עניינה של הבקשה:
לפני בקשה כדלקמן :
לביטול צו הפטר שניתן לחייב ;
להורות על ביטול הענקה של מניות לצד ג' שנעשתה בשנת 2014 במהלך הליך הפש"ר ללא תמורה;
לנקוט הליכי העמדה לדין של החייב על פי הוראות סעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל על עבירה לפי סעיף 219 לפקודה;
בקשה לחיובו של ב"כ החייב עו"ד וייג בתשלום הוצאות, בטענה כי שיתף פעולה עם החייב בהברחת הנכסים והצגת מצגי שווא לרשויות;
העובדות:
העובדות הצריכות לעניין הובאו ע"י המבקש בבקשתו ובשלב מאוחר יותר אף הוגש תצהיר של עו"ד בן עזרא מנהל העזבון, לתמיכה בעובדות הנזכרות בבקשה.
החייב מצדו הציג את גרסתו בכתב ובעל פה בעת הדיון. החייב עצמו לא ראה לנכון להגיש תצהיר. גרסתו הובאה מפיו של עו"ד וייג והחייב הוסיף מילים בעל פה בישיבת יום 28.3.17 לפני.
עוד נשמעו עמדות ב"כ החייב, הנאמן עו"ד אופיר פדר, וכונס הנכסים הרשמי.
לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר אני מוצאת כי העובדות הן כדלקמן:
החייב א.ש נקט בהליך פש"ר וניתן כנגדו צו כינוס ביום 19.9.11.
ביום מתן צו הכינוס החייב היה בעל מניות וניהל בפועל את החברה הדר עוז השקעות בע"מ (להלן: "החברה").
החברה היתה בבעלות הורי החייב אולם אביו של החייב מר יצחק שובס ז"ל נקלע להסתבכות פיננסית. אף הוא ביקש את הגנת פקודת פשיטת הרגל ו ניתן בעניינו צו כינוס ביום 9.9.08 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת תיק פש"ר 2152/08.
החייב עצמו היה נתון כבר אז במצב כלכלי קשה והתנהלו נגדו תיקי הוצל"פ רבים.
על רקע החובות של החייב ואביו, הועברו מניות האב בחברה ללא תמורה ביום 15.8.07 לגב' פ. מרטצנקו, שהיתה באותה עת בת זוגו של החייב (להלן: "בת הזוג" ו/או "פ.").
החייב היה באותה שעה נתון בחובות הוצל"פ ומשכך לא כדאי היה להעביר המניות מהוריו על שמו, וכך הועברו על שם בת זוגו.
במהלך שנת 2013, בתקופה בה החייב כבר היה שהוי בהליך הפש"ר אך המשיך לשמש כמנהל החברה שמנויותיה רשומות על שם פ. , הבין החייב כי קרובים סיכויה של החברה לממש פסק דין בהוצל"פ כנגד העיזבון המבקש.
זהו פסק דין שניתן כנגד העיזבון, לטובת החברה בשנת 2002 ובשנת 2013 היתה היתכנות לכך שהחברה תממש נחלה שהיתה שייכת לעיזבון על דרך של כינוס נכסים, ותקבל ממנה סכומים ניכרים.
זכות זו של החברה שהיתה דה פקטו בשליטת החייב, הוסתרה מעיני הנאמן, מעיני הכנ"ר ומעיני בית המשפט המפקח על הליך הפש"ר.
החייב הציג עצמו כמי שאין לו זכויות בחברה, שכן המניות הוחבאו תחת שמה של בת זוגו פ. . כדי לסבך עוד יותר את הקשר בין החברה לבין החייב, נעשה ניסיון להחליף את שם הזוכה בתיק ההוצל"פ דנן משמה של החברה לשמו של פלוני ניר קצירי.
ניסיון זה נעשה ע"י עו"ד וייג ב"כ החייב בתיק. החייב לא הסכים לכך והגיש תצהיר לתיק ההוצל"פ שנערך ונחתם על ידו ביום 3.10.13.
בתצהיר התקומם החייב על החלפת שם הזוכה באותו תיק לשם של ניר קצירי והצהיר בריש גליי שם: "הנני משמש כמנהל המבקשת הזוכה בתיק ההוצל"פ". (סעיף 2 לתצהיר).
כלומר, החייב דיווח עוד בשנת 2013 על היותו בעל תפקיד בחברה.
נתון אותו הסתיר במסגרת הליכי הפש"ר.
ניסיון נוסף לטשטש את העקבות והקשר בין החברה לחייב נעשה ביום 20.5.14 עת הועברו מניות החברה לחברת קורינתורס בע"מ.
