האם דירת מגורים של חייב בהליכי פשיטת רגל תימכר על ידי הנאמן כתפוסה, או שמא יהיה עליו להסדיר את הדיור החלוף.
או במילים אחרות, מהו שווי דירת-המגורים לצרכי פדיון בהליכי פשיטת רגל.
על אלו ועוד, במסגרת החלטה זו.
כללי
1.מונחת לפניי בקשתו של המנהל המיוחד שעניינה מימוש דירת המגורים של החייב אשר הוא בעלים של מחצית הזכויות בה יחד עם רעייתו. המנהל המיוחד עותר לאישור הצעת צד שלישי לרכישת זכויות החייב בדירת-המגורים של החייב ובני משפחתו, ולחילופין לאישור הצעת אשת החייב לפדות את זכויות החייב בדירה בסכום שהוא נמוך ב20% מהצעת הצד השלישי.
רקע
2. החייב, מר ג. ח. , הגיש בחודש ינואר 2015 בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, כאשר הצהיר על 26 נושים בסכום חובות כולל העולה על 5,230,000 ₪.
3.החייב הצהיר אז, שאינו עובד (ומתברר שכך היא עד היום), והתא המשפחתי מתקיים מהכנסותיה של אשת החייב, ס., העומדות על סכום חודשי של 15,000 ₪ נטו.
לחייב 3 ילדים, בת ילידת שנת 1997 (כיום בת 20); בן יליד שנת 2000 (כיום בין 17.9 שנים) ובן יליד שנת 2004 (כיום בן 13).
4.הנכס העיקרי של החייב הוא דירת מגורים שנמצאת בבעלותו המשותפת עם אשתו, אשר עליה רובצת משכנתא, ועל פי המוצהר על ידי החייב, התא המשפחתי משלם בגין החזר המשכנתא סכום חודשי של 7,300 ₪.
מימוש דירת המגורים
5.במסגרת ההליך, ולאור העובדה שהנכס המרכזי של החייב הוא דירת המגורים, התבקש המנהל המיוחד לפעול למימוש הדירה – דבר שיהיה בו גם כדי לשפוך אור על יכולת החייב להגיע להסדר עם נושיו (החייב הציע הצעות הסדר שנדחו על ידם) וגם לבחון את האפשרויות העומדות לפנינו על מנת לקדם את התיק לעבר סיום (בדרך זו או אחרת).
6.מעיון בחוות דעת שמאית מיום 1.1.17 שנערכה על ידי שמאית המקרקעין, גב' איזבלה בן יונה, שהוגשה לתיק, עולים הנתונים הבאים:
א.המדובר בדירת מגורים - מיני פנטהאוז, בשכונת רביבים בתל אביב, בקומה 3 מתוך 4.
ב.הדירה היא בשטח של 150 מ"ר + מרפסת פתוחה בגודל כ- 57 מ"ר, כאשר לדירה צמודה חנייה בחצר, וכן מחסן.
ג.שווי זכויות הבעלות בדירה כולה, על פי הערכת השמאית, עומדות על 4,640,000 ₪ - כדירה פנויה ובמחירי שוק;
ד.שווי הדירה כתפוסה – יעמיד את התמורה בשיעור של 40% מהסכום האמור , היינו 1,856,000 ₪.
ויוזכר שעל הדירה רובצת משכנתא שיתרתה לסילוק עומדת על כ- 1,100,000 ₪.
7.שאלת שווי זכויות החייב בדירה חשובה ומשמעותית וכיצד יש לחשבן היא השאלה שתעמוד לדיון בשלב זה, וממנה ניתן יהיה לגזור ולהכריע בשאלה האם יש לקבל את הצעת אשת החייב לפדיון.
אופן חישוב שווי זכויות החייב בדירה
8.כאמור, המדובר בדירה שהיא בבעלות משותפת של החייב ושל אשתו.
בדירה מתגוררים בני הזוג ועמם ילדיהם.
9.החשיבות הרבה לעניין אופן החישוב מתעוררת לאור המחלוקת ביחס לאופן המכירה: האם כתפוסה (על ידי החייב ובני משפחתו), או שמא כפנויה, וכי אז יש לדאוג לסידור חלוף לחייב ולבני המשפחה, וזאת אף בשים לב להלכת בית המשפט העליון שנקבעה ברע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' אייל שוורץ (ניתן ביום 10.10.10 פורסם בנבו) (להלן: "הלכת כובשי"), שם נקבע ברוב דעות כי בפירוק שיתוף בין בני זוג שנעשה על ידי כונס נכסים למימוש חובו של אחד משני השותפים, יחול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב - 1972, המאפשר לבן הזוג שאינו החייב לחסות בצל הוראות חוק הגנת הדייר, וכי הנכס יימכר כנכס "תפוס", והמחזיקים יהפכו לדיירים מוגנים, או שמא – שונה מקרה זה בנסיבותיו ותנאיו מעובדות המקרה בתיק שעמד לדיון בהלכת כובשי, ויש לאבחן את ההלכה הנ"ל, ולקבוע כי במקרה דנן תחול הוראת סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 – היינו שומה יהיה עלינו לדאוג ולהסדיר מקום מגורים סביר – או להעמיד לרשות המשפחה כולה מקום מגורים חלוף (בין בהמצאת דירה אחרת, בין בתשלום פיצויים ובין בדרך אחרת).
