוכנית הפירעון. היה עליה לשלם את חוב הפיגורים בסך של 10,000 ₪ וסכום זה שולם רק בחודש נובמבר 2016.
4.העובדה שאושרה תוכנית פירעון וניתן הפטר מותנה, לא גורעת מכך שעד שלא ניתן הפטר, מלוא זכויות החייבת מוקנים לנאמן. נכסי החייב כוללים גם כל נכס שירכוש או שיוקנה לו לפני הפטרו (סע' 85(1) לפקודה; ש' לוין א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית 2010) 179).
עד שלא ניתן צו הפטר לאחר שמולאו כל התנאים שהותנו במסגרת תוכנית הפירעון, החייב הינו פושט רגל לכל דבר ועניין וחלות עליו כל החובות וההגבלות החלות על פושט הרגל. ההפטר המותנה הינו מעין "שלב ביניים", בו הוא אמנם רואה באופק את ההפטר המיוחל אולם הוא עדיין מצוי באופן מוחלט בהליכי פשיטת הרגל. נכסיו מוקנים לנאמן והוא מחויב בכל חובות ההליך וכל המגבלות ממשיכות לחול עליו.
המועד הקובע לתחילת ההפטר הוא מועד מתן ההחלטה על ההפטר (ראה גם: "פש"ר (י-ם) 5001/08 דרעי נ' עודד הכהן (הנאמן) (14.4.16) (להלן: "עניין דרעי").
5.בצדק טוען הכנ"ר, כי החייבת מנסה "לאחוז את החבל בשני קצותיו". מצד אחד היא טוענת כי משאושרה תוכנית הפירעון לא ניתן לשנותה כלל ואולם מאידך, היא זו שביקשה לשנות את תוכנית הפירעון ולהפחית מחוב הפיגורים שלה, ע"י צמצום התשלום החודשי באופן רטרואקטיבי. אם "המועד הקובע" הוא יום מתן ההפטר המותנה ולא ניתן לשנות את התוכנית לאחר מכן, מדוע אפשר לשנות את חוב הפיגורים ולהקטינו?
6.במועד פטירת האם, החייבת היתה עדיין פושטת רגל ללא הפטר ולכן זכויותיה בירושת האם עברו לקופת הפש"ר. סעיף 1 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כי: "במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו". הנאמן בא בנעלי החייבת בהיותה פושטת רגל וזכויותיה בעיזבון עברו אליו. כפי שצוין בעניין דרעי:
"חלקה של החייבת בירושת המנוחה הוקנה לה, איפוא, עם מות האם ולפני מתן ההפטר, ובעובדה שבמועד מתן ההפטר טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וטרם הוברר באופן סופי מה שיעורו של החלק שהוקנה לב אין כדי לשנות ממסקנה זו".
7.אין שחר לטענת החייבת, כי במסגרת הפגישה שנערכה עם הנאמן, הוא הסכים שאין להוסיף דבר מעבר ל – 45,000 ₪. אדרבא, מעיון בתמליל עולה, כי הנאמן היה נחרץ בדעתו שאין כל בסיס לטענת החייבת כי הסך של 45,000 ₪ כלל גם פדיון של זכויות האם בדירה. הנאמן אף הסביר לחייבת ובנה, כי ביהמ"ש רשאי לבטל את צו ההפטר אף לאחר שנים רבות, אם התגלו עובדות חדשות. הנאמן אמר לחייבת כי:
"ההסכמות היו לפדיון זכויותייך מחלקו של אביך ז"ל בדירה ולא לחלקה של אמך ז"ל בדירה" (עמ' 15 שורות 14-15). בעמ' 9 שורה 22: הוא אמר כי "החלק אצלה בדירה מהזכויות של האבא" ובעמ' 10 שורה 14 הוא ציין כי תוכנית הפירעון גובשה : "מבלי שהזכויות של אמא ז"ל היו על השולחן".
8.יש לראות בחומרה את התנהלות החייבת ובנה, אשר הקליטו את הנאמן ללא ידיעתו. אציין גם, כי התמלול מקוטע ונראה כי הוא לא משקף את מלוא הפגישה שהתקיימה.
9.לפיכך, משלחייבת זכויות נוספות שהיא לא גילתה עליהם, אני מורה על ביטול ההפטר.
10.הוראות צו הכינוס, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ, ישובו על כנן.
11.כמו כן, על החייבת להמשיך ולשלם החל מחודש זה את התשלום החודשי בסך של 500 ₪ לחודש.
12.לחייבת חובות בסך של מעל 900,000 ₪ ויש לדאוג כי חלקה בעיזבון האם, ימומש וישמש לפירעון חובותיה הרבים.
13.הנאמן יזמין שמאות של הדירה וינהל מו"מ עם החייבת לצורך פדיון זכויותיה. ככל שבתוך 90 יום מהיום לא יגיעו הצדדים למתווה מוסכם, יגיש הנאמן בקשה למימוש דירת האם.
14.כלקח ממקרה זה ומקרים דומים, מומלץ כי תינתן הנחייה ע"י הכנ"ר לכל הנאמנים, לדרוש מכל חייב להגיש תצהיר עדכני אודות מלוא זכויותיו, סמוך לפני הגשת הפסיקתא של ההפטר לחתימה. במסגרת התצהיר, יצהיר החייב כי לא קיבל זכויות נוספות כגון מכוח ירושה או הגרלה ואם קיבל, יפרט אותם. כמו כן, יהיה עליו להצהיר שידוע לו שההפטר יבוטל ככל שיתברר כי ההצהרה אינה מדויקת.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