למשרת מנהל החברה מונה פלוני אלי קצירי שמו שהוא אביו של ניר קצירי שהוצע כזוכה חלופי בניסיון ההסתרה הקודם.
חברת קורינתורס המחזיקה כיום במניות, מנוהלת ע"י חברה אחרת בשם ג.ל.ע. נכסי נאמנות בע"מ.
המבקש להתחקות אחר בעלי המניות בחברה זו ימצא כי אותה חברה מנוהלת ע"י חברה אחרת ששמה ג.ל.ע. שירותי נאמנות בע"מ.
תשע מניות הנהלה בחברה הועברו באותה עת מנינט שובס ז"ל, אמו של החייב שהלכה לעולמה בשנת 2012, ביום 21.5.14 למר ניר קצירי.
העברה זו נעשתה אחרי מותה אצל רשם החברות בלי צו ירושה ובלי שלרשם החברות נמסרה הודעה על כך שהמעבירה הלכה זה מכבר לבית עולמה.
ההעברה בוצעה ע"י החייב בתפקידו כמנהל החברה.
ביום 27.9.16 התקיים דיון בבקשת החייב להפטר, שם טען כי אין לו נכסים מכל מין וסוג שהוא. בישיבת יום 27.9.16 גובשה תוכנית פירעון לפיה בכפוף לביצוע עשרה תשלומים בסך 500 ₪ כל אחד יינתן לחייב הפטר.
ביום 28.11.16 לאחר שהחייב שילם את מלוא הסכום שנקבע בתוכנית הפירעון, נחתמה פסיקתא להפטר החייב.
זמן קצר לאחר מכן הגיש המבקש עו"ד בן עזרא בכובעו כמנהל הנושה של החייב עיזבון המנוחה שוחה דוד ז"ל, בקשה לביטול ההליכים וצו הפש"ר שניתן כנגד החייב.
הסתבר, כי ממש ביום בו נחתם צו הכינוס, החל החייב לפעול למימוש כספים שהחברה שבשליטתו המעשית גם אם לא המוצהרת, הדר עוז השקעות בע"מ, היתה זכאית לקבל כנושה במסגרת תיק הוצל"פ 26-02261-02-5 אותו ניהלה כנגד העיזבון המבקש.
החייב הגיש תצהיר במסגרת תיק ההוצל"פ 26-02261-02-5 הנ"ל. התצהיר נחתם ביום 28.11.16, הוא היום בו נחתמה ביחס אליו פסיקתא להפטר. בתצהירו זה טען כי הוא למעשה הבעלים האמיתי של מניות החברה וכי פ. החזיקה במניות החברה בנאמנות עבורו בכל התקופה בה שהה בהליך הפש"ר.
זוהי התשתית העובדתית שנפרשה לעיני ע"י הצדדים.
מסקנות:
ביטול צו ההפטר:
מהשתלשלות נסיבות זו ברור כי אכן החייב פעל בהליך הפש"ר בחוסר תום לב.
החייב נקט בצעדים להסתיר את הבעלות האמיתית במניות החברה, על דרך של הברחת המניות ורישומן על שם פאולין, בתקופה בה אביו היה פושט רגל והוא עצמו חדל פירעון וחייב הוצל"פ.
החייב המשיך במסכת ההסתרה כאשר לא דיווח עת נכנס להליך הפש"ר על הזיקה שלו לחברה ועל העובדה כי גב' פ. היא בת זוגו ומחזיקה במניות עבורו בנאמנות. נהפוך הוא. לפני הגורמים הרלוונטיים בהליך הפש"ר הציג מצג של אדם נטול נכסים לחלוטין ואף טען כי הוא משלם דמי שכירות לפ. עבור נכס התגורר בו במשותף עמה.
גם בעיצומו של הליך הפש"ר, נקט החייב בפעולות שונות להסתרת נכסיו כפי שפורט לעיל, וניתוק הקשר הגלוי בינו לבין החברה, על דרך של העברות כאלה ואחרות לניר קצירי ולחברת קורינתורס. הכל כדי להסתיר מעיני כל הנוגעים בדבר את היותו בעל נכסים – מניות בחברה הזכאית לקבל כספים רבים בהוצל"פ מאת המבקש.
רק לאחר שתיק הפש"ר הסתיים בהפטר חלוט, הרגיש החייב בטוח לדווח לתיק ההוצל"פ בתצהיר חתום על מעמדו האמיתי כבעלים של המניות שהוחזקו עבורו לגרסתו בנאמנות ע"י פ. בתקופת שהותו בהליך הפש"ר.