10.אם כן, נצא לדרכנו במשעול ההלכות שעניינן הליכי חדלות פירעון, מימוש נכסים והגנת בית המגורים, ומטבע הדברים ההליכה עשויה להוביל אותנו לשאלות לבר-משפטיות, כלכליות, ואף חברתיות וערכיות, הקשורות להליכי פשיטת הרגל בכללותם, וגם בין היתר, על השפעתם על בני המשפחה, כולם.
משפחה בפשיטת רגל
11.בתגובה שהגישה אשת החייב לבית המשפט פתחה וטענה כך:
"מושכלות היסוד של הליך זה נעוצה בהבנה כי לאחר שנבחנו ונחקרו כלל נסיבות קריסת החייב, התקבלה המסקנה כי רעיית החייב וילדיה לא חטאו כלפי אף אחד.
זכויותיה היסודיות והבסיסיות למדור וחיים שלווים של רעיית החייב וילדיהם עומדים בליבה של בקשה זו".
12.זו אינה העת לדון בשאלת נסיבות קריסת החייב, אשר תבוא לדיון בשלב מאוחר יותר, אולם הערת בית המשפט נדרשת לאור הרישא לטיעונה של אשת החייב כאמור:
בכבוד הראוי, את הנחת היסוד של אשת-החייב, לא אבין ולא אדע; האם ההנחה היא שבני-ביתו של החייב, היינו משפחתו ובת הזוג מתנהלים בחיים כלכליים מקבילים לאלו של החייב – בטובם וברצותם יעלה עמם ויאכל את המוגש על שולחנם, וברצותם יישאר לו עם פת-הלחם.
האם ההנחה היא שהליך פשיטת הרגל אינו אלא עניין לחייב בלבד לפתור, ואינו מעניינה של המשפחה כולה? לאשת-החייב הפתרונים.
13.האם זהו המסר: הליך פשיטת הרגל של אבי המשפחה אינו מענייננו, הליך חדלות הפירעון אינו קשור אלינו, אנחנו – בני המשפחה האחרים, בת הזוג והילדים - נתנהל בחיינו השלווים וברמת החיים לה אנו רגילים כאילו אין הליך פשיטת רגל, והליך פשיטת הרגל יתנהל כאילו המשפחה לא ממשיכה להתנהל ברמת החיים לה היא התרגלה.
14.אינני שותף להנחת המוצא המשתקפת מדברי אשת-החייב ואיני מסכים לה.
עצם העובדה שאחד מבני המשפחה נמצא בהליך של פשיטת רגל, משפיעה גם משפיעה על התא המשפחתי בכללותו, ועל התנהלות המשפחה כולה.
קביעת הנחת מוצא אחרת, עלולה להיות פשטנית וכללית, ואינה חדה וחד משמעית כפי שמנסה לטעון אשת החייב.
די אם נאמר שהכנסות התא המשפחתי כולו, כמו גם הוצאותיו – עומדות לדיון ולבחינה במסגרת הליך של חדלות הפירעון של היחיד (במקרה זה, אב המשפחה), תוך שמצופה מהתא המשפחתי כולו להגדיל את הכנסותיו, ולנהוג בצניעות המתחייבת בנסיבות העניין ביחס להוצאותיו, בחינה המהווה נגזרת לתשלום העתי שעל החייב עצמו לשלם לכונס הרשמי (ראו סעיפים 18ב ו- 111 לפקודת פשיטת הרגל).
15.היינו – המסקנה המתבקשת והמתחייבת מהאמור היא כי, על אף העובדה שבן-זוגו של חייב או ילדיו אינם חייבים כל תשלום לנושים, הרי אורח חייהם ורמת החיים, על גווניה והיבטיה במובנם הרחב, מושפעים באופן ישיר מההליך חדלות הפירעון של אחד מבני המשפחה.
אין הדברים באים לידי ביטוי אך ורק במתחים וברגשות והמשפיעים על ההתנהלות הבין-אישית בחיי היום-יום של מי שנמצא בהליך של חדלות פירעון, אלא גם בהיבטים החומריים שלהם.
16.הדבר אינו קל;
האם יש להעדיף את שיעורי פיתוח הקול של הילד שחלם על קריירה מבטיחה של זמר המונים, או תחת זאת לשלם את החובות.
האם יש להמשיך ולרכוש את גבינת השמנת המיוצרת במחלבה יוקרתית של עדרי תאו (בופאלו) שניזונים בתזונה ייחודית מעבר לים והמיובאת לחנויות של יודעי-חיך ואניני טעם, או שמא די להסתפק בתוצר של תנובת-בקר מקומית, במחיר מפוקח.
האם ניתן לצאת לחופשת קיץ משפחתית בחו"ל באתר סקי יוקרתי, או שמא יש להסתפק בחופשה צנועה אצל הדודה והדוד.
17.אם אלו שאלות אותן אמור לשקול כל תא משפחתי (או יחיד) במסגרת התנהלות כלכלית-צרכנית נבונה ונכונה, הרי השאלות מקבלות משנה-תוקף בעת שאחד מבני המשפחה (ודי באחד בלבד) נכנס להליך משפטי של חדלות פירעון, כאשר עצם מתן התשובות לשאלות אלו ואחרות הנוגעות להתנהלות כלכלית יום-יומית, הופקעו ממנו בפועל, כאשר במסגרת השיקולים בהליך המשפטי, בוחנים גם רכיבים של רמת חיים סבירה לפושט רגל, והצורך להעשיר את קופת פשיטת הרגל.
18.משנכנס אדם בשערי פשיטת הרגל, נתון הוא לביקורת וחייו הכלכליים עוברים בחינה ובדיקה ועליו לשתף פעולה עם הכונס הרשמי, למסור את מלוא המידע בענייניו הכלכליים, ולשלם תשלום עתי לכונס הרשמי. נמצאנו אומרים שכל תשלום שעובר לקופת פשיטת הרגל לטובת הנושים של אותו בן משפחה, גורע – בהכרח - ממצבת הנכסים של בני המשפחה והתא המשפחתי בכללותו ומפחית את ההכנסה הפנויה של אותה משפחה, ומשכך לא מאפשר לה להשתמש באותו סכום לצרכים בהתאם לרצונה וכאוות נפשה.
19.היינו – סדרי העדיפויות של חלוקת המשאבים המשפחתיים כולם, באים לידי ביטוי במסגרת הליך חדלות הפירעון, ולכן אמירה פשטנית דוגמת זו שנטענה כאמור, שאם בן הזוג או הילדים אינם חייבים, הרי זכויותיהם הבסיסיות אינן נפגעות, אינן נכונה, כשהיא עומדת לעצמה.
מובן שיש לשאוף ולחתור לכך שזכויותיהם של בני המשפחה שאינם חייבים תפגענה במידה מינימאלית בלבד וככזו שאינה עולה על הנדרש, ברם, זכויות אלה נפגעות, ולא ניתן להתעלם מכך.
אם זאת אמרנו – הרי התנהלות משק הבית והתא המשפחתי כולו באים לידי ביטוי ובחינה – ואין ולא ראוי להפריד בין הכנסותיו של החייב עצמו והוצאותיו של החייב עצמו לבין אלו של שאר בני ביתו.
20.על מנת שהדברים לא יישארו תלויים בחלל האוויר, ויומחשו על ענייננו אנו, הרי למשל, אם נטען על ידי החייב כי התא המשפחתי משלם החזר להלוואת המשכנתא בסכום חודשי של 7,300 ₪ (ראו בקשת החייב לפשיטת רגל), הרי במצב רגיל של הדברים, שאלה זו אין עניינה במישור ההתנהלות כלכלית אישית של המשפחה כולה, והשאלה האם יש לפעול להפחתת התשלום החודשי אם לאו, נתונה היא לבחירתה.
21.אולם – משנכנס החייב להליך זה, יש לומר באופן ברור: המדובר בהוצאה גבוהה מאוד, ואינני משוכנע שהיא סבירה, ויש לבחון את האפשריות השונות לצמצמה באופן משמעותי.
22.במאמר מוסגר אציין, שלא נהיר לי עד תום האם החייב משלם את התשלום החודשי האמור, כאשר מנגד החייב טען - במסגרת בקשה שהגיש לאישור הסדר לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל, כי "בהקשר לדירת המגורים [יצויין] שרק לאחרונה שילמה אשת החייב סכומים של עשרות אלפים בכדי למנוע את מימושו של הבית על ידי בנק מזרחי-טפחות" (ראו סעיף 24 לבקשה לאישור הסדר נושים.
אם שולמו עשרות אלפי שקלים על ידי אשת החייב, הרי מהם המקורות הכספיים לשלם את אותם אלפי שקלים, וככל והתשלום של עשרות-אלפי שקלים נעשה על מנת להימנע מהליך מימוש הדירה על ידי הבנק, הרי המסקנה היא שהתא המשפחתי לא משלם את תשלומי המשכנתא החודשיים כסדרם, כפי שנטען.
עניין זה יבוא לידי בחינה של המנהל המיוחד, תוך התייחסות לדיווחים הדו-חודשיים שמגיש החייב, ואין לי ספק שאי-הבנה הובילה לתהייה.
יודגש שהדברים שלעיל נאמרו בהקשר הכללי שהליך פשיטת הרגל בוחן את התנהלותו הכלכלית של התא המשפחתי כולו – בין אם נבחר לעשות כן ובין אם לאו, ולא בשל אי הבהירות מהבנת הטיעונים.
23.זאת ועוד;
ייתכן שבהתנהלות כלכלית-צרכנית נבונה של התא המשפחתי כולו, ניתן היה לסבור שעתה, משגדלו הילדים ובגרו, כאשר הבת הגדולה כבר בת 20, הבן השני עוד מספר חודשים בן 18, והשלישי כבר בן 13, הרי אין עוד צורך להמשיך ולהחזיק בדירת-גג יוקרתית של 5 חדרים בצפונה של העיר תל אביב, וניתן יהיה להסתפק במגורים בדירה צנועה יותר בין בעיר תל אביב או בכל יישוב אחר, כאשר סכומי החזר המשכנתא הם גבוהים מאוד ביחס להכנסה המשפחתית הכוללת, תוך בחינת האפשרות הריאלית של מכירת הדירה בשוק החופשי – תוך סילוק המשכנתא – ובידי התא המשפחתי יוותר סכום של 3,540,000 ₪, (ראו להלן את נתוניה של חוות הדעת השמאית שהוגשה לתיק), שיהיה בו גם לרכוש דירה ראויה אחרת ולעבור אליה, וגם לחסוך את תשלום החזר ההלוואה בגין המשכנתא, שהוא לבדו עומד על למעלה מ- 7000 ₪ לחודש.