התנהלות זו של החייב מצדיקה השתת סנקציה של ביטול צו ההפטר שניתן בעניינו בתיק זה ביום 28.11.16.
ביטול העברת המניות בחברה:
אני מורה כי ההענקה של מניות החייב לצד ג' פ. ייבדקו ע"י הנאמן, בשים לב לטענה כי החייב הוא בעל המניות האמיתי כפי שהוא עצמו הצהיר על כך בתצהירים שונים. פ. עצמה לא התייצבה לפני בדיון. קולה לא נשמע ומשכך, אני נזהרת מלהכריע בעניין זה בלעדיה.
אשר לביטול ההעברה לקצירי, גם עניין זה טעון דיון נפרד ובירור לפני הנאמן אשר יחקור בנושא.
אף כאן, ביטול אשר כזה טעון שמיעת גרסתו של ניר קצירי אשר לא הובאה נגד עיני.
העמדת החייב לדין על פי סעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל:
אכן, כפי שראינו לעיל החייב הסתיר והעלים נכסים במהלך הליך הפש"ר.
יחד עם זאת, הן הנאמן והן הכנ"ר היו תמימי דעים כי בשלב הדיוני הנוכחי ניתן להסתפק בביטול ההפטר.
אני סומכת ידי על עמדת הכנ"ר במישור זה.
הסנקציה של העמדת החייב לדין היא סנקציה חריפה ואין לאחוז בה כדבר שבשיגרה.
דומני כי ביטול ההפטר היא סנקציה משמעותית דייה.
רכיב זה בעתירה טעון בדיקה נוספת, שתבוצע ע"י הנאמן בשיתוף הכנ"ר.
במידה ותגובשנה המלצות הן תובאנה לדיון והכרעה בהמשך.
מעמדו של עו"ד וייג:
המבקש ייחד חלק ניכר מטיעוניו כלפי עו"ד וייג שייצג את החייב במהלכיו כפי שפורטו לעיל, ובפיתולים הנוגעים להעברת המניות על שמות זרים.
המבקש טוען, כי התנהלותו של עו"ד וייג היתה נגועה. הוא אף סבור כי עו"ד וייג חתם כעורך דין על מסמכים הנוגעים להעברת מניות, בתקופה בה היה בהשעיה מלשכת עורכי-דין וזוהי עבירה נוספת שלו.
המבקש עתר לחייב את עו"ד וייג בהוצאות משמעותיות עקב התנהלותו זו, אשר לדידו היה בה כדי לסייע לחייב בהעלמת הנכסים האסורה והפסולה והכל מתוך ידיעה שהחייב מצוי בהליכי פש"ר.
אמנע מחיווי דעה בנושא זה.
עניינו של עו"ד וייג אינו נדון במסגרת תיק הפש"ר הנוכחי.
בענייננו, טען הכנ"ר ואף הנאמן הצטרף לכך, כי אנו עוסקים בחייב ובפעולותיו האסורות בלבד.
תיק הפש"ר הנוכחי מתנהל על שמו של החייב.
כיוון שחטא בדיווחי שווא כוזבים, הוא זה שעליו יושתו הסנקציות והוא זה שישלם את המחיר.
אם יש מקום לנקוט בהליכים כאלה ואחרים כלפי גורמים שסייעו לו בהעלמת הנכסים - וכפי שנטען עו"ד וייג הוא אחד מהם- ההליך הנוכחי איננו המסגרת המתאימה לכך.
משכך אני דוחה את הבקשה לחייב את עו"ד וייג בתשלום הוצאות.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול צו ההפטר שניתן בעניינו של חייב זה ביום 28.11.16.
אני מורה כי החייב יישאר במסגרת תיק הפש"ר.
אני משיתה על החייב תשלום סך של 500 ₪ לחודש החל מחודש אפריל 2017 לקופת הכינוס.
אני מחייבת את החייב להתייצב לחקירה לפני הנאמן והכנ"ר ככל שיידרש במסגרת ההליך.
מורה על חקירת הענקת מניות החייב לגב' פ. , לניר קצירי ולחברת קורינתוס.
במידת הצורך, יוגשו צווים פורמאליים לחתימה בעניין זה.
הכנ"ר והנאמן יחקרו אפשרות העמדה לדין של החייב לפי סעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל.
תוצאות החקירה יובאו לפני בית המשפט.
מבלי לקבוע מסמרות בעניין אחריותו הנטענת של עו"ד וייג, עניין זה אינו נושא להליך הנוכחי ולפיכך אינני מכריעה בו.
המזכירות תודיע תוכן החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ז, 29 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