24.החיסכון הכספי הניכר בהוצאות החודשיות יבוא לידי ביטוי באופן מידי וישיר תוך צמצום בתשלומי הארנונה על דירת היוקרה ובצמצום בתשלומים הנלווים והכרוכים בהחזקת דירה בשטח כה גדול.
25.ודוק; התנהלות כלכלית צנועה מתחייבת ומתבקשת לא רק מהחייב עצמו אלא גם מבני המשפחה לרבות סיועם בתום לב לממש את הנכסים על מנת שאלו יועברו לנושים על חשבון החובות, על מנת לקצר ככל הניתן את פרק הזמן שהמשפחה תהיה נתונה בהליכי פשיטת הרגל, המכבידים על מרקם החיים המשפחתיים כולם על היבטיהם השונים.
מכירת נכס מקרקעין של חייב בהליכי פשיטת רגל
26.נחזור עתה להמשך דרכנו, ונבחן את אופן מימוש נכס המקרקעין שבבעלותו המשותפת של החייב נשוא תיק זה, ואשתו, היא דירת המגורים, וליתר דיוק – את אופן חישוב הסכום למימוש.
27.במה דברים אמורים:
זכויות החייב בדירה מהווים נכס אותו יש לממש על מנת לשלם את חובותיו. עם זאת, הוראות הדין קובעות כי במקרה של דירת מגורים של החייב, ועל מנת למנוע מצב בו יאבדו החייב ובני המשפחה את קורת הגג שמעל ראשיהם, יש להבטיח את מגוריהם – בין בהעמדת דיור חלוף ובין שיובטח מקום מגורים סביר.
28.סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:
"(א)היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב)בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה".
בענייננו, המדובר בזכות בעלות, ומשכך יש לפנות להוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 הקובעת בזו הלשון:
"החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתא או בפשיטת רגל... יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר לדורות החדש".
29.הדברים ברורים מקום בו החייב הוא בעל הזכויות היחיד בנכס, אולם המצב משתנה מקום בו המדובר כאמור בבני זוג הרוכשים במסגרת חייהם המשותפים את הדירה, והזכויות נרשמות – דרך כלל – בין בני הזוג בחלקים שווים.
מקום שרק אחד מבני הזוג חייב לנושיו, לא ניתן לפגוע בזכויותיו של בן הזוג בנכס (שכאמור, אינו חייב) והליך מימוש הדירה נעשה, דרך כלל, בדרך של פירוק שיתוף – כפי שהדבר נעשה כל אימת שאחד השותפים מבקש לפרק את השותפות במקרקעין ולמכור את חלקו בנכס, ובהעדר הסכמה של השותף האחר.
פירוק שיתוף במקרקעין
30.אופן פירוק השיתוף במקרקעין מוסדר בסימן ב' לפרק ה' של חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, הקובע את הכלל הבסיסי ששותף במקרקעין רשאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף (ראו סעיף 37 לחוק המקרקעין).
31.ביחס לדירת מגורים של בני זוג נמצא בסעיף 40א לחוק המקרקעין הסדר ספציפי שם נקבע כך:
"(א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
(ב)הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א)".
32.עיון בהוראות חקיקה אלה מלמד שהוראת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר צומצמה עם חקיקת סעיף 40א לחוק המקרקעין, ובהתאם לו, הרי במקרה של פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג לא תהא תחולה לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, ובמקומו יוחל ההסדר המחייב המצאת דיור חלופי לבן הזוג המחזיק בילדים ולילדים עצמם.
33.משלא נמצאה הסכמת אשת החייב למכירת הדירה כולה כפנויה, תוך שהיא מקבלת את מלוא שווי זכויותיה ועניין הדיור החלוף יוסדר, הרי אין מנוס אלא להורות על נקיטה של הליכי פירוק שיתוף.
34.משהחייב נתון בהליכי פשיטת רגל, הרי זכויותיו מוקנות לנאמן, ומשכך – ההוראה אמורה להינתן לנאמן שזה ינקוט בהליכי פירוק שיתוף, ועלינו לבחון את השאלה האם במצב דברים זה יחול המשטר החוקי הקבוע בסעיף 40א לחוק המקרקעין – במסגרתו תימכר הדירה כפנויה או שמא זה הקבוע בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, והדירה תימכר כתפוסה, והחייב ובני המשפחה יהיו לדיירים מוגנים.
35.יודגש ויובהר שבכל הקשור והנוגע להליכי פשיטת הרגל ולתכלית שמטרתה מימוש נכסי החייב לטובת הנושים, להבחנה זו חשיבות מרובה לאור הפער המשמעותי שבין שווי הזכויות במכירת הדירה כפנויה (4,640,000 ₪) או כתפוסה (1,856,000 ₪), וזאת אף מבלי שאני נזקק להידרש לכך שעם מכירת הדירה כתפוסה, יהיה על החייב ובני המשפחה לשלם דמי שכירות לבעל הבית (כפי שיקבע בית הדין לשכירות), ואלה יהיו בשיעור ראוי בהעדר מגבלה של דייר שרכש בתמורה את זכותו (ולעניין זה אני מפנה גם לקווים המנחים לשומת זכויות של האגף לשומת מקרקעין במשרד המשפטים, אותה הגיש החייב עצמו במסגרת תגובתו) .
36.אם כן, כיצד יש להורות על מכירת הדירה.
כתפוסה או כפנויה.
כיצד יבוצע הליך פירוק השיתוף.
האם בהתאם להוראות סעיף 40א לחוק המקרקעין או שמא אין לו תחולה במקרה זה.
37.לכאורה – מלאכתנו קלה, עת בעבר דן בית המשפט העליון בשאלה דומה בעניין שנדון בהלכת כובשי, אולם בחינת עובדות המקרה בעניינה של מרגלית כובשי ונסיבותיו מחייבות דיון בשאלה האם זהו המקרה שלפנינו.
הלכת כובשי – האם חלה בענייננו
38.על מנת לענות לשאלה שהצבנו לעיל, יש לבחון את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ולבחון את יישומו – או אבחונו – על נסיבותיו של המקרה שלפנינו, היות חייב – שותף בדירה עם בת זוג – שפנה מיוזמתו להליכי פשיטת רגל.
יהיה זה נכון לעצור ולהזכיר מושכלות יסוד המשמשות אותנו כאבן דרך בכל החשיבות וביחס למקום המרכזי של בית המגורים בחייו של אדם; בין בהיותו אחד הנכסים המשמעותיים שצבר אדם במהלך חייו, ובין מעצם טיבו כבית למגוריו, קורת גג לראשו ומחסה לו ולמשפחתו.
יפים הדברים שנאמרו בהקשר אחר אך באותו עניין בפסק הדין בתיק רע"צ 47250-12-14 אליהו אמיתי נ' בנק מזרחי טפחות (ניתן ביום 7.1.15, פורסם בנבו):
"ביתו של אדם הוא מבצרו; ביתו של אדם הוא כבודו;
ביתו של אדם הוא זהותו ואישיותו;
ניטול את ביתו של אדם - ניטול ממנו את בטחונו, כבודו, זהותו ואישיותו.
אדם ללא קורת גג מעל ראשו – אדם נטול כבוד הוא.
חברה מתוקנת לא אמורה להשלים עם חסרי קורת גג, ועליה לפעול להגנתם, תוך שהיא מגנה על עצמה".
39.מששמנו דברים אלו בחזית הדיון, ונחזור עליהם בכל עת, נדרש לשאלה לעניין תחולת הלכת כובשי על ענייננו אנו.
בעניין כובשי בחן בית המשפט את השאלה האם חל האמור בסעיף 40א לחוק המקרקעין גם במקרה של פירוק שיתוף בדירה של בני זוג הנעשה על ידי כונס נכסים שמונה בלשכת ההוצאה לפועל לשם פירעון חוב של אחד מבני הזוג, ופסק, ברוב דעות, כי סעיף 40א לחוק המקרקעין לא יחול על מקרה של פירוק שיתוף דירת מגורים במקרה בו מונה כונס נכסים לצורך פירעון חוב – ולכן קבע שבנסיבות אלה הדירה תימכר כתפוסה.
זו ההלכה הנוהגת. זו ההלכה המחייבת.
40.הדיון ביחס לפירוק השיתוף בדירת מגורים של בני זוג מקבלת משנה תוקף עת המדובר במצב בו אחד מבני הזוג נמצא בהליכי פשיטת רגל, ושאלת תחולת הלכת כובשי במצב דברים זה לא באה על פתרונה.
אמנם, בית המשפט העליון קבע בפסק דינו ברע"א 1056/11 פלונית נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 15.2.12, פורסם בנבו) שאין להרחיב את תחולת הלכת כובשי גם למצבים בהם אחד מבני הזוג הוא יוזם פירוק השיתוף ובן הזוג השני הוכרז פושט רגל לאחר הפירוק, וזאת על מנת שלא לסכל את תכלית סעיף 40א לחוק המקרקעין, ברם השאלה העומדת לדיון לפנינו, על עובדותיה ונסיבותיה, טרם התבררה, ומשכך יש לדון בה.
41.במקרה שלפנינו תיתנן הוראה לנאמן לפעול לדרוש את פירוק השיתוף.
לכאורה, אין המדובר בהליך של פירוק שיתוף שיוזם אחד מבני הזוג.
אולם למעשה - בעצם כניסתו של אחד מבני הזוג להליך של פשיטת רגל, מיוזמתו, מתוך בחירה חופשית ומדעת, הרי הוא יוזם הוא את כל ההליכים שיהיה בהם כדי לשרת את שתי התכליות המרכזיות שבהליך פשיטת הרגל: האחת – לכנס את נכסיו ולחלקם בין הנושים, והשנייה – שאינה פחותה מחשיבותה – והיא לאפשר לו, לחייב לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
42.פנייה יזומה של חייב להליכי פשיטת רגל משמעה היא כי הוא מבקש כי לא יירדף עוד בלשכת ההוצאה לפועל על ידי הנושים השונים וכל אחד בתורו יפעל כנגדו לגביית החוב, תוך שלעתים התנהלות כזו מקשה על החייב (ועל משפחתו יש לומר), על תפקודו היומיומי ועל פעילות כלכלית תקינה.
פנייה יזומה כזו של חייב להליכי פשיטת רגל משמעה כי הוא מבקש למסור את כל נכסיו לידי הנאמן על מנת שזה יוכל לממשם ובבא היום לחלקם לנושיו, ולזכות אותו בבא העת בהפטר מחובותיו.
נקיטת הליכי פשיטת רגל על ידי החייב משמעם הצהרתו כי אין די בנכסיו כדי לשלם עבור חובותיו, והוא מבקש ליתן אותם במלואם, בערכם המלא, לתשלום עבור חובותיו, שאילולא היו בידיו די נכסים היה פורע אותם ולא נזקק להליך זה.
בפנייתו היזומה של חייב להליך של פשיטת רגל דומה הוא לאותו מחותן העומד בפני חתנו, כאשר הראשון אינו עומד הוא בדיבורו לתשלום הנדוניה, ופושט רגלו אל מולו, וכלשון המשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל" (משנה, מסכת כתובות, יג, ה). רש"י מציע פרשנות מעניינת לביטוי זה, לפיה החייב התייאש באשר ליכולתו לפרוע את החוב, ולכן פושט הוא את רגלו קדימה ואומר לנושה, בעודו מצביע על הטיט שעל רגלו, קח את הטיט שעל רגלי, שהוא זה שיילקח לשם גביית החובות.
זהו החייב הפונה להליך של פשיטת רגל.
מבקש הוא באופן מפורש או מכללא כי כל נכסיו ייקחו ויימכרו בכסף מלא על מנת לפרוע את חובותיו לנושים.
ולא יהיה זה למעלה מהצורך לחזור על דברי בית המשפט העליון בע"א 673/69 חיים ארלגזי נ' חיה אזולאי, עו"ד הנאמנת על נכסי החייב חיים ארלגזי, (פ"ד כ"ד (1) 624, 628) שם אמר, בין היתר :
"הכרזתו של אדם בתור פושט רגל מעניקה לו את היתרון של שחרור מאמצעי הוצאה לפועל שכל אחד מנושיו עשוי לנקוט נגדו.... תמורת זה על החייב להעמיד את כל רכושו לרשות אדם המייצג את אינטרס הנושים, ואף להעמיד עצמו תחת פיקוחו של בית המשפט, החייב לדאוג גם לעניין הנושים.... גם הכנסה שהיא פטורה מעיקול, ואפילו הכנסה שלגביה נקבע בפירוש שיד הנאמן לא תשיגנה, ניתנת לפיקוח בית המשפט... לפיכך מוסמך בית המשפט להורות לחייב להעביר לנאמן חלק ממזונות נקבעו לו במשפט גירושין.... כיוצא בזה, דין גימלה המשתלמת לעובד ציבור, אפילו נקבע בחיקוק שהיא לא תעבור לנאמן בפשיטת רגל... הוראת חיקוק שכזאת מונעת הקניית הגימלה לנאמן, אך מה יעשה החייב בכסף שבידו, ובאיזו מידה עליו להפרישו לנושיו, קובע בית המשפט בפשיטת רגל...".
43.נכסי פושט הרגל, הם אלה הנזכרים בסעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל, כאשר סעיף 86 לפקודה מוציא מכלל הנכסים צרכי אוכל, כלי בית וריהוט, תשמישי קדושה מכונות וכלי עבודה ועזרים לחייב שהוא נכה, והכל כמפורט באותו סעיף.
44.כאמור – סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל אף מסמיך את בית המשפט שלא להתיר מכירה נכס המשמש כבית מגורים – אלא אם הוסדר סידור חלוף.
את סוגיה זו של הדיור החלוף יש לקרוא יחד עם הוראת סעיף 44 לחוק הגנת הדייר המקנה לחייב שפקעה בעלותו בנכס עקב פשיטת רגל מעמד של דיירות מוגנת.
מעמד של דייר מוגן יינתן אף ורק לדייר שהוא בעלים או חוכר רשום ואם זכותו אינה רשומה כאמור, זכאי הוא, בן זוגו ובני משפחתו הגרים עמו, לסידור חלוף בלבד.
45.אם כן – בפסק הדין בעניין כובשי ננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד החייבת, ומונה כונס נכסים על הדירה.
ההליך בעניין כובשי היה הליך בכפייה, ושלא מרצונה של החייבת, ועל כן קבע בית המשפט העליון את שקבע.
46.שונות עובדות המקרה שלפנינו מרחק צפון מדרום, מזרח ממערב, מהעובדות בעניין כובשי:
כאן, החייב פנה מיוזמתו להליך פשיטת רגל , והוא מביא ומקנה לנאמן בהליך את נכסיו, פושט רגלו ומביא לו את הטיט שעל רגליו. אין המדובר בהליך של כפייה.
יכול החייב לבחור אם להיכנס לכתחילה להליך פשיטת הרגל אם לאו. משעשה כן, עליו להתנהג כמצופה ממנו ובהתאם לכלליו. זהו השוני המהותי בין העובדות ונסיבותיו של העניין שלפניי לבין נסיבותיה של הלכת כובשי, ומשכך אני סבור שאין הלכה זו חלה בענייננו אנו.
47.זאת ועוד; על פי הוראות סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, עם הכרזתו של החייב פושט רגל יהיו נכסיו ניתנים לחלוקה ויוקנו לנאמן, כאשר שעד למינוי הנאמן מוקנים נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי הפועל כנאמן (ראו סעיפים 44 ו- 113 לפקודת פשיטת הרגל).
נקיטת הליך פירוק השיתוף על ידי הנאמן בפשיטת רגל, כמוהו בפועל כנקיטת ההליך על ידי החייב גופו, תוך שמירה והגנה על מקום המגורים, כאמור בסעיף 40א לחוק המקרקעין.
48.תוצאה זו היא מתבקשת גם לאור חובת תום הלב, והרציונל לפיו החייב יעשה כל שביכולתו על מנת להשיב לנושיו את כספם; חזקה על חייב כי לו היו לו נכסים לשלם את חובותיו, לא היה מהסס לממשם בכסף מלא על מנת לפרוע את חובותיו.
החייב פונה להליכי פשיטת רגל רק בשל העובדה שהוא נעדר נכסים מהם ניתן להיפרע.
49.עקרון תום הלב, עליו נאמר לא פעם שהוא עקרון "מלכותי" החל בגדרו של כל דין במשפט הישראלי, מחייב את החייב להביא את נכסיו לידי הנאמן, ולסייע בידו לממשם במלואם, על מנת שניתן יהיה להיפרע מהם לתשלום החובות.
משהובאו הנכסים לידי הנאמן – לא יפעל החייב לסכל את מימוש הנכסים ולהפריע לכך, בבחינת "זה נהנה - וזה לא חסר";
50.מה תועלת תצמח לו לחייב בכך שנושיו יקבלו סכומים מופחתים אך בשל העובדה שהחייב בחר להערים קשיים לא ענייניים, והתנהלות זו עלולה להתפרש כחסרת תום לב ולהשפיע על המשך ההליך ותוצאותיו ביחס לחייב.
זהו האינטרס של החייב להשיא את התמורה שתתקבל ממכירת נכסיו, שיהיה בה לא אך כדי לשלם לנושים את חובם, אלא גם להותיר בידיו שלו עודף.
51.התנהלות בתום לב מחייבת גם את בן-זוגו של החייב וילדיו;
אם אמרנו לכתחילה שהליך פשיטת הרגל, משפיע הוא על התא המשפחתי בכללותו, הרי הערמת קשיים וסיכול הליכים – מובילה אך להתמשכות ההליכים וגרימת נזקים לאחרים.
52. יהיה זה נכון לציין כי בימים אלו ממש, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל – נאמן על נכסי החייב שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ (ניתן ביום 14.8.17, פורסם בנבו, במסגרתו אמר המשנה לנשיאה (בדימוס) כבוד השופט א' רובינשטיין ש"על בית המשפט בפשיטות רגל לבדוק בשבע עיניים את תום הלב של המעורבים בעסקות סביב פשיטת הרגל, נוכח יצר לבם של חייבים להפחית מקופת פשיטת הרגל". נדמה שיפים דברים אלו בשאלת תום הלב בהתנהלות סביב הליך חדלות הפרעון ולא מצאתי להוסיף עליהם כדי שלא חלילה להמעיט, ואך סברתי שנכון להזכיר את הערתה של כבוד השופטת ע' ברון באותו פסק דין (בסעיף 17 לפסק דינה) ביחס לשיתוף בני זוג בנכסים, במסגרתה ציינה שבן הזוג לא נהנה רק מהשיתוף עצמו, אם כי נושא גם בחובות הרובצים עליהם, תוך שהיא מפנה אף למאמרו של כבוד השופט ד' מינץ, השותפות הנישואית והערבות הדדית בין בני זוג בפשיטת רגל – עיון מחודש (דין ודברים ט (התשע"ו)); ואידך זיל גמור.
53.מן הכלל אל הפרט:
החייב שלפנינו פנה להליכי פשיטת רגל מיוזמתו. משקבענו שהלכת כובשי חלה אך במכירה מאולצת בהליכי הוצאה לפועל , ולא חלה בענייננו בו החייב פנו מיוזמתו ורצונו להליך של פשיטת רגל, וממילא נקיטת ההליך של פירוק שיתוף בדירת המגורים יכול וינקוט בו הנאמן, ויראו אותו כבא בנעליו של החייב, הרי לא תחול בנסיבות אלה ההגנה של הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אלא יהיה עלינו לבחון את שאלת הסידור החלוף, הקבועה בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל.
54. לסבר אוזנו של החייב הרי לו היה ננקט הליך כאמור ושווי הדירה המוערך על ידי השמאית, לאחר סילוק המשכנתא, עומד על סך של 3,540,000 ₪. כאשר שווי מחצית הזכויות בדירה, היינו – שווי זכויות החייב, עומד על סכום של 1,770,000 ₪ - הרי בזהירות הראויה יצוין שניתן יהיה להותיר בידי אשת החייב את סכום חלקה בנכס, תוך שיש בסכום זה כדי להבטיח רכישת דירה צנועה יותר, ויהיה בכך כדי להניח את דעת בית המשפט בשאלת הסידור החלוף.
55.ברם – עניין זה לא עומד על הפרק, כאשר עומדת לפנינו הצעה של צד שלישי לרכוש את זכויות החייב בסכום של 1,000,000 ₪ (בצירוף התחייבות לשלם סכום נוסף של 500,000 ₪ בגין החזר מחצית המשכנתא).
ביחס להצעת הצד שלישי – נטען על ידי החייב ואשתו כי המדובר בהצעה מטעמו של אחד הנושים וחסרת תום-לב היא, כאשר שיקולי המציע אינם כלכליים. עניין זה לא לא בא לידי בחינה אולם אציין שלא נבוא חשבון עם צד שלישי המבקש לרכוש בהליך פומבי נכס המוצע למכירה, בשאלות מדוע בוחר לשלם סכומים כאלו או אחרים. זכותו של צד שלישי לעשות בכספו שלו כברצונו, ואין הוא צריך להסביר את שיקוליו ולא נבקש ממנו כי יעשה כן.
56.אולם, מנגד, עומדת עתירת אשת החייב לאפשר לה לפדות את הזכות בסכום של 800,000 ₪ וזאת בפרק הזמן של 4 חודשים מיום אישורה על ידי בית המשפט, וזו ההצעה המונחת לדיון ולהכרעה.
הכונס הרשמי והמנהל המיוחד סבורים שהמדובר בהצעת פדיון ראויה ויש לאמצה. הנושים לא אישורו ההצעה, על אף ניסיונות המנהל המיוחד.
57.לא מצאתי מקום להרחיב על זכות הפדיון אולם יצויין שזכות זו, לרבות הזכות לפדות את הנכס במחיר נטו (ניכוי הוצאות המימוש ותשלומי המסים) הוכרה באופן כללי, ובמקרים המתאימים, על ידי בית המשפט העליון (ראו למשל ע"א 2000/01 בן בסט נ' נכסי הנאמנה בפשיטת רגל על נכסי בן בסט (פ"ד נט (1) 481 (2004).
58.לאחר ששקלתי את העניין, גם אני סבור שבסופו של יום, המדובר בסכום פדיון ראוי, שנותן גם ביטוי לממד הזמן שעשוי להיחסך עם אישורה המידי של ההצעה, שמשמעה העברת סכום כסף לא מבוטל לקופת פשיטת הרגל בעגלא ובזמן קריב, ועל כן אני מאשר את הצעת אשת החייב לפדות את זכויות החייב בדירת המגורים בסכום של 800,000 ₪.
משאישרתי את הצעת הפדיון, אני מורה לאשת החייב להעביר את הכספים לידי כונס הנכסים הרשמי וזאת בתוך 4 חודשים מהיום (כמוצע על ידה).
59. אני סבור שעל המנהל המיוחד להזמין את החייב לחקירה ולבחון את הצורך בבחינת התשלום החודשי, שנדמה לי – על פי הנתונים שלפניי, צנוע מאד הוא ונמוך באופן של ממש מיכולות החייב ובהתחשב בפוטנציאל ההשתכרות הגבוה שלו וברמת החיים בה הוא חי, תוך בחינת מקורות הכנסתו והוצאותיו (תשומת הלב לעניין המשכנתא ולכך שניתן היה לחסוך מחצית ממנה עם קבלת הצעת צד שלישי) וזאת גם בשים לב שגם הבת הבוגרת בת ה- 20 מתגוררת בבית, יש לבחון גם את הכנסותיה, ככל וישנן, לתא המשפחתי, והאם אין מקום לצמצום בהוצאות. דיווח יוגש בתוך 60 ימים.
לסיום הדברים אך לא לסיכומם
60.אך בשולי הדברים ובמאמר מוסגר בלבד יצוין שאם אמרנו את שאמרנו ביחס למימוש דירת מגורים, כאשר המדובר בדירת יוקרה בשווי רב, שיש בה כדי להותיר בידי החייב ובני המשפחה סכום כסף גם לרכוש דירה אחרת וגם לשלם עבור החובות.
מובן שעניין זה נתון לבחינה עניינית וספציפית. אולם על פי רוב נדמה שאין כך הם פני הדברים.
אם לאחרונה הזדמן לי לומר על דירת מגורים של חייב אחר, שאינה אלא דירה צנועה ב- פש"ר 2216/04 יוסי ביטון נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 10.8.17 פורסם בנבו, ומובן שבמקרה דומה לו, יישקלו השיקולים המתאימים לעניין, לא יהיה נכון מבחינת תועלת כלכלית (אך לא רק בשלה בלבד) להורות על מכירת הדירה תוך הסדרת הדיור החלוף, אזי שמגורים בדירת גג יוקרתית והתנהלות התא-המשפחתי כולו, כאילו לא מתנהל הליך של חדלות פירעון, מעוררת אי- נוחות מסוימת, שלא לומר קשיים, שייתכן ויהיה על בית המשפט לבחון אותם לעיצומם בעת הנכונה – אולם כאמור, אין אלה דברים שבשולי ההחלטה.
ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
